ביאור:סגלות משלי זכויות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

על-פי החוק המקובל במדינה, כל ספר מוגן בזכויות יוצרים, ואסור להעתיק אותו ללא רשות. האיסור נועד לשמור על זכויותיהם הכלכליות של הסופרים - שיוכלו לקבל תגמולים על עבודתם.

לפי זה, הייתי צריך לשים כאן את הסמל "כל הזכויות שמורות" ולכתוב שאסור להעתיק כל חלק מספר זה ללא קבלת אישור בכתב ממני.

אולם, בעולם התורה יש חוק אחר, כפי שאמרו חז"ל: " "אמר קרא (דברים ד ה): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים, כאשר צוני ה' אלהי, לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" - מה אני בחינם, אף אתם בחינם...." " (רב יהודה בשם רב, תלמוד בבלי, בכורות כט:) ; כמו שה' לימד את משה בחינם, כך משה לימד את בני ישראל בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בארץ - לא להפוך את התורה לעסק מסחרי שנועד להביא רווחים לבעליו, אלא להפיץ וללמד אותה שלא על מנת לקבל פרס.

רעיון דומה נמצא בספר משלי:

(משלי כג כג): "אמת קנה, ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה"

יש לקנות, להשקיע זמן וכסף כדי להשיג דברי אמת, אבל לא למכור, לא להפוך את דברי האמת שמצאת לעסק רווחי.

איך אפשר לקנות אם אף אחד לא מוכר? דרך אחת לעשות זאת היא על-ידי מכירת ספרים של דברי-תורה, עם רשיון העתקה חופשי. הספרים עולים כסף - כי היצירה שלהם עולה כסף (הדפסה, כריכה וכו'); אולם, הסופר אינו מוכר את דבריו - הוא מאפשר לכל אחד שרוצה בכך, להעתיק את הדברים באופן חופשי, למשל - לצלם את הספר במכונת צילום, ולשלם רק את הוצאות ההעתקה.

כך, המלמד אינו מוכר ואינו הופך את התורה לעסק מסחרי; ומצד שני, הקונה משלם ומתייחס לתורה כאל דבר יקר וחשוב.

אילו התורה היתה ניתנת היום, ייתכן שהיה כתוב בה שהיא נמסרת על-פי הרשיון הידוע בשם "שיתוף יצירתי" ("קריאטיב קומונס", cc-by-sa ) האומר בערך כך:

ניתן לך החופש

לשתף - להעתיק, להפיץ ולהעביר את היצירה.
לעבד - להכין יצירה נגזרת (לתרגם, לפרש, לאייר, לערוך...).

בכפוף לתנאים הבאים

ייחוס - עליך לייחס את היצירה (לתת קרדיט) באופן המצויין על-ידי היוצר או מעניק הרישיון (" "להגיד דבר בשם אומרו" "), אך לא בשום אופן המרמז על כך שהם תומכים בך או בשימוש שלך ביצירה (למשל, אם תרגמתי על-דעת עצמי, אסור לי לטעון שהמחבר המקורי מסכים לתרגום זה, אלא אם כן הוא אכן קרא ואישר אותו).
שיתוף זהה - אם תחליט/י לשנות, לעבד או ליצור יצירה נגזרת בהסתמך על יצירה זו, תוכל/י להפיץ את יצירתך החדשה רק תחת אותו הרישיון, רישיון דומה או רשיון תואם (" "מה אני בחינם - אף אתם בחינם" ").
בכל שימוש חוזר או הפצה של היצירה עליך להבהיר לאחרים את תנאי הרישיון ביצירה זו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקשר לעמוד זה: http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he.

רשיון זה תואם לרשיון שבו משתמשים באתרי תוכן מובילים באינטרנט, כגון ויקיפדיה.

גם הספר שאתם אוחזים בידכם מוגש על-פי אותו הרשיון.

