ביאור:ממצאים ארכאולוגים על הר עיבל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


א וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. ב וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲ‍שֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ח וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב. (דברים כז, א-ח)

מבט על המזבח ממערב: נראים יפה הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב"
המעלה למזבח, מיד תחתיו "הסובב"

מעת התפתחות מדע הארכיאולוגיה מחפשים החוקרים שביב של שריד מהמעמד הגדול שהיה על הר עיבל. האם יתכן שמיליון איש ביקרו במקום, הקריבו קורבנות ולא השאירו אפילו שריד? משלא נמצאו ממצאים על הר עיבל טופחה התיאוריה, כי יהושע לא היה ולא נברא והתורה נכתבה בזמן דוד המלך ועוד כהנה וכהנה השערות בלתי מבוססות. עד ש...

אדם זרטל, בן קיבוץ עין שמר, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו קיים סקר על הר-מנשה והחליט לחפור גל אבנים גדול בשיפוליו הצפוניים של הר-עיבל.

בחפירות נחשף מתחם גדול מוקף קיר אבן מתקופת ההתנחלות, בצמוד לו מבני-שירות קטנים וגרם מדרגות רחב שהוליכו אל מבנה ללא פתח (!), שגודלו 7X9 מ'. אל ראש המבנה הוביל כבש-אבן. המבנה בנוי כולו אבני-שדה לא מעובדות 'אשר לא הונף עליהן ברזל'. תוכנית המבנה דומה דמיון מפתיע לתיאור המזבח במקדש, כמתואר במשנה.

במהלך החפירות מצא אדם זרטל חרסים רבים ועצמות בעלי חיים, בבדיקת מעבדה של הממצאים בהר עיבל התברר כי:

  • 99% מהעצמות היו של בעלי-חיים כשרים על-פי התורה.
  • מעל 90% מבעלי החיים הכשרים לקורבן. (נמצא גם יחמור הכשר למאכל ולא לקרבן).
  • מעל 90% מבע"ח נשרפו באש פתוחה ולא בבישול.
  • מעל 90% היו של בעלי חיים עד גיל שנה - הגיל המועדף לקורבנות.
  • גיל העצמות המשוער הוא לפני 3,250 שנה (תקופת יהושע).

זוהי עדות ארכיאולוגית לכך שבני ישראל שמרו על דיני הכשרות ועל דיני המזבח הכתובים בתורה כבר מכניסתם לארץ!

מבין שלל הממצאים נמצאו גם שתי חרפושיות - חותמות מצריות המעידות על מוצא האנשים בני דור כובשי כנען.

מקורות

עריכה