ביאור:עצים מקודשים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עובדי האלילים ייחסו קדושה לחפצים מעולם הטבע, ובין השאר, לעצים. בזמן התנ"ך, עצים שימשו גם כמקום פולחן (מעין מקדש טבעי שבו היו עובדים אלילים), וגם כחפץ פולחני מקודש; עצים ששימשו כמקום פולחן נזכרים בשם "עץ רענן", ועצים שהיו מקודשים בעצמם נקראו "אשרים" או "אשרות":

(שמות לד יג): "כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן"
דברים יב ב: " "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עץ רענן" ". ונתצתם" "את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" " ( פירוט )
(מלכים א יד כג): "וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים , עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן"
(מלכים א יד טו): "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאֶת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם מַכְעִיסִים את ה'"( פירוט )
(מלכים ב טז ד): "וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן"
מלכים ב יז י: " "וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת" "וַאֲשֵׁרִים" "עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" "
(מלכים ב כג יד): "וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם"
(ישעיהו יז ח): "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים"
(ישעיהו כז ט): "לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עון יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים"
(ישעיהו נז ה): "הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים"
ירמיהו ב כ: " "כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה" " ( פירוט )
(ירמיהו ג ו): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הַראית אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם"
(ירמיהו ג יג): "אַךְ דְּעִי עונך כִּי בה' אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם ה'"
(ירמיהו יז ב): "כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת"
(יחזקאל ו יג): "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם"
(דברי הימים ב כח ד): "וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן"
(דברים טז כא): "לֹא תִטַּע לָּךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לְךָ"
(שופטים ו כה): "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת"( פירוט )
(שופטים ו כו): "וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת"
(שופטים ו כח): "וַיַּשְׁכִּימוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה נֻתַּץ מִזְבַּח הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו כֹּרָתָה וְאֵת הַפָּר הַשֵּׁנִי הֹעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי"
(שופטים ו ל): "וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל יוֹאָשׁ הוֹצֵא אֶת בִּנְךָ וְיָמֹת כִּי נָתַץ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל וְכִי כָרַת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו"
(מלכים א טו יג): "וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן"
(מלכים א טז לג): "וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו"
(מלכים א יח יט): "וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל"
מלכים ב יג ו: " "אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר החטי אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן" "
(מלכים ב יח ד): "הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹֹ וַיִּקְרָא לו נְחֻשְׁתָּן"
(מלכים ב כא ג): "וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם"
(מלכים ב כא ז): "וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם"
(מלכים ב כג ד): "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֵת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֶת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל"
(מלכים ב כג ו): "וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם"
(מלכים ב כג ז): "וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית ה' אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה"
(מלכים ב כג טו): "וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה"
(דברי הימים ב טו טז): "וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן"

עצים קדושים קיימים עד היום הזה בתרבויות עממיות, גם בארץ ישראל; ראו למשל:

תגובות

האשרה זה פסל מעץ ולא עץ נטוע

וכי גם בספר היובלים כתוב על העצים הקדושים שבגן-עדן

[דיני יולדת זכר ונקבה]

(יג) ויהי מקץ ארבעים יום לשבת האדם בארץ אשר נברא שם ונביא אותו אל גן העדן. (יד) על כן חרות על לוחות השמים: זאת תורת היולדת.

(טו) כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים כפי השבוע הראשון. (טז) ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה, ובכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת הימים האלה היולדת זכר.

(יז) ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כפי שני השבועים הראשונים. (יח) ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה והיו לה בכולם שמונים יום.

(יט) ויהי כאשר מלאה האישה שמונים יום, ונביא אותה אל גן העדן, כי קדוש הוא מכל הארץ, וכל עץ הנטוע בו קדוש הוא.

