ביאור:מעומד/חוץ/נוצרי/סורית/אבא אפרים

כתבי אבא אפרים בסורית - מהדורה מעומדת ומבוארת

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

(מתוך בג'ן - היסטורי קומפלט דה יוזף)

ארמית באותיות עבריות

המקור ותרגומו

ארמית באותיות עבריות	עברית	באותיות ארמיות
מאמרא א. דמרי אֵפרִַים	מאמר א. של אדוני אפרים	ܡܐܡܪܐ .ܐ. ܕܡܪܝ ܐܦܪܝܡ.
(עמוד הכריכה) מאמרא תרעשר דעבדין לטבנא מרן אפרים על יוסף כאנא. תוב מאמרא על מסקתא דגרמוהי.	מאמר תריסר שעיבד לטובתנו מרן אפרים על יוסף הצדיק (הַכֵּן - מלשון כינות ויושר) שוב עוד מאמר על מסכת שלעצמה העומדת בפני עצמה.	ܡܐܡܪܐ ܬܪܥܣܪ ܕܥܒܕܝܢ ܠܥܗܒܢܐ ܡܪܢ ܐܦܪܝܡ ܥܠ ܝܘܣܦ ܟܐܢܐ ܬܘܒ ܡܐܡܪܐ ܥܠ ܡܗܩܬܐ ܕܓܪܡܘܗܝ
(עמוד השער: כותרת) תוב בסויעא אלהיא: הו דכלה חובא הו: עקורה דין דחסמא מובדנא דסרעפיתה: ונצובה דחובה ואף שתולה בכל דמחב לשמה: משרינן למכתב מאמרא תרעסר דעבידין לטובנא מרי אפרים על יוסף כאנא.	(פתיח עמוד 1 שוב בסיוע האלוהים: הוא שכולו חיבה הוא עקורה? זו שהחסם? מאבד הסרעפת? וניצבת החיבה האהבה ואף שתולה? בכל שמחבב את שמו: מתירים לכתוב מאמר תריסר שעשה לטובתנו אדונינו אפרים על יוסף הצדיק הכן מלשון כינות ויושרה.	ܕܘܒ ܒܣܘܝܥܐ ܐܠܘܝܐ: להשלים
(דף פתיח: כותרת משנה) מאמרא קדמיא. על חסמא. מטל עלתא דזובנא: דמן אחוהי ליוסף כאנא. מרן הדא למסכנא: כתוב בדילך עודרנא. על חסמא – ועל זובן יוסף כאנא.	מאמר הקדום על קנאה. משל העולה הנקנית: אשר מאחי יוסף הצדיק. אדוננו זה ... כתוב בשלך העדר על קנאה - ועל מכירת יוסף הצדיק (מלשון כינוּת ויושר)	ש3ג. להשלים אותיות ארמיות
(עמוד ?) חסמא לחסמא מבאש: חסימא דין לא מסתגף. אינא דחסם מתבצר: ודמסיבר הו מתכלל. חסמא גיר גארא ו הו קשיא: דהא קטל לדמולד לה. ומערקל דמתערקל גארא באידה: ולה מחבל דנתחבל בנכילותה. אף זרועא איך זרעה: נקף לה מן חקלתה חקלתא. אן זרעא ו הו בישא מכרא: דעללתה בישא מנה. דאנהו אן הו דטמר זיזנא: אכרא כובא חצד.	קנאה לקנאה מבאישה / קנאה זו לא מביאה אותו להסתגף כינות? של קנאה מפחית טבעה של הקנאה להוריד / והמסתבר? הוא מתייפה? קנאה - חץ הנורה בו קשה / שהרי קוטל את המוליד אותו. והמעקל? חץ בידו / ולו מחבל בנוכלותו. אף הזרע איך זרעו / נקף זקף - העמיד לו מתוך שדהו? אי הזרע בו ביש-המֶכֶר / שעלילות בּוֹש רעה או מביישת ממנה? שהרי אלו הם שסתר זיוום שאין לראותם / עם הכירו - הכאב קוצר.	פה תבא אשורית.
