ביאור:מטרת הניסיונות של אברהם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו" (אבות ה, ג) – מהן מטרות הנסיון, והרי ה' יודע אם האדם יעמוד בהם או לא?

חז"ל במדרש (תנחומא, פרשת ויקרא, סימן כ) הדגימו במשל את מטרות הנסיון:

1. א"ר יונתן: הפשתני הזה כשפשתנו לוקה, אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת. וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת, כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים למה שאין יכולין לעמוד דכתיב (ישעיה נז) "והרשעים כים נגרש", ואת מי מנסה? את הצדיקים שנא' (תהלים יא) "ה' צדיק יבחן "...

2. אמר רבי יונתן: היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים למה שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד הוא שוברו, ומה הוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר "ה' צדיק יבחן".

3. א"ר אלעז"ר משל לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים שנאמר "ה' צדיק יבחן".

שלוש הדעות במדרש זה מייצגות שלוש תפיסות שונות על הנמען של הניסיון.

1. הפשתני מנפץ את הפשתן בכדי לעדן אותו ולשפרו. אם גבעולי הפשתן טובים וחזקים, הרי ככל שינפץ אותם יותר כך יוציא מהם סיבים דקים ועדינים יותר.

הניסיונות באו לחשל את אברהם כמו שכתב הנצי"ב בפירוש "העמק דבר" (כב א): "יש בפנימיותו של האדם יכולת לפעולות נשגבות, אלא שכל עוד לא הוציא האדם פעולות מהכח אל הפועל, לא נשרש כח זה אצלו, על כן מביאו הקב"ה לידי נסיון, והוא מתחזק ומוציא מהכח אל הפועל את מעשהו, ואז משריש הוא את זה הכח בקרבו. וכך הגביה הקב"ה כח נפשו של אברהם אבינו בפעולה זו (עקידת יצחק), ומה שנשרש זה הכח בנפש אברהם, נשארה פעולה זו לדורות".

הרמב"ן הלך בדרך הפשתני וגרס שעיקר הניסיון הוא לטובתו של המנוסה.

2. היוצר מקיש על קנקניו שהוא יודע שהם חזקים כדי להראות את חוזקם.

כמו כן הנסיון (של "לך לך מארצך") בא לפרסם את אברהם, כמו שאמרו במדרש (ילק"ש, לך לך, סב): "למה אבינו אברהם דומה? לצלוחית של אפרסמון המוקפת צמיד פתיל ומונחת בקרן זוית ולא היה ריחה נודף, כיון שהיתה מטלטלת היה ריחה נודף, כך אמר הקב"ה לאברהם: טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם".

3. הניסיון במשל הפרות הוא עול המונח על צוואר הבהמה אשר אליו רותמים את המחרשה. הנהנה ממעשה זה הוא השדה הנחרש המצמיח אח"כ את פירותיו, ובנמשל: הקוראים בתורה והעולם כולו, אשר רואים בבעל הניסיון מודל לחיקוי ולומדים ממעשיו.

למשל נסיון "לך לך" בא ללמד שיש להיצמד לצו האלוקי גם אם על פניו הוא נראה סותר את הנורמה המוסרית האנושית, ולפעמים אף גובל ה"חילול השם", כמו שמובא במדרש (ב"ר, לט): "לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואומרים: הניח אביו והלך לו לעת זקנתו, אמר ליה הקב"ה: לך. אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר (את מישהו אחר) מכיבוד אב ואם".

רש"י ורד"ק סברו שניהם שסיפור הניסיון בא לחנך את העולם, בזמנו של אברהם, ובכל מקום וזמן שבו קוראים ולומדים את סיפורי אברהם.

• הסבר רביעי (שלא מיוצג במדרש לעיל): ר' אברהם אבן עזרא טען שאלוקים ניסה את אברהם כדי לדעת עד כמה הוא ירא ה' וכדי לתת לו שכר על כך.

מקורות

ד"ר גבי ברזלי , דף פרשת השבוע של אונ' בר-אילן , לך לך, תשס"ה