ביאור:מלכים ב ב כא

מלכים ב ב כא: "וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה. לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים ב ב כא.


כֹּה אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּהעריכה

וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִםעריכה

אלישע לקח את הצלוחית עם גושי המלח והלך למעין הנובע מהאדמה, שמשם יוצאים המים. סביר שהיתה בריכה של מים ליד מוצא המים.
לא ברור אם היתה לו גישה למים היוצאים מההר, כדי לוודא שהמים במוצא הם צחים, או שהמים יצאו בתחתית הבריכה.
בכל אופן הוא ראה את צבע המים הדוחה ואולי הריח את המדמנה.

וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַחעריכה

בלי לגעת במלח, העיף אלישע את גושי המלח, שהיו על הצלוחית, למים. ייתכן שהמלח הזה היה מסוכן לידים. סביר שהמלח נפל בבריכה סביב מוצא המים.
לא ברור איזה מלח זה היה. סביר שהוא ביקש מלח מים-המלח שנמצא ליד יריחו.
ייתכן שאלו היו גבישי מלח שונים ממלח ים שמשתמשים בו למאכל. ייתכן שהמלח הזה היה בעל תכונות חריפות יותר, כדי להרוג את הבקטריות שהיו במים וגרמו למחלות.

לאחר שהמלח נמס במים הוא הרג את הבקטריות, ןהמים הטריים שבאו שטפו את המלח לים-המלח. ייתכן שאלישע זרק סלעי מלח גדולים, וכך לקח זמן עד שהמלח נמס כולו.

כֹּה אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה. לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶתעריכה

ניתן להבין שאלישע למד להגיד "כֹּה אָמַר יְהוָה" מאליהו, כי כך אליהו דיבר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ; כֹּה אָמַר יְהוָה: בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה" (מלכים א כא יט).

אלישע האמין שהוא קיבל את כוח הנבואה מאלוהים, כאשר אלוהים איפשר לו לראות את עליתו של אליהו לשמים. ואכן המים נשארו בריאים, וזה חיזק את אמנותו של אלישע שאלוהים מינה אותו במקומו של אליהו.