ביאור:סדר לימוד המצוות - על-פי מצוות הר גריזים והר עיבל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המצוה לקרוא את הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל נזכרת בתנ"ך 3 פעמים, ובכל אחת מהפעמים נזכרו פרטים שלא נזכרו בפעמים האחרות

בפעם הראשונה (דברים יא כו-ל): "ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום: ברכה, וקללה. את הברכה--אשר תשמעו, אל מצוות ה' אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום. והקללה, אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם, וסרתם מן הדרך, אשר אנוכי מצווה אתכם היום: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--אשר לא ידעתם. והיה, כי יביאך ה' אלוהיך, אל הארץ, אשר אתה בא שמה לרשתה--ונתת את הברכה על הר גריזים, ואת הקללה על הר עיבל. הלוא המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, היושב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אילוני מורה" - נאמר שיש ברכה וקללה, ושצריך לתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל, אך לא נאמר מה בדיוק צריך לעשות - מה נוסח הברכה והקללה, מה הטקס שצריך לבצע שם, וכו'.
בפעם השניה (דברים כז-כח): "ויצו משה את העם, ביום ההוא לאמור: אלה יעמדו לברך את העם, על הר גריזים, בעוברכם, את הירדן: שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימין. ואלה יעמדו על הקללה, בהר עיבל: ראובן גד ואשר, וזבולון דן ונפתלי..." - לא נזכר שיש חובה לברך ולקלל - נאמר רק מי צריך לברך ומי צריך לקלל; בהמשך מפורט נוסח הברכה והקללה שיש לקרוא על הר גריזים ועל הר עיבל, אך לא נאמר איפה נמצאים הר גריזים והר עיבל.
בפעם השלישית (יהושע ח לג-לד-): "וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכוהנים הלויים נושאי ארון ברית ה', כגר כאזרח--חצייו אל מול הר גריזים, והחציו אל מול הר עיבל: כאשר ציווה משה עבד ה', לברך את העם ישראל--בראשונה. ואחרי כן, קרא את כל דברי התורה, הברכה, והקללה--ככל הכתוב, בספר התורה" - לא נאמר מי קרא את הברכה ומי קרא את הקללה, ולא נאמר הנוסח של הברכה והקללה, אך המעמד מתואר בפירוט רב יותר (ע"ע הברכה הראשונה ).

מכאן ניתן להסיק מסקנות כלליות על דרכו של משה רבנו בהעברת תורת ה' לעם ישראל:

א. משה נהג ללמד מצוות מסוימות בקיצור (כמו בדברים יא), ולאחר מכן לפרש ולפרט (כמו בדברים כח); ע"ע תושב"ע בספר דברים .
ב. משה נהג ללמד מצוות אלו בפירוט לתלמידיו הקרובים, שכנראה ביקשו ממנו שיסביר להם יותר מאשר לשאר העם, וכך הם הבינו אותו וידעו לפרש את דבריו (כמו שעשה יהושע בפרק ח); ע"ע תושב"ע בספר יהושע .

למסקנות אלו יש ראיות גם ממקומות אחרים בתורה .

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב אליהו בן אמוזג שפורסם לראשונה במבוא לתורה שבעל-פה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-16.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/brkot3