ואן דכין חטי כנפה: פאין שבלא דעללתה. הכן לבישא חוסרנא: והכן לטבא יותרנא. להון ו הו לבישא חוסרנא: בנכליהון ובחסמיהון. בישא חסמה ו הוו בעשוקיא: ולחסימא הוא יותרנא. דמרהון קאם חלפיהון: ולביך סכרא באפיהון. ביוסף נחזא תחויתא: ובאחוהי נאלף דמותא דמותא. בחסימא טב אתעלי: וחסמא טב אתמככו.	צריך תרגום: ואן דכין חטי כנפה: פאין שבלא דעללתה. (?ואי זכים שיני הכנף שלה / ואי שיבולי עלילותיה?) [נראה שהשורות הבאות הן כמה גרסאות משובשות לשורה אחת נכונה] אכן לבושה החיסרון: ואכן לטוב היתרון. לכן הוא לבושה החיסרון: בנכליהם ובקנאתם. קנאת הביש בו בעושק: ולקנאה הוא היתרון. שאדוניהם קם במקומם: ולביך?? סוכֿר מלשון סֶכֶר, סגירה בפניהם. ביוסף נראה התחיה: ובאחיו נלמד את הדמות. בקנאה טוב יתעלה: וקנאה טוב יתמככו??. (?? נפל לפניו קירות העוולה אבניו ניתרו מן הארץ המלחה, שנבנו על ידי הקנאים. ??)	להשלים אותיות ארמיות
ש5א. ארמית בעברית סנאוהי מגן לאחוהון: בני יעקוב בארעא דכנען. פרסו נכליהון דנצודון: להו דהוו19 חלמוהי גפוהי. אסגיו וטמרו נשביהון: ופסק אילא חבליהון. זערו ואתמככו דצלו לה בצלותה: ושור ובסר טביא נשביהון. בנו שורא קדם הלכתה: נפל קודמוהי (שור ועבד) אסי עולא. נתר כאפוהי מן מלחתא: דבנין וי הוי מן חסמא.	טקסט התא חלק ב	טקסט התא חלק ג
ש6א. עוד ארמית בעברית מן דקנא דהבא דכיא: מן נורא לא כלא לה. ואלהא לכאנא דקנא: לא חסך חסכה מן נסיונא. בגו כורא נורא דהבא דכיא: מתידעא שפירותה. ובאגונא גברא כאנא עבדא כאנא: מתכרזא שרירותהון שרירותה. דהבא מכנש סוגפנא: וכאנא מכנשין וכאנא מכנש נצחנא. חטהא דדהבא סגיאין: עמלא דטבא עתירין. מקבל דהבא על (א)נשא (א)נשין: דחלא וחנק תרעיתא. מקבל תקעא דהבא על מרה (/לאלהה): דמלף בארעא צבינה.	מי שקונה זהב טהור: מהאש לא מונע אותו ואלוהים את הצדיקים שקונה: לא חסך מן הנסיונות. בתוך הכור זהב טהור: נודע יופיו. ובמאבק אנשים צדיקים: מוכרזת יציבותם. זהב אוסף סיגים: וצדיקים אוספים נצחונות. חטאיו של הזהב הם רבים: פירות העמל של הטובים הם עשירים. מקובל הזהב על האנשים: מפני שמתוק הוא, וחונק את שערי המחשבה. מקובל הזהב על אדונו: שמלמד בארץ את רצונו.	טקסט התא ג
מנו דין דלא מחב לה: ליוסף דאחב לאלהה? זער דהבא מן שרירא: נתע נתיע דכיא מן זלילא. טמירא בשופרה במקור: בשרבה פאיותא: דחלא לחכא ענינה. מבסם רניה תרעיתא: דקביא דעותרא טמיר וא הוא טמירא בה. טבא דרחמה לבר בר יעקוב: הב לי (/אשוני) דאמר נצחנוהי. מהימן נא (ה)ו דפתיח מהימן (ה)ו ופתיח תרעך: דלשרבה דעבדך קרבת. פומי נהוא אורחא לקלוהי: ושבילא לשרבוהי לשני. ספותי נקשן בפלגא נקשת בפלגוהי: דנעמתא ונעמתא דאתליטותה. ביתה ביעא דמדעי משלם לך: מליוהי קולסא דרחומך. פתח הוני עוניי איך אבובא: דאנצח לבני ביתך. או צאר טופסה טופסא ביוסף: הב לי דאמר נצחנוהי. דשוא דנהוא לך טופסא: נורב לתרין ענינך.	