ביאור:מקרים בהם משה לא ידע לענות לשאלה הלכתית
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ביאור:מקרים בהם משה לא ידע לענות לשאלה הלכתית
האם לא הכל נאמר למשה בהר סיני?
לפני שנעבור למקורות הספציפיים, נראה שיש מחלוקת בדבר:
זבחים קטו ע"ב:
- ר' ישמעאל:אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד
- ר"ע אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב
- לפי ר' ישמעאל בהר סיני נאמרו למשה העקרונות והכללים, ותוך כדי ההליכה במדבר נאמרו למה פרטי ההלכות לפי הצורך.
- לפי ר' עקיבא כל התורה שבכתב ושבעל פה ניתנו למשה בסיני, ומקומות בהן נראה שמשה לא ידע מה לענות נצטרך להסביר כיוצאי דופן.
- "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד... וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה" (א)
רש"י (שהולך לפי שיטת ר' עקיבא) כותב שם: נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א) "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי".
ד"א ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן . (סנהדרין ח)
שיטת רש"י מפורסמת בשאלתו "מה עיניין שמיטה להר סיני?" שתשובתו היא שכמו ששמיטה נאמרה על כל הפרטים בהר סיני, כך כל יתר המצוות.
את המקור לשיטתו נמצא בבבא בתרא קיט ע"א:
- שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא וכך היה רבי שמעון השקמוני אומר:
- יודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן, אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו
- וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן
- ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר (ביאור:שמות לא) מחלליה מות יומת, אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא ימות
- וראויה היתה פרשת מקושש שתכתב ע"י משה אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו .
מקור נוסף הוא החידוש של פסח שני (ו):
- "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח... וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה, עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם"
כדאי לציין מקור שקשה על שיטת ר' עקיבא ורש"י, מתוך ד:
- "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה... עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם..."
שהרי כיצד יתכן שכבר בהר סיני ניקבע הלכה על סמך אירוע שאירע בשנה ה-38 במדבר?
יתכן שכדאי להשוות את המחלוקת הזאת למחלוקת בגיטין ס ע"א:
- א"ר יוחנן משום רבי בנאה:תורה מגילה מגילה ניתנה שנא' (ביאור:תהלים מ) אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי
- ר"ש בן לקיש אומר:תורה חתומה ניתנה שנאמר (ביאור:דברים לא) לקוח את ספר התורה הזאת .
מקורות נוספים
עריכה- צחי פנטון במאמר ביאור:נתעלמה הלכה ממשה - המכנה המשותף בין המקרים מוצא על פי מדרשי חז"ל שהמשותף לכל המקרים הוא שהיתה למשה נגיעה אישית בנידון. לכן לא יכל לדון לבד, והיה צריך לשאול את ה'.
- ציפורה מושקאט באתר הניווט בתנ"ך מוצאת בכל בכל המקרים חידוש בשבילו היה ראוי המקרה לקראת ולהיכתב בתורה.