ביאור:מעומד/רבנית/ראשונים/רמבם/משנה/הקדמות/זרעים
תרגום רבי יהודה אלחריזי להקדמת סדר זרעים של הרמב"ם
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ראו הקדמה זו במהדורה הרגילה
4. מעלת המדרש בתלמוד עריכה
וזה העניין הרביעי רוצה לומר הדרש הנמצא בתלמוד:
אין ראוי לחשוב שמעלתו מעוטה ותועלתו חסרה
אבל אלא יש בו תבונה גדולה
מפני שהוא כולל חידות פליאות
וחמודות נפלאות!
כי הדרשות ההם כשיסתכלו בהם הסתכלות שכלי,
יובן בהם מהטוב האמיתי מה שאין למעלה ממנו,
ויגלה מהם מן העניינים האלקיים ואמתות הדברים
מה שהיו אנשי החכמה מעלימים אותו ולא רצו לגלותו
וכל מה שכלו בו הפילוסופים דורותיהם,
המוזרויות עריכה
ואם תביט אותו על פשוטו תראה בו עניינים רחוקים מן השכל שאין למעלה מהם!
לקהל מתאים בלבד עריכה
ועשו דבר זה לעניינים נפלאים:
האחד מהם ללטוש רעיוני התלמידים וללבב לבותם,
ועוד כדי לעוור עיני הכסילים שלא יזהירו לבותם לעולם,
ואילו היית מראה להם זוהר האמתות יסבו פניהם מהם כפי חסרון טבעיהם,
שנאמר בהם ובדומיהם: "אין מגלין להם את הסוד"
מפני שאין שכלם שלם כדי לקבל האמתות על בוריים.
ההסתרה המכוונת עריכה
וכי החכמים לא היו רוצים לגלות קצתם לקצתם סודות החכמה?
וכבר זכרו (חגיגה פ"ב דף יג) שאיש מן החכמים נחבר לאנשים בקיאים בחכמת מעשה בראשית
והוא היה בקי במעשה מרכבה,
אמר להם למדוני מעשה בראשית ואלמדכם מעשה מרכבה,
ואמרו טוב הדבר,
וכאשר לימדוהו מעשה בראשית נמנע הוא מללמוד להם מעשה מרכבה.
שמירת הסוד עריכה
וחס ושלום שעשה זה מפני רוע לב למנוע החכמה או בשביל שיהיה לו יתרון עליהם,
שהמידות האלה מגונים באחד מהטיפשים, קל וחומר באלו החסידים הנכבדים,
אבל עשה הדבר בשביל שראה בעצמו ראוי לקבל מה שיש אצלם
ושאינם ראוים לקבל מה שיש אצלו,
והביא על עניין זה דברי שלמה "דבש וחלב תחת לשונך"(שיר השירים ד, יא),
ופירשו עליהם השלום ואמרו שעניין דבר זה:
שהחכמות המתוקות שהנפש תנעם בהם, כמו שינעם החיך בדבש וחלב,
צריכים להסתירם ושלא ידובר בהם ואל יעלו על שפת לשון בשום פנים,
וזהו שאמר תחת לשונך.
שהעניינים האלה אינם ממה שראוי ללמוד ולהגות בם בישיבות החכמה,
ואולם ירמזו בכתוב מהם רמזים נעלמים,
וכשיגלה הקב"ה מסווה הסכלות מלב מי שירצה אחרי אשר ייגע וירגיל בחכמות
אז יבין מהם כפי שיכלו.
ואין לאדם עם החכמה ודרישתה וההשתדלות
אלא לעזוב ענייניו ביד הבורא ולהתפלל אליו ולהתחנן לבוננהו ולהורותו
ולגלות לו הסודות הגנוזות בכתוב,
כמו שמצאנו דוד עליו השלום עשה כן באמרו: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"(תהלים קיט, יח).
וכשיגלה הקב"ה את עיני האדם ויראה לו מה שהראה - ראוי לו לגנזם כמו שאמרנו,
ואם ירמוז מהם - במעט ירמוז, למי שיש לו שכל שלם ונודעה אמיתתו,
כמו שבארו וגילו במעשיות רבות בתלמוד.
ועל כן אין ראוי לאיש חכם לגלות מה שידע מן הסודות
אלא למי שהוא גדול ממנו או כמוהו,
שאם יגלה אותו לכסיל,
אף על פי שלא יגנהו לא ייטב בעיניו,
ועל כן אמר החכם "באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך"(משלי כג, ט).