ומיהו שלא אוהב: את יוסף, שרצוי היה לאלוה? קטן הזהב מן הקיים האמת קצרה ותמציתית: כבד הזך מן הזול החומר הטהור צפוף יותר. חבוי בסיפורו היופי: מתוק לחך עניינו. מבשם עשרו את השערים: שכן קב העושר מוצפן בו. טוב החסד לבן יעקב: הביאו לי את שיאמר שינצחהו. מהימן הוא שיפתח שעריך: שרהבו מקרב אותך למטרת עבודתך. פי יהא דרך לקולו: ושביל לרהבו - לשוני. שפתותיי נוקשות וחצויות ביטוי בארמית לרעד מתוך כבוד אן שמחה, ונעימים השרירים כלומר השרירים משוחררים. ספרייתי (בית המדע שלי) תשלים את כל שאלותייך, ותמלא קלס על רגשותייך. אפתח את אוצרי (הוני) ותבוא בו, ואתן הוראות (אנצח) לבני ביתי תרגישו שאנו מתאימים לחשוב שכמוכם.. או נצייר נכתוב את הטופס עמוד השער על יוסף, כדי שיהיה לך אותו. הביאו לי מישהו שינצח אותי.	טקסט התא ג
ש8א. עוד ארמית בעברית לא טלמתה גיר כאנותך כאנותה: ולא לי תטלום טיבותך. דרחמך ו הו וקרב צאדיך: בעודרן רחמיך אקרוב לה בעלת רחמן אקרוב לך. כפרו בה ביוסף קריבא: אחוהי דהוו נוכריוהי. אהוא לה אחא במלא: ואקלס לשביחתה. למאנא מקבל לרדיפא: קבלה ליוסף ואניחה.	שוה שיהיה לך טופס כדאי לך לקנות את הספר: הוא מועיל לרבים מענייניך.	טקסט התא ג
ש9א. עוד ארמית בעברית דוברא פאיא וטבא: לבש וא הוא יוסף ואתעטף. דמותא דאבוהי אתכסי: דחלת מרה שרירא. ולמן תמן אקים באגונא: לכאנא דהכן רח'ם לה? דתחזא תביל דכיותה: דדהבא דשלח צאותה. לא וא הוא ליוסף סנ'א (ה)וא: דאקימה בגו אגונא. איך דאיך שמשא ברומא קבעה: דתחזא בריתא פאיותה. פרצופה ופרצופה דיוסף שפיר: ומן פרצופה תבנית:ענינה. טעינין חיא הדמוהי: ומלין תהרא דוברוהי. דכאנא יעקוב אתרגרג: ורחמה מטל תרתיהין. דבשופרה טב מפרג וא הוא: ובדובורוהי נצח22 וא הוא. איכא גיר דאית כאנותא: חובא פאיא מלות לה' להו (/הוא). חיב סבא כאבאיה: לבר נשא דפאכוהי דאבדן. ובור מן אחוהי דשדיא: ודתיר	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(עמוד 6) הוא. איכן דאית דאנותא: חובא פאיא מלות לה. אחב סבא כאנאית: לבד כשא דפארוהי כאנין. זעור מן אחוהי דשניא: ועתיר מנהון בידיעתא. דחכמת קושתא דקנא הוא: חשׂמא זרעת בנעילו. איתי לאבוהי מליהון: דבלילין שׂערניהון. ואשתעי פתגמיהון: דלא שפירן מליהון. לענא דיפקת שאדיהון: דאערוק מנהון אשתאלת. לא גיר ידיע ביניהון: קשישא מן הו דטלא. שוא הו בגוה דסיעתהון: בר רחל גם בר זלפא. טכסא אבד בינתהון: דחארותא ודנכפותא. בר אמתא על בר חארתא: אשתקל אף אשתעלי. חזית אתא דלא שפירא: דעבדא צערו מריהון. שמע יעקוב...	היכן שיש כוח: אהבת נפש מלווה אותה. אהב סבא הצדיק כן, מלשון כינות ויושרה את האיש שלו המפואר בכינות.	ܝܚܒ ܣܒܐ ܟܐܢܐܝܗ: ܠܒܪ ܒܫܐ ܕܦܐܟܘܗܝ ܕܐܒܕܢ. זעור ܡܢ ܐܚܘܗܝ ܕܫܕܝܐ: ܘܕܬܝܪ
(סוף עמ' 18)	טקסט התא ב	(סוף עמ' 18) ܩܡܘ ܘܢܦܩܘ ܘܟܕܘ ܘܐܙܠܘ: ܡܢ ܨܝܕ ܐܒܘܗܘܢ ܝܥܩܘܒ. ܟܕ ܐܡܟܝܢ ܗܘܘ ܠܚܕܕܐ: ܥܠ ܚܘܒܗ ܕܠܘܬ ܝܘܣܦ. ܐܚܒ ܗܘܐ ܒܘܟܪܗ ܕܪܚܠ: ܘܚܝܒ ܗܘܐ ܠܒܘܟܪܗ ܕܠܝܐ.
