הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נחשב = היה דומה לדבר אחר, באופן יחסי

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: נחשב

בלשון המקרא, כשאומרים ש"א נחשב ב", מתכוונים בדרך-כלל ש"א דומה יחסית ל-ב", או "א דומה חלקית ל-ב", למשל:

(בראשית לא טו): "הלוא נכריות נחשבנו לו, כי מכרנו, ויאכל גם אכול את כספנו"- בעיני לבן, בנותיו נחשבו נכריות, כלומר, דומות לנכריות יחסית לבנות; הוא לא התייחס אליהן באהבה כמו שאב מתייחס לבנותיו.
(ויקרא יז ד): "ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' - דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך; ונכרת האיש ההוא מקרב עמו"- בזמן שבני ישראל היו במדבר, מי שהיה שוחט בהמה במדבר ואינו מביא אותה להקריב קרבן לה', הדבר נחשב לו כמו רצח; אמנם זה לא בדיוק רצח (לא מוציאים אותו להורג), אבל זה דומה לרצח באופן חלקי, והוא נענש בעונש כרת.
(ויקרא כה לא): "ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב - על שדה הארץ יחשב , גאלה תהיה לו וביבל יצא"- בית בעיר שאינה מוקפת חומה דומה לשדה בכך שאפשר לגאול אותו והוא חוזר לבעליו בשנת היובל.
(במדבר יח כז): "ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב"- כשבן לוי מקבל מעשר, המעשר הזה דומה לתבואה של דגן ויין שכל אדם רגיל מפיק משדהו, ולכן הוא צריך לתת מעשר מן המעשר לכהן.
(דברים ב יא): "רפאים יחשבו אף הם כענקים, והמאבים יקראו להם אמים"- האמים היו זן של ענקים שחי במואב, והיו דומים לרפאים;

(ישעיהו ה כח): "אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות, פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה"
(ישעיהו כט טז): "הפככם, אם כחמר היצר יחשב?! כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין"- האמנם החומר דומה במשהו ליוצרו?!
(ישעיהו כט יז): "הלוא עוד מעט מזער - ושב לבנון לכרמל, והכרמל ליער יחשב"- האנשים השפלים, הדומים לכרמל, יהיו גדולים וחזקים כעצי היער ( פירוט ); וכן (ישעיהו לב טו): "עד יערה עלינו רוח ממרום - והיה מדבר לכרמל, וכרמל ליער יחשב".
(ישעיהו מ טו): "הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו ; הן איים כדק יטול"- הגויים, ביחס לה', דומים לאבק שעל המאזניים, שאינו משפיע על תוצאות המדידה;
(הושע ח יב): "אכתוב לו רבו תורתי, כמו זר נחשבו"- דברי התורה הרבים שכתבתי להם היו דומים, בעיניהם, לדברים זרים ובלתי-מובנים.
(תהלים מד כג): "כי עליך הרגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה"- גורלנו היה דומה לגורלם של כבשים המובלים לשחיטה.
(תהלים פח ה): "נחשבתי עם יורדי בור, הייתי כגבר אין איל"- הייתי חולה כמעט כמו מת.
(איוב יח ג): "מדוע נחשבנו כבהמה, נטמינו בעיניכם?"- מדוע בעיניכם אנחנו דומים לבהמה?
(איוב מא כא): "כקש נחשבו תותח, וישחק לרעש כידון"- יחסית אליו, התותח נחשב כמו קש.
משלי יז כח: "גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון" האויל השותק דומה לחכם ולנבון יחסית לאוילים אחרים, שאינם שותקים: הוא חכם לפחות בעניין זה, שהוא יודע שאין לו מה להגיד ( פירוט )
[[]] משלי כז יד: "מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים - קללה תחשב לו": לפעמים הברכה דומה לקללה ( פירוט )
(איכה ד ב): "בני ציון היקרים המסלאים בפז - איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר?!"- איך דמה גורלם של בני ציון לגורלם של כלי חרש, ששוברים וזורקים לפח?!

משמעויות אחרות

כשאומרים ש"א לא נחשב" או ש"א נחשב מאפס" מתכוונים של-א אין כל ערך:

(מלכים א י כא): "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור; אין כסף, לא נחשב בימי שלמה למאומה"- בימי שלמה, היה כל כך הרבה זהב, שלכסף לא היה כל ערך (וכן דברי הימים ב ט כ)

ישעיהו ב כב: " "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא" ?" - איזה ערך יש לאדם?
(ישעיהו מ יז): "כל הגוים כאין נגדו, מאפס ותהו נחשבו לו"

בחלק מהפסוקים מדובר על עשיית חשבון:

(תהלים קו לא): "ותחשב לו לצדקה, לדר ודר עד עולם"- בחשבון של ה', מעשה הגבורה של פינחס נתן לו צדקה = נקודת זכות.
(מלכים ב כב ז): "אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם, כי באמונה הם עשים"- לא יעשו איתם חשבון.
(דברים ב כ): "ארץ רפאים תחשב אף הוא, רפאים ישבו בה לפנים, והעמנים יקראו להם זמזמים"- בחשבון של הארצות, ארץ בני עמון היא חלק מ"ארץ רפאים";

(יהושע יג ג): "מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב; חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים"- בחשבון הארצות, ארץ פלשתים היא חלק מארץ הכנעני;

(שמואל ב ד ב): "ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן, כי גם בארות תחשב על בנימן"- בחשבון חלוקת הנחלות, בארות היא חלק מנחלת בנימין.

פסוקים נוספים:

(ויקרא ז יח): "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה, המקריב אתו לא יחשב לו, פגול יהיה; והנפש האכלת ממנו עונה תשא"- ע"פ חז"ל, יש לקרוא "יְחַשֵּב" בבניין פיעל, כלומר, אם המקריב מחשב ומתכנן לאכול את הקרבן ביום השלישי, הקרבן נעשה "פיגול" ואסור לאכול ממנו כלל.
(נחמיה יג יג): "ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה, כי נאמנים נחשבו, ועליהם לחלק לאחיהם"- הרבה אנשים חשבו שהם אמינים.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-09.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נחשב - היה דומה לדבר אחר, באופן יחסי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nxjv