התאמה גם להמון העם עריכה
ועוד שהלימוד להמון העם צריך שיהיה בדרך חידה ומשל כדי שיהיה כולל הנשים והנערים והקטנים,
עד אשר ישלם שכלם ואז יתבוננו וישכילו ענייני הרמזים ההם,
ולעניין זה רמז שלמה עליו השלום באמרו "להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם"(משלי א, ו).
היחס הנכון למוזרויות עריכה
ומפני אלו הסיבות סידרו חכמים עליהם השלום דבריהם בדרשות
על עניין שירחיקהו שכל הכסיל לפי מחשבתו.
ואין ראוי לסמוך החסרון אל הדרש ההוא אבל יש לחשוב שהחסרון בא משיכלו.
וכשיראה משל ממשליהם שהוא קשה להשכיל אפילו פשוטו,
ראוי לו להשתומם מאד על שיכלו שלא הבין העניין,
עד אשר חזרו בעיניו האמונות בתכלית הרחוק.
שהרי הדעות יש להם יתרון זה על זה כפי יתרונות המזגים,
וכמו שנמצא מזג איש אחד שהוא ישר ממזג איש אחר,
כן יש שכל איש אחד שלם משכל איש אחר.
ואין ספק שאין שכל מי שידע דבר נכבד
כְּשֵׂכֶל מי שיסכל הדבר ההוא.
שהאחד נקרא שֵׂכֶל בפועל במציאות, והאחד שכל בכח בפוטנציאל.
ובשביל זה יש דברים שהם בעיני אנשים מסויימים, המלומדים בתכלית האמת והביאור, ו
אצל איש אחר - הם רחוקים ונמנעים!
- מהיותם על פי המעלה בחכמה.
משל למעלת המדרש עריכה
|
תחומי הלימוד באקדמיה המדעית לפי השיטה היוונית בשישה תחומי חובה יסודיים: |
כגון שנשאל לאיש מאנשי חכמת הרפואה והחשבון והניגון, ומהיר בחכמת הטבע, ונבוב ומשכיל,
והוא נעור וריק מחכמת התשבורת וחכמת הכוכבים.
ונאמר לו:
מה אתה אומר באיש שהוא טוען שגוף השמש
שאנו רואים כאילו היא עגולה קטנה?
- ויֵאָמֵר שהוא גוף כדור?
וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ מאה וששים וששה פעם ושלושה שמיני פעם,
וכדור הארץ שבמידתה עשינו המידות האלה: הוא כדור שיש בהקפו ארבעה ועשרים אלף מיל"!!
...ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במידות גודל כדור השמש!
אין ספק שהאיש ההוא, זך הרעיון, אשר השכיל מן החכמות כל מה שאמרנו,
לא ימצא בנפשו מקום לקיים זאת האמונה,
וכל זה דבר רחוק בעיניו בלי מושג!
והטענה השכלית תבאר לו בתחילת המחשבה שהטענה הזאת בטלה!
כי איך אפשר להיות האדם על מקום כפי זרת אחד מן הארץ?
וידע שִעוּר גרם השמש? והקיפה? ומידת שיטחה?
עד אשר תהיה דעתו כוללת אותה כמו שהוא כולל מידת חלק מחלקי הארץ???
ועוד יאמר:
איך אפשר זה?! והנה גרם השמש בשמים בתכלית המרחק,
ואפילו ראיית גרם השמש על נכון אי אפשר לנו, - ולא נשיגהו אלא זיוו בלבד!
ואיך יגיע אדם למעלה שיוכל למדוד אותו וידקדק מידתו בשלושה שמיני פעם?!
זה דבר שווא שאין כמוהו!!!