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(סוף עמוד 19) קמו ונפקו וכדו ואזלו: מן ציד אבוהון יעקוב. כד אמכין הוו לחדדא: על חובה דלות יוסף. אחב הוא בוכרה דרחל: וחיב הוא לבוכרה דליא. ואן שׂנא לרוביל דאשׂכל. יהודא לא משׂכל לה. שׂכלותא דמנו רבא: מן הלין תרתין דהוי. דרוביל דצער תשויתה. או דיוסף דשעבד לאכוהי? ברוביל אשכח בוצרא: וחפר וטמרה ברעינה. הו שׂכלותא דלא כילא: ומן אדנה לאדנה אעברה. דלקריתא שכים אובדנן: בחטהא רבא דעבדת. סלק הוא רוגזה ואתמרמר: על לוי ושמעון אחא. איכנא די בשמת לה: דבחלמא אשתעבדנין. ולא אתגוזל רעיֻנה: דנחת אולי: גלימה לנשן לעבדותא? למנו מנן כותינא: אזדקרת אחיין דליוסף? בנחתא דיהב לה מתידע: דצאדוהי הו כלה לדה.	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(עמוד 20 אחרי המילה מן) מן צאדוהי דין אתחזית: דחלמא דיוסף שרירין. דאלו לחלמוהי לו הימן: לו הדן מגר הוא לה. עצא נפשה בחד פתלמא: ואמר לה מטלתן בשלנו - בגללנו. דלא ולא דאבוך. ואמך: ואחיך דאתון לשלמך. }}	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(המשך עמוד 20) כד הלין מתתנין הוי: ודשׂגיאן מן הלין. מטו יומתא דליוסף: נשדר יעקוב צאדיהון. ברי יוסף הו זבנא לה: לענא דנפקת מן הרכא. וטבא דשינא אשתוחר: דבעידה נשׂמך שיבותי. לא בגמלא המאן יוסף: ואף לא בטורא תתעשׂק. זל ברי איתא לי שׂברתא: דחולמנא דבני אדוך. ומא דמנעת ואשכחת אזון: לא תשתוחר צאדיהון. דלא אשבוק רניא דאחיך: ותדרא לי מטלתך. אלהא דדבר טליותי: באתרותא נודריא.	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(עמוד 21 מהמילה להלדתך) הו נתלוא להלדתך: ותפנא בשינא לות אבוך. לם לבא דאהוא בלעדיך: לא מצא אנא למשׂיברו. לא השתוחר ציד ענא: דתרמא לאדוך עתך. אף לאחיך גליא הו הדא: דכמא רשמת על אכס....	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(עמוד 22) מן רוחקא. ברבבתא כאנשא סבר הוא: דשעת שינא אקבל הוא. ארימו אחוהי עיניהון: מחזאוהי כד אתא הוא. דמיעא הות סנאתהון: וחזו ליוסף ואיעירוה (ואגירוה). לייאוהי לשמא כאחוהא:	טקסט התא ב	ܡܢ ܪܘܚܩܐ. ܒܪܒܒܬܐ ܟܐܢܫܐ ܣܒܪ ܗܘܐ: ܕܫܥܬ ܫܝܢܐ ܐܩܒܠ ܗܘܐ. ܐܪܝܡܘ ܐܚܘܗܝ ܝܥܝܢܝܗܘܢ (ܓܝܢܝܗܘܢ): ܘܝܚܙܐܘܗܢ ܘܚܙܐܘܗܝ ܟܕ ܐܬܐ ܗܘܐ. ܕܡܝܥܐ ܗܘܬ ܣܢܐܗܘܢ: ܘܚܙܘ ܠܝܘܣܦ ܘܐܓܝܪܘܘܗ (ܘܐܝܥܝܪܘܗ). ܠܝܝܐܘܗܝ ܠܫܡܐ ܟܐܚܘܬܐ: ܕܕ ܐܬܐ ܗܘܐ. ܕܡܝܒܐ
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
(עמוד 25) מן דמטא יוסף לאחוהי: ארכן רשה לשלמא. ולא אנב מנהון אמדח הוא: דנפיא לה פתגמא. מתדחדן גארא דשׂנאתהון: וטבען בפגרה לו ליתהון. ובארעא מרכנין רשיהון: אף אפיהון מן חיוה חזוה לבדם משתתא דחשׂמא: משתתא דעולא נדילא. ומטת שעת שׂוערָנָא: דהדיוט (4. מהדיוטא) הונא דקנין הוו. ושדו גארא דחשׂמא: דעשוקיא בהו זכיא. מנע ומטא זדיקא: ציד אחוהי וענא דאבוהי. סבר אנון עַל טֵבָא: וחולמנא דאבוהי יעקוב... שלמא אשליו דאבוהון: דיהב הוא בפומא דאַחוּהוֹן ... געצו (7) גמעו בשלמא דחשימא: ואשׂליו (8. דסואא: דאִשִׂליוּ {{{2}}} (עמוד 26) עַמֵה לרחוּמֵה לרחומא	וכשבא יוסף לאחיו: הרכין ראשו לשלום. ולא ??: ... הפתק. ירו חיצי שנאתם (וישטמוהו בעלי חצים): וטובעים בגופו שלו אותם. ובארץ מרכינים ראשם: גם אפם (מסתירים) מן המראה. ?? ובאה שעת (סגירת) השערים: שהטיפש הוא שקנה אותם וזרקו חיצי חרס: שעשוקים בו מזדככים הגיע ובא הצדיק: אל אחיו ודברי אביו סבר שהם בטוב איתו: והחלום של אביהם יעקב... השלום שאלו שלאביהם: שנתן הוא בפה שלאחיהם. יעצו בשלום החרס יש אומרים: שאלו על המקונא. ויש: על המכתבים ושאלו (עמוד 26) עמו לאהבה	ܡܢ ܟܡܛܐ ܝܘܣܦ ܠܐܚܘܗܝ: ܐܪܟܢ ܪܫܗ ܠܫܠܡܐ. ܘܠܐ ܐܢܒ ܡܢܗܘܢ ܐܡܕܚ ܗܘܐ: ܕܢܦܝܐ ܠܗ.ܦܬܓܡܐ. ܡܬܕܚܕܢ ܓܐܪܐ ܕܣܐܬܗܘܢ: ܘܛܒܥܢ ܒܦܓܪܗ ܠܘ ܠܝܬܗܘܢ. ܘܒܐܪܥܐ ܡܪܟܢܝܢ ܪܫܝܗܡܠ: ܐܦ ܐܦܝܗܘܢ ܡܢ ܚܙܘܗ ܠܒܕܘ ܩܫܬܬܐ ܕܚܣܡܐ: ܡܫܬܬܐ ܕܥܘܠܐ ܢܕܝܠܐ. ܘܡܛܬ ܫܥܬ ܣܘܥܪܢܐ: ܕܗܕܝܘܛ (4. ܡܗܕܝܘܛܐ) ܗܘܢܐ ܕܩܢܝܢ ܗܘܘ. ܘܫܕܘ ܓܐܪܐ ܕܚܣܡܐ: ܕܥܫܘܩܝܐ (5. ) ܒܗܘ ܙܟܗܐ. ܡܢܥ ܘܡܛܐ ܙܕܝܩܐ: ܨܝܕ ܐܚܘܗܝ ܘܥܢܐ ܕܐܒܘܗܝ. ܣܒܪ ܐܢܘܢ ܥܠ ܛܒܐ: ܘܗܘܠܡܢܐ ܕܐܒܘܗܝ ܝܥܩܘܒ. ܫ ܠܡܐ ܐܣܠܝܘ ܕܐܒܘܗܘܢ: ܕܝܗܒ ܗܘܐ ܒܦܘܡܐ ܕܐܚܘܼܗܘܿܢ. ܓܥܨܘ ܓܡܥܘ ܒܫܠܡܐ ܕܚܝܣܝܡܐ : ܘܐܣܠܝܘ (8) ܕܣܪܐܐ: ܕܐܣܠܝܘ ܥܡܗ ܠܪܚܘܡܗ (1)ܠܪܚܝܡܐ. }}
(בעמוד 26) בטל תמָן שׂוערָן חובָא (2) חוֹבֵּה: דאתתזיעת שעת רוגזא. עֶרִקו מִִנֵה דלָא נתתחדון: עִמֵה במִלתָא דְשלָמָא. לרוּחקָא אְפִנִיו אפיהון: דלא נחורון בה שפיאית. כרית לה ליוסף ואתתעיק: דחזא לסיפא דשמיטין. (יוסף) לוי דין סיפא נוכריא: אלא סיפא דאחותא! אם לחובך סבא יעקוב: דטננא אולד באחי. פרשת מן אבי ושבקתה: ואתתעיקת על דארפיתה. וחטית באחי דנשילון: בדמא דקנומי אידיהון. אחי רוביל בוכרא דאחי: גלי לי הלין על מנא? אן עבדת מכם לשׂנא: הותעבדת שבוקו לי בחובא. שיטא איתי וזעורא: וסעלותי אחיותי תחובא. למנא שחיקין גנבכא (?): בחזתא דחד חלשא? דבא אנא דהדן ספקת: דלעסרא מנכון אשחוק? כמא דתסגא חמתא דעלי: הדן איקרי מתנצח (רוביל).	בטל שם ?? ??: ש?? שעת הרוגז. ברחו ממנו שלא יתאחזו: עמו בדבר השלום להרחיק את פניו מפניהם. שלא ?? קראו לו ליוסף ו??: שראה את סוף השמיטות. ? דין הסוף הנוכרי: אלא הסוף של האחות. אם לאהבך סבא יעקב: שטינה הולדת באחיי. פרשת מאבא שלי ועזבת: ו?? ו?? באחי שנשאל אותם: בדם הקיים על ידיהם (על פי ראובן: אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם... וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ! ...לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם...) אחי ראובן הוא בכור אחיי, גלו לי אלו על הכלי ביטוי: כיצד קרה הדבר? מאין הגיעה אליכם השנאה? עובדה שעזבתם אותי באהבה.	(עמוד 26) ܒܛܠ ܬܡܢ ܣܡܥܪܢ ܚܘܒܐ (2)ܚܘܒܸܗ: ܕܐܬܬܙܝܥܬ ܫܥܬ ܪܘܠܙܐ. ܥܪܩܘ ܡܒܗ ܕܠܐ ܢܬܬܚܕܘܢ: ܥܡܗ ܒܡܠܬܐ ܕܫܠܡܐ. ܠܪܘܚܩܐ ܐܦܢܝܡ קרית ליה ליוסף לאפיק דסייפי לצדיק
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג
טקסט התא א	טקסט התא ב	טקסט התא ג

