ביאור:פסק דין חלוט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בדיון הציבורי על הרס עמונה, נטען שפסק-הדין בעניין הוא "פסק דין חלוּט" ולכן אי אפשר לבטל אותו, למרות שהחלטת-הממשלה הרלבנטית והחוק הרלבנטי כבר השתנו.   טענה זו אינה חדשה, היא נזכרה כבר במגילת אסתר.   המלך אחשורוש התחרט על הגזירה להשמדת היהודים אבל לא יכל לבטל אותה, (אסתר ח ח): "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב"- זה הרי "פסק דין חלוט".  

הפתרון שמצא אחשורוש היה להוציא פסק-דין מקביל המאפשר ליהודים להתגונן, (אסתר ח יא): "אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז"( פירוט ).     פסק-הדין הראשון יתבצע כלשונו, חיילי המלך יבואו וינסו להשמיד את היהודים, אבל היהודים יהיו רשאים להשיב מלחמה כדי להגן על עצמם.  

הפתרון שמצא אחשורוש היה תקין מבחינה משפטית, אבל הוא גרם להרג של אנשים רבים וביניהם גם חיילים של המלך.  האם לא היה עדיף פשוט לבטל את הגזירה הראשונה וכך למנוע את ההרג?    ייתכן, אולם אחשורוש לא הסכים בשום-אופן לבטל "פסק דין חלוט".

עקרון זה נרמז כבר בתחילת המגילה.  בית-הדין של אחשורוש פסק שיש להדיח את ושתי ממלכותה. זמן קצר אחר-כך, אחשורוש נזכר בושתי והתגעגע אליה, (אסתר ב א): "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, זָכַר אֶת וַשְׁתִּי, וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ"( פירוט ). הוא זכר את העבירה הקלה שהיא עשתה - סירוב להופיע לפני המלך, ואת העונש החמור במיוחד שנגזר עליה - סילוק מהמלכות.  חמתו כבר שככה, והוא הבין שהעונש היה מוגזם.   אם כך, מדוע לא ביטל את העונש והשיב את ושתי אליו?   יש שפירשו שהוא הוציא אותה להורג (רש"י) , אולם דבר זה אינו נזכר בפסוקים.   נראה שהסיבה היא, כמו קודם, שפיטורי ושתי היו "פסק דין חלוט".  

הפתרון שמצא אחשורוש היה לבחור מלכה חדשה - פרוייקט שנמשך חודשים רבים ועלה הון תועפות.   אחשורוש היה מוכן לרושש את הממלכה, ובלבד שלא לבטל "פסק דין חלוט".


תגובותעריכה

מלכים א כ לג: "וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ

וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר בֹּאוּ קָחֻהוּ וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶן הֲדַד וַיַּעֲלֵהוּ עַל הַמֶּרְכָּבָה"

              • כל מה שיוצא מפי המלך הוא כנדר לאלהים = "פסק דין חלוט" *******

שופטים יא לה:

"וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל יהוה וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב"

-- DAIAN SHEM, 2017-03-12 14:13:15

אם אדם נדר נדר לעשות רע לפלמוני לרצוח או כל דבר רע אשר לא על פי התורה

אין חובה להקים נדר זה כי דברי התורה כנדר קודמים לכל נדר

וכי במעמד הר סיני נשבעו בני ישראל כנדר עולמים להקים את כל דברי התורה ככתוב נעשה ונשמע

איש כי-ידר נדר ליהוה או-השבע שבעה לאסר אסר על-נפשו לא יחל דברו ככל-היצא מפיו יעשה.

קהלת ה ג: "כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם"

תהלים סא ט: "כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם"

-- DAIAN SHEM, 2017-03-12 14:43:13

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-08-21.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/msr/knesset/psd