ביאור:מעומד/נסתרות/יצירה/ספר יצירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ספר יצירה - המהדורה המעומדת והמבוארת


ספר יצירה

כנראה שזו אותה הגירסא כמו http://www.hebrew.grimoar.cz/jecira/sefer_jecira.htm

משנה א

עריכה
בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה
חקק י"ה יהו"ה צבאות או אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו, וברא... את עולמו

בשלשה ספרים:

בספר ספר וספור.

משנה ב

עריכה

בתשובת איוב לבלדד השוחי הוא מתאר את כוחו השמימי של האל, אשר מצליח להשאיר את הארץ בלב החלל ואת המים אצורים בעננים שבשמים בלי שהם ינקבו ויציפו את הארץ: נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ, תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה. צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו, וְלֹא נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם...



בעבר לא רק ב כ פ בוטאו באופן שונה בראש הברה (בּ כּ פּ דגושה) לעומת סופה (בֿ כֿ פֿ רפה) אלא גם ג (שדגושה נשמעה ג' כמו בג'ימייל) ד (שנשמעה מאווררת עם לשון בחוץ כמו ד' במילה האנגלית there או this, וגם ת רפה שבוטאה ת' כמו במילה השאולה באנגלית Sabbath ובשמו של הארגון היהודי Bnei Brith. כך הוגים אותה כיום יהודי תימן בעת התפילה ולימוד התורה.

בעשר ספירות בלי מה
ועשרים ושתים אותיות יסוד,
שלש אמות אמות הקריאה: א ה ו, ואולי הכוונה לאותיות מש"ה הגוררות אחריהן דגש ושבע כפולות בג"ד כפר"ת או כפז"ת או כפצ"ת. ראו בהערה בצד העמוד ושתים עשרה פשוטות שאר האותיות.

משנה ג

עריכה
עשר ספירות בלימה
(ב)מספר עשר אצבעות, חמש כנגד חמש,
וברית יחיד מכוונת באמצע
כמלת הלשון וכמילת המעור העור:

משנה ד

עריכה

ראו עיר הנידחת בספר דברים: וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב! וְהִנֵּה: אֱמֶת?! נָכוֹן הַדָּבָר?! נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ?! הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב!



שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: יָצָא עָלֶיהָ קוֹל מֵרִאשׁוֹן, וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ קִידּוּשֵׁי תוֹרָה, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: תֵּצֵא, וְהַעֲמִידוּ הַדָּבָר עַל בּוּרְיוֹ, וְהוֹדִיעוּנִי. (ירושלמי)
וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָבֹ֔ות בְּבֹואָ֕ם לְבֵ֥ית ד' אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִידֹ֖ו עַל־מְכֹונֹֽו׃ (ספר עזרא)

עשר ספירות בלימה
עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה,
הבן בחכמה וחכם בבינה,
בחון בהם וחקור מהם,
והעמד דבר על בוריו,
והשב 

להרחבה
: יוצר על מכונו.

משנה ה

עריכה
עשר ספירות בלי מה -
מדתן עשר שאין להם סוף,
עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת,
עומק טו"ב ועומק ר"ע,
עומק רו"ם ועומק תח"ת,
עומק מזר"ח ועומק מער"ב,
עומק צפו"ן ועומק דרו"ם.
אדון יחיד א"ל מל"ך נאמן מושל בכולם,
ממעון קדשו ועד עדי עד:

משנה ו

עריכה
עשר ספירות בלי מה -
צפייתן כמראה הבזק
ותכליתן אין להם סוף (קץ),
ודברו בהן ברצוא ושוב,
ולמאמרו כסופה ירדופו,
ולפני כסאו הם משתחוים.

משנה ז

עריכה
עשר ספירות בלי מה -
(מדתן עשר שאין להם סוף),
נעוץ סופן בתחילתן
ותחילתן בסופן
כשלהבת קשורה בגחלת.
שאדון יחיד ואין שני לו.
ולפני אחד מה אתה סופר?

משנה ח

עריכה
עשר ספירות בלימה -
ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר או: בלום פיך מלדבר, ולבך מלהרהר?
שוב לאחד! או: למקום
שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב.
ועל דבר זה נכרת ברית.

משנה ט

עריכה
עשר ספירות בלימה -
אחת: רוח אלקים חיים (חי עולמים נכון כסאו מאז),
ברוך ומבורך שמו של חי העולמים, (תמיד לעולם ועד).
קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש,
(לראשיתו אין חקר לתכליתו אין קצבה):

משנה י

עריכה

ובלכת החיות? - ילכו האופנים אצלם, ובהנשא החיות מעל הארץ? - ינשאו האופנים. על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו? - שמה הרוח ללכת. והאופנים ינשאו לעמתם, כי רוח החיה באופנים. בלכתם? - ילכו, ובעמדם? - יעמדו, ובהנשאם מעל הארץ? - ינשאו האופנים לעמתם, כי רוח החיה באופנים. (מעשה המרכבה בפתיח ספר יחזקאל, וראו הדמיון לתיאור המכונות למקדש מעשה חירם, בספר מלכים. )

שתים: רוח מרוח:
חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד,
שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות,
וחקק וחצב בהן ארבע רוחות:
מזרח ומערב צפון ודרום, ורוח אחת מהן.

משנה יא

עריכה
שלש: מים מרוח:
חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט,
חקקן כמין ערוגה, הציבן כמין חומה, סככם כמין מעזיבה.
(ויצק מים עליהן ונעשו עפר (נ"א אפר) שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ.

ואית דמסיימי,

תהו - זה קו ירוק שמקיף את העולם,
בוהו - אלו אבנים מפולמות שממנו המים יוצאים
שנאמר: ונטה עליה קו - תהו ואבני בהו.

משנה יב

עריכה
ארבע: אש ממים:
חקק וחצב בה כסא הכבוד,
שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת, (וכל צבא מרום).
ומשלשתן יסד מעונו,
שנאמר: עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.
ואית דמסיימי הכי
ולא מאשו הגדולה - שלא ישוו לאש אוכלה אש.

משנה יג

עריכה
חמש: שלש אותיות מן הפשוטות,
חתם רום, בירר או: בסוד שלש אמות מן הפשוטות,
וקבען בשמו הגדול יה"ו
וחתם בהם שש קצוות,
ופנה למעלה וחתמו ב-יה"ו,
שש: חתם תחת
ופנה למטה וחתם ב-יו"ה,
שבע: חתם מזרח
ופנה לפניו וחתמו ב-הי"ו,
שמנה: חתם מערב

ופנה לאחוריו ב-הו"י,

'תשע: חתם דרום
ופנה לימינו וחתמו ב-וי"ה,
עשר: חתם צפון
ופנה לשמאלו וחתמו ב-וה"י:

משנה יד

עריכה
אלו עשר ספירות בלימה,
אחת - רוח אלקים חיים,
שתים - רוח מרוח,
שלש - מים מרוח,
ארבע - אש ממים,
ושש קצוות רום מעלה ותחת, מזרח ומערב, וצפון ודרום:

(תם פרק ראשון)

גרסאות אחרות

עריכה

נא להוריד ולרשום איזו נוסחאות הן...


</reflist>