אותיות המקור

עמוד 27

ܠܝܘܣܦ ܪܘܟܝܠ ܐܡܪ
ܗܘܐ ܕܡܢ ܝܥܡܐ ܕܬܢܝܬ ܗܠܡܐ: ܐܗܘܗܘܢ ܠܐ
ܐܫܬܡܗܬ
...

ܬܐܬܐ ܠܝ ܒܐܝܕܝܟ(3) תאתא לי באידיך - יבוא הדבר בידיך
ܗܕܐ: ܒܐܠܗܗ ܕܐܒܘܢ ܝܥܩܘܒ. ܐܬܕܕܪ ܕܐܦ ܠܟ
ܡܣܟܠ ܠܟ: ܫܒܘܩ ܠܝ ܕܐܦ ܐܒܝ ܝܫܒܘܩ ܠܟ.

עמוד 28

28 ܕܠܐ ܗܘܝܬ ܠܝ ܐܝܕܢ ܕܚܘܝܬ. דלא הוא לי אידן דחוית.
ܒܫܢܬܝ ܕܡܟܬ ܘܐܬܕܪܪܘܢܝ: בשנת(י) דמכת האתדררוני
ܗܠܡܐ ܕܐܘܠܕܘ ܢܣܝܘܢܝ(2). חלמא דאולדה נסיוני
ܟܒܝܬܘܢ ܥܒܕܐ ܐܝܬܝ: ܒܥܝܬܘܢ ܪܥܐ ܥܢܐ. כביתון עבדא איתי

עמוד 29

לא תהמה מן בן יעקוב. חלמא מני (אנת חודהני:
והנון גבדוני באולצנא. מצא אנת חלמא למשבו:
אף מן גובא

עמוד 31

...
ܒܓܘ ܓܘܒܐ ܡܨܠܐ ܝܘܣܦ: ܘܒܥܐ ܗܘܐ ܐܦ ܡܬܪܫܦ. בגו גובא מצלא יוסף: ובעא הוא אף מתרשף. בתוך הבור מתפלל יוסף: ומבקש הוא אף מתנשף (נאנח)
ܐܠܗܗ ܕܡܪܝ ܐܒܪܗܡ: ܠܐ ܬܗܡܐ ܡܢ ܒܪ ܝܥܩܘܒ. אלהה דמרי אברהם: לא תהמא מן בר יעקוב. אלהי אדוני אברהם: לא תתעלם את בן יעקב
ܚܠܡܐ ܡܪܝ ܐܢܬ ܚܘܝܬܢܝ: ܘܗܢܘܢ ܥܒܕܘܢܝ ܒܐܘܠܨܢܐ. חלמא מרי אנת חויתני: והנון עבדוני באולצנא. חלום אדוני אתה הראתני: והם עשאוני באילוץ.
ܡܨܐ ܐܢܬ ܚܠܡܐ ܠܡܫܪܘ: ܐܦ ܡܢ ܓܘܒܐ ܠܡܣܩܘ. מצא אנת חלמא למשרו: אף מן גובא למסקו. מצא את החלום לאמתו: אף מן הבור להוציאי.
ܐܡܪ ܠܝ ܝܥܩܘܒ ܥܠ ܚܘܒܟ: ܟܕ ܪܕܐ ܠܦܕܢ ܕܐܪܡ. אמר לי יעקוב על חובך: כד רדא לפדן דארם. סיפר לי יעקב על אהבתך: כאשר ירד לפדן ארם.
ܕܟܕ ܕܡܝܟ ܒܐܬܪܐ ܥܣܩܐ: ܡܠܐܟܐ ܒܕܒܪܐ ܒܪܟܘܗܝ. דכד דמיך באתרא עסקא: מלאכא בדברא ברכוהי. כאשר שכב במקום הוצאתו (העמק): מלאכים בשדה ברכוהו
נתכמא גובא...