ולא יהיה בלבו ספק על היות זאת הטענה בטלה ושלא תוכל להיות.
|
ספר אלמגסט: כיום בעקבות השינוי בהרשאות של תוכנת פלאש, ההנפשות הרבות שנעשו לספר אלמגסט של תלמי אינם נגישים עוד. קופרניקוס, הוגה הרעיון שהשמש במרכז וכדור הארץ סובב אותו במהלך שנה וסביב עצמו בכל יום (במקום הדיעה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, נראית זורחת עליה ושוקעת ממנה בכל יום במסלול מעגלי נפתל ומשתנה על פי גלגל בלתי נראה ובתוכו גלגלים קטנים נוספים) הסתמך על המקור היווני שהתגלה בימיו, לאחר שכתב את הערותיו בשולי הגליון על עותק שהיה בידיו הכתוב בערבית ומתורגם מלטינית, שבו היו מספר שגיאות. הנה מחשב תאריכים ותופעות של גרמי השמים באנגלית, על פי תלמי וספרו אלמגסט. הנה סרט המראה את תנועת גרמי השמים, ווהנה המקור היווני |
אבל, כשירגיל נפשו בלימוד ספרי המידות וחכמֹת
מה שהוא ראוי בתבניות הכדוריות וזולתם מן הערכים הנערכים זה לזה,
ויעתק משם אחר כן אל הספר המסודר בעניין זה והדומה אליו,
רוצה לומר ספר תכונת הגלגלים הידוע ספר "אלמגסטי",
אז יתברר אצלו זאת הטענה ותשוב לו טענה אמת שאין בה ספק ושיש עליה מופת,
ולא יהיה אצלו הפרש בין שגוף השמש הוא כשיעור הזה - או שהשמש היא מצויה.
וירגיל שכלו להאמין הדבר שהיה בתחילה מרחיק הרחקה גדולה,
ויאמין בו אמונה גמורה הנה זה יוכל להיות.
ואנחנו לא הסכמנו על האיש ששאלנוהו זה העניין - שיהיה חסר מן החכמות האחרות,
אבל אלא שיהיה טוב השכל וזך הטבע וחכם!
והשאלה אשר שאלנוהו משאלות הלמודים - שהיא מן המדרגה שיעלו בה לאלהיות.
קל וחומר יהיה העניין במי שאין לו חכמה כלל,
ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודים,
אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו,
שנשאלהו שאלה משאלות האלהיות שהם צפונות בדרשות,
אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ,
ויקצר שכלו להבין דבר מהם.
הנמשל: המדרשים והצניעות הנדרשת עריכה
ועל כן ראוי שנדין הדרשות ההם לכף זכות,
ונטיב לעיין בהם,
ואל נמהר להרחיק דבר מהם.
אבל אלא כשירחק בעינינו דבר מדבריהם?
נרגיל נפשנו בחכמות עד שנבין ענייניהם בדבר ההוא
אם יוכלו להכיל לבותינו הדבר הגדול הזה...
שהרי החכמים: אעפ"י שהיה להם מן התאווה ללמוד
וטוב הרעיון והיגיעה, וחברת החסידים הנכבדים
והרחקת העולם בכל מה שיש בו -
היו מייחסים החסרון לנפשם כשהם מעריכים נפשותם לפי מה שקדם אותה,
והוא מה שאמרו: (עירובין דף נג:)
לבן של ראשונים כפתחו של אולם
ושל אחרונים אפילו כמחט סידקית.
וכל שכן אנחנו שהחכמה נעדרה ממנו,
כאשר הודיענו הקב"ה "ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר"(ישעיה כט, יד),
ייחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים:
- בחולשת השכל,
- וחוזק התאווה,
- ועצלות בבקשת החכמה,
- והזריזות בבצע העולם,
ארבעת שפטיו הרעים,
ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו כשנעריך אותה עליהם?
ומפני אשר ידעו עליהם השלום בעניין זה שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים,
צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם
ואמרו (גיטין דף נז:) כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת,
ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות אשר השיאתו להלעיג.
ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם אלא איש מבקש תאווה,
ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים.
ומפני שידעו אמיתת דבריהם, כילו בעסק ההוא כל ימיהם,
וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום,
ושמוהו תכלית החכמה, וכן הוא.
ואמרו (פ"ק דברכות דף ח.) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
והשב לבך לזה הדבר!
שאם תסתכל אותו על פשוטו תמצאנו רחוק מאד מן האמת,
כאילו ארבע אמות של הלכה בלבד היה התכונה הנדרשת,
ושאר החכמות והדעות מושלכות אחר גוו,
ובזמן שם ועבר ואחריו שלא היתה שם הלכה
הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל?
אבל אם תעיין זה הדבר עיון שכלי,
תראה בו מן החכמות דבר פלא,
ותמצאנו אוסף כלל גדול מן המושכלות,
ואני אבארם לך כדי שיהיה לך דמיון לשאר מה שיבוא לידך
ולכך, שים לבך אליו כראוי: