ביאור:משניות המעירות על חיבורים אחרים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בקבוצה זו כלולים משניות - ממשנת רבי או מהתוספתא - בהם יש הערות לחיבורים אחרים: הסתייגות ("במה דברים אמורים" וכד'), מחלוקת, הסבר ועוד.
פסחים
עריכהיחידה ראשונה
עריכהולמה אמרו: "שתי שורות במרתף"? -מקום שמכניסין בו חמץ.
בית שמאי אומרים: "שתי שורות"- על פני כל המרתף.
ובית הלל אומרים: "שתי שורות"- החיצונות, שהן העליונות.
- תוספתא פסחים א, הלכה 2
בית שמאי אומרים: "שתי שורות" - על פני כל המרתף: שורה החיצונה רואה את הפתח והעליונה רואה את הקורה,
אבל, שלמטה הימנה ושלפנים הימנה- אין צריך לבדוק.
וחכמים אומרים: שורה החיצונה רואה את הפתח- היא העליונה ואת הקורה שלמטה הימנה,
אבל, של־מטה הימנה- אין צריך לבדוק.
| הציטוט | ההתייחסות |
| שתי שורות במרתף | בית שמאי אומרים: "שתי שורות"- על פני כל המרתף |
| שתי שורות במרתף | ובית הלל אומרים: "שתי שורות"- החיצונות |
יחידה שנייה - רבי שמעון בן אלעזר מתייחס למשנה קדומה
עריכה- תוספתא פסחים א, הלכה 13 - 14
חמיצן של גויים, מאימתי מותר?– אחר הפסח
של בעלי בתים – אחר שלש שבתות של אפיה
ושל נחתומין בכפרים- עד שלשה ימים
בכרכין- עד שלשה תנורין.
אף כשאמרו "של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה", אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורים ביום אחד- מותר
וכשאמרו: "של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים", אם נדחק ואפה שלשה תנורים זה אחר זה– מותר.
אף כשאמרו "של נחתומין בכרכין עד שלשה תנורין- אסורין" עד שלשה ימים, שמשחרית היה בודה לו שאור כל אותו היום. במה דברים אמורים? בזמן שלא עשה פסחו עם ישראל, או שהקדימו יום אחד
אבל, אם עשה פיסחו עם ישראל, או שערבו יום אחד- חמיצו מותר אחר הפסח מיד.
| המקור: חמיצן של גויים, מאימתי מותר?– אחר הפסח של בעלי בתים – אחר שלש שבתות של אפיה | |||||
| הציטוט | ההתייחסות | ||||
| של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה |
אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורים ביום אחד- מותר | ||||
| של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים | אם נדחק ואפה שלשה תנורים זה אחר זה– מותר | ||||
| של נחתומין בכרכין עד שלשה תנורין- אסורין | עד שלשה ימים, שמשחרית היה בודה לו שאור כל אותו היום | ||||
| הסתייגות: | במה דברים אמורים? בזמן שלא עשה פסחו עם ישראל, או שהקדימו יום אחד אבל, אם עשה פיסחו עם ישראל, או שערבו יום אחד- חמיצו מותר אחר הפסח מיד. | ||||