עמוד 32

ܢܬܟܡܐ ܓܘܒܐ ܠܕܒܪܐ: ܘܒܪ ܝܥܩܘܒ ܠܐܒܘܗܝ ܝܥܩܘܒ. לדברא: ובר יעקוב לאבוהי יעקוב. (... על פי: והיה העקוב למישור) ובן יעקבו (הפך/חזר) לאביו יעקב.
ܘܡܠܐܟܐ ܡܢܟ ܢܐܬܐ: ܘܢܕܠܐ ܘܢܣܩܢܝ ܡܢ ܓܘܒܐ. ומלאכא מנך נאתא: ונדלא ונסקני מן גובא. והמלאך ממך יבוא: ויוציא ויעלני מן הבור
ܡܢ ܕܝܢ ܠܝܥܩܘܒ ܚܘܝ ܠܗ: ܕܒܠܘܒܐ ܫܕܐ ܚܒܝܒܗ! מן דין ליעקוב חוי לה: דבלובא שדא חביבה! מזה יעקב הראה לו: שבליבו נתן האהבה.
ܕܗܐ ܝܬܒ ܘܡܣܪܐ ܠܝ: ܘܒܥܘܡܩܐ ܕܓܘܒܐ ܛܒܥܬ. דהא יתב ומסרא לי: ובעומקא דגובא טבעת. שהוא יושב ומצפה לי: ובעומק הבור טבעתי. (טבעתי ביוון מצולה)
ܕܡܚܝܠܐ ܨܠܘܬܝ ܕܬܦܨܝܢܝ: ܗܝ ܕܝܥܩܘܒ ܐܒܝ ܚܣܝܢܐ. דמחילא צלותי דתפציני: הי דיעקוב אבי חסינא. שאם חלשה תפילתי מלהצילני: היא שליעקב אבי חסונה.
ܘܐܢ ܡܢ ܕܝܠܝ ܡܗܡܐ ܐܠܗܝ: ܠܘ ܡܣܠܐ ܠܕܚܒܝܒܗ. ואן מן דילי מהמא אלהי: לו מסלא לדחביבה. ואם משלי מתעלם אלהי: לא מואס לשל חביבו.

ܟܕ ܨܠܝ ܒܓܘܒܐ ܝܥܣܦ: ܫܡܥ ܐܠܗܐ ܒܥܘܬܗܟܕ ܨܠܝ ܒܓܘܒܐ ܝܥܣܦ: ܫܡܥ ܐܠܗܐ ܒܥܘܬܗ כד צלי בגובא יוסף: שמע אלהא בעותה. כשהתפלל בבור יוסף: שמע האל תפילתו
ܘܒܕܒܪܐ ܓܠܝܙ ܡܢ ܐܢܫܐ: ܥܪܒܝܐ ܣܩܒܠܘ ܕܐܬܝܢ. ובדברא גליז מן אנשא: ערביא שׂקבלו דאתין. ובשדה התקרבו מאנשים: הערבים שקרבו ובאו.
ܬܘܝܒܐ ܗܘܐ ܕܐܠܗܐ: ܕܐܣܬܩܒܠܘ ܡܕܝܢܝܐ. טויבא הוא דאלהא: דאשׂתקבלו מדיניא. תכנית הוא של האל: שיפתיעו המדיינים
ܕܨܠܘܬ ܕܐܢܐ ܬܫܬܡܠܐ: ܘܐܚܐ ܕܠܐ ܚܢܘ ܢܬܒܣܪܘܢ. דצלות דאנא תשתמלא: ואחא דלא חנו נתבשׂרון. שתפילת הצדיק תתמלא. והאחים שלא רחמו
ܕܐܬܬܫܝܛ ܒܟܝܗ ܒܥܝܢܝܗܘܢ: ܠܡܪܗ ܐܦܝܣܝ ܚܝܢܓܬܡ. דאתתשיט בכיה בעיניהון: למרה אפישׂי חינגתם. שבזו לבכיו בעיניהם: לאדונו יפייסו צעריו.
ܘܡܛܠܬܗ ܨܝܕ ܓܘܒܐ: ܐܘܪܚܐ ܥܒܪܬ ܕܥܪܒܝܐ. ומטלתה ציד גובא: אורחא עברת דערביא. ומצל צד הבור: אורחה עברה של הערבים.
ܐܪܝܡܘ ܥܝܢܝܗܘܢ ܘܚܙܘ: ܥܒܪܝܐ ܠܡܕܝܢܗܐ. ארימו עיניהון וחזו: עבריא למדיניא. וישאו עיניהם ויראו: העברים את המדיינים.
ܘܝܕܥܘ וידעו...

