ביאור:סוכה לב א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לולב כפוף, קווץ/כווץ, סדוק, עקום-דומה למגל -
פסול.
חרות - פסול.
דומה לחרות - כשר.
אמר רב פפא:

דעביד כהֵימָנַק/הִימְנָק/הֵימְנִק שנעשה כמזלג בעל שני ראשים.

הימנק

 
"עקום-דומה למגל".
אמר רבא:
לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו - ברייתיה הוא [כך היא ברייתו].
אמר רב נחמן:
לצדדין - כלפניו דמי.
ואמרי לה:
כלאחריו דמי.
ואמר רבא:
האי לולבא דסליק בחד הוּצא [זה לולב שגדל בעלה/צד אחד של השדרה], בעל מום הוא ופסול.

רש"י

כפוף - ראשו כפוף כאגמון [קנה שצומח על שפת הנחלים/קרס דיג] דומות לאיש גבן והזקן שראשיהן שחין וכפופין למטה:

קווץ - שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין:

עקום דומה למגל - חדא מלתא היא [כלומר - עקום דומה למגל הוא מקרה אחד]:

חרות - קשה שנעשה חריות שכן דרך הלולב עליו נושרים בימות הגשמים והשדרה מתקשה ונעשה עץ:

דומה לחרות - התחיל להתקשות ועדיין לא נעשה עץ:

אמר רב פפא - הא דקתני סדוק פסול לאו שנסדקו ראשי עלין או שדרה:

אלא דעביד כי הימנק - יפויצפו"ר [מזלג] של ברזל של סופרים שיש לו שני ראשים וראשו א' מפוצל כך גדל הלולב כמין שתי שדראות מחצית עלין לכאן ומחצית עלין לכאן:

לאחריו - שנעקם לצד שדרה:

מלפניו - לצד שכנגד השדרה שדרה זהו צד העשוי כשדרה של בהמה שהצלעות והחוליות מחוברין בה מכאן ומכאן ואמצעה חלק ועולה כמקל:

תמונות

אגמון האגם

הימנק

הרחבות

הימנק

הֵימָנַק. הימנק נזכר פעמיים בתלמוד - פעם אחת כאן, ופעם שנייה במסכת בבא מציעא שם נזכר כ'המניק'.

"המנק". בפרק "אלו מציאות" בגמ': מצא כלי באשפות הא בסכיני ובהמנק. ובריש גמרא דפרק לולב הגזול, והוא: "דעביד כי המנק." פירוש כלי של מתכת הוא שאוכלין בו פרסיים, שלא יהו מכניסים ידם לפיהם, והיו אוכלין בו בשר. ולעניין לולב - שני הוצין העליונין שהן תיומת אם נפרדו זה מזה. והמנק הוא כלי שיש בו שני ראשים.

"הערוך" בערך המנק.

אם כך, יוצא ש'הימנק' הוא כלי בעל שני ראשים. אך השאלה היא - מהו מקור המילה הימנק?

וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃

שמות, כה, כח.

השרש של המילה מנקיותיו הוא מ.נ.ק.. ובכן, מהם אותן המנקיות?

וּמְנַקִּיּוֹתָיו – תַּרְגּוּמוֹ "וּמְכִילָתֵיהּ", הֵן סְנִיפִים כְּמִין יְתֵדוֹת זָהָב, עוֹמְדִין בָּאָרֶץ וּגְבוֹהִים עַד לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה, כְּנֶגֶד גּוֹבַהּ מַעֲרֶכֶת הַלֶּחֶם. וּמְפֻצָּלִים שִׁשָּׁה פִצּוּלִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְרָאשֵׁי הַקָּנִים שֶׁבֵּין לֶחֶם לְלֶחֶם סְמוּכִין עַל אוֹתָן פִּצּוּלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְבַּד מַשָּׂא הַלֶּחֶם הָעֶלְיוֹנִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְיִשָּׁבְרוּ. וּלְשׁוֹן "מְכִילָתֵיה" – סוֹבְלוֹתָיו, כְּמוֹ: "נִלְאֵיתִי הָכִיל" (ירמיהו ו,יא). אֲבָל לְשׁוֹן "מְנַקִּיּוֹת" אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נוֹפֵל עַל סְנִיפִין. וְיֵשׁ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "קְשׂוֹתָיו" אֵלּוּ סְנִיפִין, שֶׁמַּקְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר. "וּמְנַקִּיּוֹתָיו" אֵלּוּ הַקָּנִים, שֶׁמְּנַקִּין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ (מנחות צ"ז ע"א). אֲבָל אוּנְקְלוּס, שֶׁתִּרְגֵּם "וּמְכִילָתֵיהּ", הָיָה שׁוֹנֶה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר "מְנַקִּיּוֹת" הֵן סְנִיפִין.

רש"י על התורה - שמות, כה, כח.

ועתה נשאלת השאלה מהם בכלל סניפים?

אַרְבָּעָה סְנִיפִים שֶׁלַּזָּהָב הָיוּ שָׁם, מֻפְצָלִין מֵרָאשֵׁיהֶן, שֶׁהָיוּ סוֹמְכִין בָּהֶן, שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה. וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים, כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה.

משנה מנחות, פרק יא, משנה ה.

ע"פ הברטנורא ועוד פרשנים, הסניפים הם לוחות שעמדו לצד השולחן, אך לעומתם הרשב"ם, וכנראה גם רש"י - סברו שהסניפים הם מזלגות שעמדו לצד השולחן. ראה עוד במאמר של הרב ישראל אריאל.