-- daian moshe, 2010-08-08 14:39:10

דברים טז כא: "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך אשר תעשה לך"

-- אראל, 2010-08-08 16:06:25

הפרוש של דברים טז כא הוא :אל תטע אשרה שעשויה מעץ מכל עץ

ושים לב לפסוק הזה

(ג) וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא:

הן לא יעלה על הדעת לשרוף עץ פרי כי כתוב שאין לכרות עץ פרי גם לא של אויבים במצור

-- daian moshe, 2010-08-08 19:00:20

אם כתוב "לא תטע לך אשרה" זה אומר שאשרה היא עץ שנטעו אותו, ולא פסל. אי אפשר לנטוע פסל!

לגבי "ואשריהם תשרפון באש", שני פירושים:

1. הכוונה שם לעצי סרק;

2. האיסור לכרות עץ פרי הוא רק על עץ שאוכלים מפירותיו (כמו שנאמר "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות"), אבל עץ של עבודת אלילים - ממילא אסור לאכול מפירותיו (כמו שנאמר "שקץ תשקצנו ותתעב תתעבנו כי חרם הוא"), ולכן מותר לכרות אותו.

-- אראל, 2010-08-11 16:08:33

בעניין סעיף 2 שלך

ובכן אין דבר כזה "עץ פרי של עבודת אלילים שאסור לאכול ממנו ולכן מותר לכרות אותו" זה סילוף של התורה כי בתורת משה כתוב בפרוש שאין לכרות עצי פרי

אשרה שנטעו זה פסל עץ שנטעו אותו לעבודה זרה

ובעניין המילה לטעת ולנטוע ובכן תראה כמה משמעויות למילה לנטוע ולא רק עצים כי המילה לנטוע זה ליסוד

בספר הנביא ישעיהו פרק נא כתוב:

(טז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ --- לִנְטֹעַ שָׁמַיִם --- וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה:

ובספר במדבר פרק כד כתוב:

(ו) כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר --- כַּאֲהָלִים נָטַע יְהֹוָה ---כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם:

ובספר תהילות פרק מד כתוב:

(ג) אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם --- תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם:

ובספר תהילות פרק צד כתוב:

(ט) הֲנֹטַע אֹזֶן --- הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט

-- daian moshe, 2010-08-11 17:31:13

"בתורת משה כתוב בפרוש שאין לכרות עצי פרי"

לא כתוב שאין לכרות עצי פרי, אלא שאין לכרות עצי מאכל. אני טוען שעץ של עבודת אלילים אינו עץ מאכל, כי הוא שיקוץ ותועבה.

לגבי הפועל "נטע", נכון שיש לו משמעויות אחרות, אבל המשמעות המקובלת יותר היא שתילת עץ, ומסתבר שבחוקי התורה (בניגוד לשירים) הכתוב משתמש במשמעות המקובלת.

-- אראל, 2010-08-11 23:07:49

הן לא כתוב בתורה שעובדי האלילים בחרו לעבודה זרה רק עצים שאינם למאכל אז על סמך מה אתה טוען שעובדי האלילים הפרידו בין עצי מאכל לבין עצים שאינם למאכל

-- daian moshe, 2010-08-12 20:59:14

לא אמרתי את זה

אמרתי שברגע שעובדי האלילים הפכו עץ כלשהו לאליל, נאסר עלינו לאכול מפריו, שהרי נאמר "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו". ולכן, עבורנו הוא כבר לא עץ מאכל.

-- אראל, 2010-08-12 22:28:53

שניכם צודקים, שהרי המילה אשרה מציינת את האלה ועל שמה העץ. מתוך ויקיפדיה:

בפולחנה באוגרית נזכרים קורבנות של בהמות גסות ודקות לכבוד האשרה. בתנ"ך מתוארים עצים שניטעו לכבודה או שסימלו אותה, וטקסים שנעשו סביב העצים או תחתם כמו גם זביחה והקטרה: "עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה" (הושע ד', יג).

פסליה שהיו עשויים מעץ לא שרדו, אך נותרו תבליטים שמתארים את פסלי האשרה, בצורה של גזע עץ חלול. פיסלונים של האלה אשרה, מתארים דמות אישה בעלת שדיים חשופים.

וכנגדם היה האיסור:

לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל עֵץ – אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ:

וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה – אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ:

– דברים ט"ז, כא–כב

-- hagai hoffer, 2010-08-13 12:42:07

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ecrann