כמה אנשים טובים הרשו לי לפרסם מיצירותיהם בספר זה; הזכויות על יצירות אלו שמורות, כמובן, ליוצרים, ואינן כפופות לרשיון הנ"ל אלא לחוקי מדינת ישראל:

פרופ' שלום רוזנברג - המאמר בין שתי תרבויות , מתוך העלון "שבת בשבתו".
המשורר גדעון נאור - השיר נוצר התאנה , מתוך הקובץ "אהבה שאינה תלויה בדבר".
אורה רבקה ויינגורט - המאמר כמים הפנים לפנים , מתוך הספר "אור הלבנה - בינה נשית במעגלי החיים". להזמנות: 02-5630769, sachnashim AT shoresh.org.il.

מקורות ופירושים נוספים

איך אפשר לקנות אם אף אחד לא מוכר?

1. פירשנו למעלה שהתלמיד קונה את הספר שהדפסתו עולה כסף, אבל המורה אינו מוכר את הדברים אלא מאפשר לכל אחד להעתיק אותם בחינם.

2. בהמשך הסוגיה בתלמוד נאמר: " "כאשר צוני ה’ אלקי - מה אני בחינם, אף אתם בחנם. ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה. ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור." " לפי זה, המצב האידיאלי הוא, אכן, שאף אחד לא ימכור ואף אחד לא יצטרך לקנות, כולם יִלְמדו וילַמּדו בחינם; אולם, בימינו עדיין לא כולם מתנהגים לפי הכלל "ואל תמכור", ויש אנשים שדורשים כסף תמורת דברי החכמה שלהם, ולכן צריך לקנות, ולא להשתמש בעובדה זו כתירוץ להתבטל מלימוד (כך פירשו גם רש"י, מצודת דוד והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה א ט-י ) .

אולם, מלשון הפסוק "אמת קנה" נראה, שיש חשיבות דווקא לקניה של הדברים; אנשים מעריכים יותר דברים שהם משלמים עליהם ( עובדה שהוכחה גם במחקרים פסיכולוגיים ).

3. אפשר לקרוא את הפסוק כך: "אמת קנה; ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה", כלומר - את הנתונים הגולמיים ( "אמת" ) צריך לקנות, אבל את העיבוד שלהם לתיאוריות, תוכחות ומסקנות מעשיות ( "חכמה ומוסר ובינה" ) אסור למכור - צריך לתת אותם בחינם.

אולם, פירוש זה אינו מתאים לפיסוק הטעמים ולמשקל הפסוק, ובנוסף לכך - אין זה ברור מדוע צריך להיות הבדל בין "אמת" לבין "חכמה ומוסר ובינה".

קניה ומכירה - משל ונמשל

1. פירשנו שהפסוק מדבר על קניה ומכירה בכסף ממש;

2. אך יש שפירשו שהכוונה לקניה ומכירה כמשל לויתור על תאוות והנאות חומריות. לפי זה: אמת קנה = היה נכון לוותר על הנאות חומריות כדי ללמוד דברי אמת, ואל תמכור = אל תשתמש בדברי אמת כדי להשיג הנאות חומריות מסוגים אחרים.

עוד על קניין רוחני בתנ"ך

הראשון שתבע לעצמו זכויות של קניין רוחני על דברי תורה היה, כנראה, קין. קין היה הראשון שהקריב קרבן לה' - כל עניין הקרבנות היה רעיון שלו. הבל אחיו "העתיק" את הרעיון ממנו ושיפר אותו, וקין כעס מאד. וייתכן שזו היתה כוונתו של ה' כשאמר לו "למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלא אם תיטיב שאת..." - מדוע אתה כועס על כך שאחיך "גנב" לך את הרעיון ושיפר אותו? הרי גם אתה יכול לעשות אותו דבר - לקחת את הרעיון המשופר של אחיך ולשפר אותו עוד יותר (ע"פ רני שגיא, עלון 'שבתון' פרשת שמות ה'תשס"ז) .

גם נביאי ישראל הוכיחו את נביאי השקר, ההופכים את הנבואה למקצוע רווחי, ודורשים תשלום תמורת דברי הנבואה (מיכה ג ה): "כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי, הנשכים בשניהם וקראו שלום, ואשר לא יתן על פיהם - וקדשו עליו מלחמה". ואולי גם הנביא ישעיהו ( פירוט )

רש"י, על משלי ג יד, כתב: " "כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד" "; בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח. מכאן יש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד.

מאמרים נוספים בנושא

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mdrik_c