33

ܕܠܪܘܚܩܐ ܪܕܝܢ: ܒܕܣܝܥܬܗܘܢ ܕܗܝܢܐ ܗܘܬ. ...דלרוחקא רדין: ברשׂיעתהון דהינא הות. שלהרחיקם הולכים: ברישעתם שהיא - היו.
ܥܢܐ ܝܗܘܕܐ ܘܐܡܪ ܠܐܚܘܗܝ: ܕܕܚܠ ܐܢܐ ܡܢ ܐܚܝ ܪܘܒܝܠ. ענא יהודא ואמר לאחוהי: דדחל אנא מן אחי רוביל. ענה יהודה ואמר לאחיו: מפחד אני מאחי ראובן.
ܘܐܠܐ ܠܣܝܥܬܢ ܐܡܪ ܗܘܝܬ: ܡܘܠܟܢܐ ܕܡܥܕܪ ܠܢ. ואלא לשׂיעתן אמר הוית: מולכנא דמעדר לן. ואלא לסיעתם אומר הייתי: מלכנו חסר לנו.
ܐܢܗܘ ܕܫܠܡܝܢ ܪܥܝܢܐ: ܠܥܘܕܪܢ ܓܘܐ ܗܘ ܡܘܠܟܢܐ. אנהו דשלמין רעינא: לעודרן גוא הו מולכנא.
ܘܡܬܚܣܕܝܢܢ ܡܢ ܩܛܠܐ: ܘܡܬܥܕܪܝܢܢ ܡܢ ܛܝܡܐ. ומתחשׂדינן מן קטלא: ומתעדרינן מן טימא. ונתנקה מן הקטל: וניעדר מן העצמות.
ܠܥܪܒܝܐ ܢܙܒܢ ܐܚܘܢ: ܘܠܐ ܢܦܠܦܠ ܒܕܡܗ ܐܝܕܝܢ. לערביא נזבן אחון: ולא נפלפל בדמה אידין. לערביים נמכור את אחינו: ולא נלכלך בדמו ידינו.
ܒܨܝܪ ܗܘ ܥܘܠܗ ܕܙܘܒܢܐ: ܘܬܒܥܬܗ ܕܕܡܐ ܩܫܝܐ. בציר הו עולה דזובנא: ותבעתה דדמא קשיא. פחות הוא מחיר המסחר: ודרשו כסף קשה.
ܚܣܝܢ ܗܘ ܚܛܗܐ ܕܡܘܬܐ: ܘܒܨܝܪ ܝܘܬܪܢ ܦܘܠܚܢܢ. חשׂין הו חטהא דמותא: ובציר יותרן פולחנן. חזק הוא חטא המוות. ופחות יתרון העבודה.
ܠܕܠܢ ܡܛܐ ܡܢ ܛܝܡܘܗܝ: ܐܢ ܐܙܠ ܥܡ ܬܓܪܐ. לדלן מטא מן טימוהי: אן אזל עם תגרא. למשכו בא מהקבר: לאן הלך עם הסוחרים?
ܠܪܘܚܩܐ ܟܕܝܢ ܥܪܒܝܐ: ܥܡܗܘܢ ܒܐܙܠ ܐܝܟ ܥܒܕܐ. לרוחקא כדין ערביא: עמהון נאזל איך עבדא. נרחיק אל אלה הערבים: עמהם נלך (ונברר) איך נעשה.
ܘܕܪܚܝܩܐ ܗܝ ܡܪܕܝܬܗ: ܬܡܢ ܦܐܫ ܘܠܥܠܡ:: ודרחיקא הי מרדיתה: תמן פאש ולעלם::
ܪܘܒܝܠ ܦܨܝ ܡܢ ܩܛܠܘ: ܕܡܠܟ ܗܘܐ ܡܛܠ ܓܘܒܐ. רוביל פצי מן קטלו: דמלך הוא מטל גובא.
ܝܗܘܕܐ ܐܣܩ ܡܢ ܓܘܒܐ: ܕܡܠܟ ܗܘܐ... יהודא אשׂק מן גובא: דמלך הוא...

48

ܘܐܪܦܝܢܝܗ: וארפיניהי:
ܐܝܟ ܕܐܒܐ ܒܣܒܘܢܝܗܝ. איך דאבא בסבסוניהי.
ܐܝܟ ܨܦܪܐ ܡܢ ܦܘܡ ܢܨܐ: איך צברא מן פום נצא:
ܐܥܕܝܢܝܗܝ ܡܢ ܐܝܣܗܥܢ אעדיניהו מן אידיהון.
ܘܐܝܟ ܕܙܪܐ ܡܢ ܦܘܡ ܐܪܝܐ. ואיך גזרא מן פום אריא.
ܡܢ ܫܢܝܗܘܢ ܦܠܛܢܝܗܝ. מן שניהון פלטניהי.
ܫܠܚ ܐܘ ܝܘܣܦ ܠܐ ܬܬܥܝܩ (ܬܟܪܐ ܠܟ): שלח יוסף לא תתעיק. (לא תכרא לך)
ܕܗܟܢܐ ܥܒܕܘ ܠܟ ܡܪܝܟ. דהכנא עבדו לך מריך.
ܛܟ ܨܒܐ ܒܟ ܐܠܗܐ: טך צבא בך אלהא:
ܘܡܪܐ ܛܒܐ ܙܒܢ ܠܟ. ומרא טבא עבד לך.

קישורים חיצונים

• תריסר מאמרים מאת מרן אפרים מתורגם ומפורש בצרפתית מאת פול בדז'אן (באנגלית: Paul Bedjan) (מת 1920)
• v הספר בגוגל ספרים מועתק בכתב ארמי רגיל, אך בסדר הפוך, וכולו מנותח לפי מלל האותיות.
• המלל באתר ארכיב המרשתת (גרסה משובשת וניתנת לקריאה רק על ידי העתקה)