פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עמל = מאמץ כבד הגורם סבל, וגם רשע ומרמהעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: עמל
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עמל

בלשון ימינו, הביטוי "עבד עליו" משמעו "רימה אותו"; הביטוי המקביל בלשון המקרא הוא עמל. השורש עמל מציין, מצד אחד, מאמץ ועבודה קשה:

  • (שופטים ה כו): "יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים, וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ"- פטיש של אנשים העובדים קשה.
  • (יונה ד י): "וַיֹּאמֶר ה': אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד"- לא טרחת לגדל אותו.

מצד שני, השורש עמל מציין רשע ומרמה:

  • (תהלים ז טו): "הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר  ... ישוב עָמָלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד"
  • (איוב טו לה): "הָרֹה עָמָל וְיָלֹד אָוֶן וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה"

מה הקשר בין המשמעויות?

1. ייתכן שהשקר נקרא עמל כי הוא דורש מהנפש עבודה קשה ומאומצת, להמציא סיפור דמיוני שיישמע אמין; הרבה יותר קל להגיד את האמת (על כך מסתמך גלאי השקרים - הפוליגרף: הוא מודד בדרכים שונות את מידת ה"עמל" שהאדם משקיע בדבריו, ולפי זה קובע מה רמת הסבירות שהוא דובר אמת).

"כי אין יגיעה יותר קשה בעולם, כמו היגיעה לעשות דברים רעים... מפני שהיא יגיעה של היצר הטוב, שהאדם מכריחו לעשות דברים רעים שהם כנגד טבעו וכנגד רצונו. ולכן המעשה רע נקרא עמל..." (רמ"ד וואלי על משלי כו יח-יט) .

2. ויש אומרים שכל מעשה רע נקרא עמל, כי הוא דורש עבודה קשה מצד הציבור, וכביכול גם מצד ה' - לתקן את העיוות שנגרם כתוצאה מהמעשה (רש"י) .

יש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות:

  • (משלי טז כו): "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"- נפשו של האדם העובד קשה "עובדת" עליו, מרמה אותו וגורמת לו להתאמץ יותר ממה שצריך ( פירוט ); וייתכן שגם (קהלת ו ז): "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ, וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא"
  • (משלי כד ב): "כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה"- הרשעים עובדים קשה כדי "לעבוד" עליך, דבר שיגרום לך מאמץ כבד אם תגור בקרבתם ( פירוט ).
  • (משלי לא ז): "יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד"- ישכח את העבודה הקשה שעבד בחייו, את מעשי המרמה שעשה או שעשו לו ( פירוט ).

אז... שלא יעמלו עליכם!

פסוקים נוספיםעריכה

א. עבודה קשה הגורמת לצער:

  • (בראשית מא נא): "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי"- ה' השכיח ממני את העבודה הקשה שעבדתי אצל פוטיפר ובבית הסוהר, וכן את השנאה ששנאו אותי בבית אבי.
  • (דברים כו ז): "וַנִּצְעַק אֶל ידוד אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ידוד אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ"- העבודה הקשה שעבדנו במצרים.
  • (שופטים י טז): "וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה'; וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל"- נמאס לה' לראות שישראל סובלים ומשועבדים לגויים.
  • (ישעיהו נג יא): "מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים ועונתם הוּא יִסְבֹּל"- הצדיק עובד קשה וסובל בעוונות הרבים.
  • (ירמיהו כ יח): "לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן, וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי"
  • (תהלים י ז): "אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן"
  • (תהלים כה יח): "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי"
  • (תהלים עג ה): "בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ"
  • (תהלים קה מד): "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ"
  • (תהלים קז יב): "וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר"
  • (תהלים קכז א): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בּוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר"
  • איוב ג י: " "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי"  ... "למה יתן לעָמָל אור וחיים למרי נפש" "
  • (איוב יא טז): "כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר"
  • (איוב כ כב): "בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ, כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ"
  • (קהלת א ג): "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"
  • קהלת ב י: " "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" ... "אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה אֶת נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כִּי מיד האלהים היא" "
  • קהלת ג ט: " "מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל?" ... "וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עָמֵלו מתת אלהים היא" "
  • קהלת ד ד: " "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ"  ... "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעָמָלם" "
  • קהלת ה יד: " "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ" ... "גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לֹאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בַעֲמָלוֹ זה מתת אלהים היא" "
  • קהלת ח טו: " "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"  ...   "וראיתי אֶת כל מעשה הָאֱלֹהִים כִּי לא יוכל האדם למצוא אֶת המעשה אֲשֶׁר נעשה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ בשל אֲשֶׁר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אִם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא" "
  • (קהלת ט ט): "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"
  • (קהלת י טו): "עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת אֶל עִיר"

ב. רשע ומרמה, נרדף ל"אוון":

  • (במדבר כג כא): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ"
  • (ישעיהו י א): "הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ"
  • (ישעיהו נט ד): "אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן"
  • חבקוק א ג: " "לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא" ...  "טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל לָמָּה תַּבִּיט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו" "
  • (תהלים י יד): "רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר"
  • (תהלים נה יא): "יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ"
  • (תהלים עג טז): "וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת, בְעֵינָי"
  • (תהלים צ י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה"
  • (תהלים צד כ): "הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק"
  • תהלים קמ י: "רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו[יְכַסֵּמוֹ]"
  • (איוב ד ח): "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ"
  • (איוב ה ז): "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף"
  • (איוב ז ג): "כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא, וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לִי"
  • (איוב טז ב): "שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם"- מנחמי שקר.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עמל - מאמץ כבד הגורם סבל, וגם רשע ומרמה

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-27.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/aml