ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/נדרים/פרק ב/משנה א
<< להשלים :: נדרים פרק ב משנה א :: >>
נדרים פרק ב משנה א
עריכה|
נדרים דף יג עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- ואלו מותרין:
- חולין שאוכל לך כבשר חזיר
- ...כעבודת כוכבים, ...כעורות לבובין
- ...כנבילות וטריפות, ...כשקצים ורמשים
- ...כחלת אהרן וכתרומתו
- - מותר!
- האומר לאשתו הרי את עלי כאימא.
- פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל ראשו לכך.
תלמוד בבלי על נדרים פרק ב משנה א
עריכהגמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
אמר "חולין" לעומת "לחולין"
עריכה|
נדרים דף יד עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
טעמא - דאמר חולין שאוכל לך.
הא אמר לחולין שאוכל לך -
- משמע לא לחולין ליהוי, אלא קרבן.
מני מתניתין?
אי רבי מאיר הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן?
ואלא רבי יהודה? היינו רישא?!
- איידי דקתני כבשר חזיר כעבודת כוכבים, להכי קתני חולין.
רבינא אמר: הכי קתני
ואלו מותרין: -כחולין, -כבשר חזיר, -כעבודת כוכבים
ואי לא תנא חולין, הוה אמינא בעי שאלה.
ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי?
הא מדקתני סיפא: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר.
מכלל דרישא לא בעיא שאלה!
אלא מחוורתא חולין ממילא נסבה.
מנהני מילי?
אמר קרא: איש כי ידור נדר לה'
עד שידור בדבר הנדור.
אי הכי אפילו בדבר האסור נמי?
דהא כתיב לאסור איסר על נפשו - לאסור איסר מבעי ליה?
לכדתניא: איזהו איסר האמור בתורה כו'.
האומר לאשתו הרי את עלי כאמא
עריכההנודר להמנע מהכתוב בתורה
עריכה{{רן| האומר לאשתו הרי את עלי כאימא כו': ורמינהו:
- הרי את עלי כבשר...
אימא כבשר אחותי,
- כערלה וככלאי הכרם לא אמר כלום
אמר אביי: לא אמר כלום - מדאורייתא. וצריך שאלה - מדרבנן.
רבא אמר: הא - בתלמידי חכמים, הא - בעם הארץ. והתניא: הנודר בתורה לא אמר כלום. ואמר רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם. ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם אינו צריך שאלה
|
נדרים דף יד עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
תניא:
- הנודר בתורה - לא אמר כלום
- במה שכתוב בה - דבריו קיימין
בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימין
קתני במה שכתוב בה דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה צריך למימר?
אמר רב נחמן: לא קשיא! הא - דמחתא אורייתא אארעא, הא - דנקיט לה בידיה. מחתא על ארעא? - דעתיה אגוילי נקט לה בידיה? דעתיה על האזכרות שבה.
ואיבעית אימא: דמחתא על ארעא, והא קא משמע לן: דאף על גב דמחתא על ארעא כיון דאמר "במה שכתוב בה" - מהני. וזו ואין צריך לומר זו קתני.
ואי בעית אימא: כולה מציעתא נמי - דנקיט ליה בידיה. והא קא משמע לן: כיון דנקיט ליה בידיה - אף על גב דלא אמר אלא "בה", כמאן דאמר "במה שכתוב בה" דמי.