ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ו/משנה ג
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
<< כתובות פרק שישי (מציאת האשה) משנה ג (פסקה להכניס לו כספים) >>
משנה כתובות פרק ו משנה ג עריכה
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- פסקה להכניס לו כספים? - סלעה נעשה ששה דינרין
- החתן? - מקבל עליו עשרה דינרים לקופה, לכל מנה ומנה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל כמנהג המדינה.
תלמוד בבלי על כתובות פרק ו משנה ג עריכה
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
הניסוח עריכה
היינו פוסק כנגדם חמשה עשר מנה?
תנא עסקא רבה ותנא עסקא זוטא
וצריכא
דאי תנא עסקא רבה דנפיש רווחא
אבל עסקא זוטא דזוטר רווחא אימא לא? צריכא.
ואי אשמעינן עסקא זוטא דזוטר זיונא
אבל עסקא רבה דנפיש זיונא אימא לא? צריכא:
עשרה דינר לקופה עריכה
החתן מקבל עליו עשרה דינר לקופה:
מאי קופה?
אמר רב אשי קופה של בשמים.
ואמר רב אשי: לא נאמרו דברים הללו אלא בירושלים.
בעי רב אשי: במנה הנישום או במנה המתקבל?
את"ל מנה המתקבל יום ראשון או כל יום ויום?
את"ל כל יום ויום שבת ראשונה או כל שבת ושבת?
את"ל כל שבת ושבת חדש ראשון או כל חדש וחדש?
את"ל כל חדש וחדש שנה ראשונה או כל שנה ושנה?
תיקו.
נשים עשירות בתקופת החורבן עריכה
|
ראו מאמרה של ענת ישראלי בנות ירושלים הענוגות ומר גורלן על כך שיש כאן בעיקר ביקורת חתרנית נגד הנשים בעלות המעמד וההשפעה ופחות הזדהות עם מר גורלן. |
עושרה של בת נקדימון בן גוריון עריכה
א"ר יהודה אמר רב מעשה בבתו של נקדימון בן גוריון
שפסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום
אמרה להם כך תפסקו לבנותיכם
וענו אחריה אמן:
ריב"ז ומלקטת השעורים עריכה
ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים
והיו תלמידיו מהלכין אחריו
ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים
כיון שראתה אותו, נתעטפה בשערה ועמדה לפניו
אמרה לו: רבי פרנסני?
אמר לה: בתי מי את?
אמרה לו: בת נקדימון בן גוריון אני.
אמר לה: בתי ממון של בית אביך היכן הלך?
אמרה לו: רבי לא כדין מתלין מתלא בירושלים: מלח ממון חסר
ואמרי לה
...חסד
ושל בית חמיך היכן הוא?
אמרה לו: בא זה ואיבד את זה.
אמרה לו: רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי
אמר להן לתלמידיו:
זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו
והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה
בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר:
אשריכם ישראל - בזמן שעושין רצונו של מקום? - אין כל אומה ולשון שולטת בהם,
ובזמן שאין עושין רצונו של מקום? - מוסרן ביד אומה שפלה.
ולא ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה
צדקתו או אשרו של נקדימון בן גוריון עריכה
|
כתובות דף סז עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה? והתניא:
אמרו עליו על נקדימון בן גוריון
כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש
כלי מילת היו מציעין תחתיו ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו.
איבעית אימא לכבודו הוא דעבד
ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא עבד
כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא
רבי אלעזר ברבי צדוק: ובת נקדימון מלקטת שעורים עריכה
תניא:
אמר ר' אלעזר ברבי צדוק
אראה בנחמה אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו
קראתי עליה מקרא זה: (שיר השירים א, ח)
אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך!
אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך.
חזרה לדיון במשנה עריכה
הזהב עריכה
אמר רב שמן בר אבא:
אמר ר' יוחנן: הכניסה לו זהב שמין אותו והרי הוא כשוויו.
מיתיבי:
הזהב הרי הוא ככלים.
מאי לאו ככלים של כסף דפחתי?
לא, ככלים של זהב דלא פחתי
א"כ ככליו מיבעי ליה
ועוד, תניא:
זהב - הרי הוא ככלים
דינרי זהב - הרי הן ככספים
רבן שמעון בן גמליאל אומר
במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותן והרי הן בשוויהן
רשב"ג אהייא?
אילימא אסיפא? מכלל דתנא קמא סבר אפי' במקום שנהגו שלא לפורטן הא לא נפקי
אלא לאו ארישא? והכי קאמר:
זהב - הרי הוא ככלים
- מאי כלים כלים של כסף
רשב"ג אומר:
הרי הוא כדינרין של זהב - במקום שנהגו שלא לפורטן
לא. לעולם אסיפא, ודנפקי ע"י הדחק.
ובהא קמיפלגי:
מר סבר: כיון דנפקי - משבחינן לה
ומר סבר: כיון דלא נפקי אלא ע"י הדחק - לא משבחינן לה.
איבעית אימא כולה רשב"ג היא. וחסורי מיחסרא והכי קתני:
זהב - הרי הוא ככלים
דינרי זהב - הרי הן ככספים
בד"א במקום שנהגו לפורטן.
אבל במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותם והרי הן בשוויהן - דברי רשב"ג.
שרבן שמעון בן גמליאל אומר:
במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותם והרי הן בשוויהן.
מ"מ ככליו מיבעי ליה?!
קשיא.
איבעית אימא: הכא במאי עסקינן - בדהבא פריכא.
רב אשי אמר בממלא.
חמרים יקרים נוספים עריכה
אמר רבי ינאי: בשמים של אנטוכיא הרי הן ככספים
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן:
גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהם
אמר רב פפי
הני תותבי דבי מכסי - אשה גובה פרנא מהם
ואמר רב פפי הני שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא - אשה גובה פרנא מהן
אמר רבא מריש הוה אמינא הני ארנקי דמחוזא - אשה גובה פרנא מהם
מאי טעמא אסמכתייהו עלייהו
כיון דחזאי דשקלי להו ונפקי
וכי משכחי ארעא זבני בהו
אמינא אסמכתייהו אארעא הוא: