ביאור:מעשי החרטומים אחרי המכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!

"מכה"	"פסוק"
תנין	" "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים, ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן" "
דם	" "ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם" "
צפרדע	" "ויעשו כן החרטומים בלטיהם" "
כנים	" "ויעשו כן החרטמים בלטיהם... ולא יכלו... ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע א-להים היא" "
שחין	" "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה..." "

הפסוק הראשון (של מופת התנין) כתוב בצורה מסורבלת למדי, ויש שפירשו שהכוונה, שהמכשפים "הפכו" את החרטומים לתנינים ע"י אחיזת עיניים (ראו מופת התנין ).

סימן טכני לזכור את 3 הפסוקים הראשונים: הפסוקים שמדברים על 'לטיהם' של החרטומים הולכים ומתקצרים. ייתכן שזה רומז לכך שהכוח שלהם הולך ואוזל. בפעם הרביעית – אחרי מכת הכינים – הם כבר נשברים לגמרי: "ולא יכלו...". ואז הם נאלצים להודות: "אצבע א-להים היא..."

למה החרטומים מופיעים דווקא ב5 המכות האלה (תנין, דם, צפרדע, כינים, שחין)? - בניגוד לשאר המכות, שבהן ה' יצר "יש מאין", ב5 המכות האלה נוצר "יש מיש" (מטה הפך לתנין, מים הפכו לדם או לצפרדעים, עפר הפך לכינים, ופיח הפך לשחין). החרטומים יודעים שהם לא מסוגלים ליצור "יש מאין", ולכן בשאר המכות הם בכלל לא מנסים את כוחם. רק כשהם רואים שה' יוצר "יש מיש" הם חושבים שגם הם יכולים (ע"פ עדינה).

מקורות

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים מכות מצרים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/mkot_xrtumim