פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוכן עניינים

נגש = לחץ ודחק ע"י פגיעה בגוף או ברכושעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: נגס

הפועל "נגשׂ" נקרא "נגס", והמשמעות שלו אכן דומה למשמעות של "נגס" בלשון ימינו - נשך, הכאיב ולקח חלק מגופו או רכושו של רעהו.

נגישה בגוףעריכה

נגישה בגוף משמעה שיעבוד, הכאה והכאבה:

  • (שמות ג ז): "ויאמר ה': ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו, כי ידעתי את מכאביו": נוגשׂיו = האנשים שמכאיבים לו;
  • שמות ה ו: " "ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר" ...  "ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן" ...  "והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן" . "ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום" ": נוגשים = אנשים שתפקידם להלחיץ את העבדים ולהכות אותם כאשר אינם עובדים כמו שדורשים מהם.
  • (שמואל א יג ו): "ואיש ישראל ראו כי צר לו, כי נגש העם, ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות"- העם נִגַּשׂ כי הפלשתים נגשו בו - לחצו אותו והכאיבו לו ע"י כיבוש ושיעבוד.
  • (שמואל א יד כד): "ואיש ישראל נגש ביום ההוא; ויאל שאול את העם לאמר 'ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי' ולא טעם כל העם לחם"- העם נִגַּשׂ כי שאול נגש בו - לחץ אותו והכאיב לו בכך שאסר עליו לאכול.
  • (ישעיהו ג ה): "ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו' הנער בזקן והנקלה בנכבד": כל אחד מהעם ילחץ ויכאיב לאחרים.
  • (ישעיהו ט ג): "כי את על סבלו ואת מטה שכמו, שבט הנגש בו, החתת כיום מדין": הנוגש = השם עליו עול שיעבוד והמכה אותו בשבט.
  • (ישעיהו נג ז): "נגש והוא נענה ולא יפתח פיו, כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"- נגש = נענה = מעונה.
  • ישעיהו נח ג: " ... "הן ביום צמכם תמצאו חפץ, וכל עצביכם תנגשו" " = אתם לוחצים את האנשים המשועבדים לכם ומעציבים אותם (רש"י) ; או - העצב שאתם מראים ביום התענית הוא רק כלפי חוץ, אתם לוחצים את עצמכם כדי להיראות עצובים... (מלבי"ם) . ( פירוט )
  • (איוב ג יח): "יחד אסירים שאננו, לא שמעו קול נגש"- כשהאסירים מתים, הם יוצאים לחופשי ואינם צריכים עוד לשמוע את הסוהרים המכאיבים ולוחצים אותם.
  • (איוב לט ז): "ישחק להמון קריה, תשאות נוגש לא ישמע"- הוא כל כך גדול שאי אפשר לשעבד אותו.
  • (דניאל יא כ): "ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות, ובימים אחדים ישבר, ולא באפים ולא במלחמה"- מתתיהו החשמונאי, שהעביר את עול השיעבוד והלחץ של היוונים מעל ישראל (רש"י) .

נגישה ברכושעריכה

נגישה ברכוש משמעה גביית מס, או גביית חוב בחזקה (ע"י עיקול) - בשני המקרים, הגובה כאילו נוגס ברכושו של הנגבה:

  • (מלכים ב כג לה): "והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה, אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה, איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה"- יהויקים לחץ את בני ישראל ו"נגס" ברכושם כדי לתת מס לפרעה.
  • (ישעיהו ג יב): "עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו, עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו": הנוגשים, המשעבדים את עם ישראל, צעירים וליצנים (רש"י) ; או: עם ישראל צוחק על נוגשיו, הבאים לגבות מס, כי אין להם כסף לשלם (מלבי"ם) .
  • (דברים טו ב): "וזה דבר השמטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'. את הנכרי תגש, ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך"- לא ירדוף אחריו, ילחיץ אותו או יעקל את רכושו (ראו שמיטת חובות ).

שחרור מנוגשיםעריכה

כמה נבואות מדברות על כך שבעתיד לא יהיו עוד נוגשים:

  • ישעיהו יד ב: " "...והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם" ... "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה" ..."
  • (זכריה ט ח): "וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב, ולא יעבר עליהם עוד נגש, כי עתה ראיתי בעיני"
  • (זכריה י ד): "ממנו פנה, ממנו יתד, ממנו קשת מלחמה, ממנו יצא כל נוגש יחדו"

ומצד שני:

  • (ישעיהו ס יז): "...ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה"= יהיו נוגשים, אבל הם יפעלו בצדק.

אולי בפסוקים הראשונים הכוונה לנוגשים המשעבדים את הגוף, ובפסוק האחרון מדובר על נוגשים הגובים מס; גם בעתיד יהיה צורך בגביית מיסים, אבל הגובים יפעלו בצדק...

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.


תגובותעריכה

מאת: אביתר כהן

[ניתן להוסיף תוכן לדף על-ידי לחיצה על 'תקן דף זה' או 'עצב דף זה']


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נגש - לחץ ודחק ע"י פגיעה בגוף או ברכוש

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ngs