ביאור:מטוב עד רע אצל לבן

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תגובה ל: ביאור:בראשית לא שנכתבה ב19:35:45  23.01.2005 ה' מתגלה אל לבן ואומר לו (בראשית לא כד) "השמר לך פן-תדבר עם-יעקב מטוב עד-רע " -- כיצד אם-כן מיד למחרת מדבר לבן עם יעקב, כולל דברים קשים, כמו על גניבת התרפים?

התשובה לזה אולי נעוצה במקום קודם- בו אומר לבן ביטוי דומה: כאשר עבד אברהם מבקש את הנערה, אומר לבן (בראשית כד נ) "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או-טוב " - בעצם נשמע מדבריו שאין בעיה, רבקה שלך, אך ברגע שאליעזר דוחק ללכת, פתאם אנו שומעים צלילים אחרים (כד 57): "נקרא לנערה ונשאלה את פיה" - אבל קודם אמרת אחרת?!

כנראה מטוב עד רע אצל לבן אינו סוף פסוק!

אשמח לשמוע תגובות.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של יהודה הולשטיין (holstein @ walla.com) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-30.

תגובותעריכה

מאת: אראל

ואפשר גם לפרש, שלבן מתחכם ומבחין בין דיבור לבין שאלה: הוא לא מדבר מטוב עד רע, אבל הוא שואל :

  • בנישואי רבקה - "התלכי עם האיש הזה?"
  • ובגלעד - "מה עשׂית...? למה נחבאת לברוח...? למה גנבת את-אלהי...?"

מאת: אלחנן (elchananj @ gmail.com)
אז מה ה' אסר עליו בעצם?
להגיד ליעקב: "גנב!"?
מה ההבדל ולמה בעצם ה' אסר עליו?
אני אציע כאן פירוש מקורי...אבל אשמח לשמוע עוד הצעות
אולי ה' דבר אל לבן בארמית? (אח"כ הרי מוזכר יגר שהדותא) באונקלוס שמתי לב, שכל מקום שכתוב לקיחה (סתם דוגמא תסתכלו בפרשה: שמות י"ח,ב) בדרך כלל מפרשים: "דבר", ז"א שלדבר עם יעקב מטוב עד רע זה אולי קשור ללפגוע בו או לקחת לו משהו.
יש פירוש נוסף ל "דבר" שראיתי של עמוס:
http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/cyut.html
לפי זה אולי ה' אסר עליו לצוות על יעקב משהו.
אשמח אם תעזרו לי לפתח את זה.

מאת: רות בת דב זאב
ראשית רציתי לדעת למה ישנו חילוף בסדר של הנאמר "מטוב ועד רע".
שנית, רציתי לבדוק את העניין יותר לעומק, ותודה רבה ליהודה על ההבהרה.
בהמשך קוראי את הפסוקים, נתקלתי במשהו מעניין אצל הרש"ר הירש במשפט "הסכלת עשו" (ל"א, כ"ח), שלבן אומר אותו ליעקב.
בקריאה ראשונית אני הבנתי שנאמר שלבן התכוון שיעקב עשה מעשה טפשות לדעתו; עכשיו, אין זה מוטעה, רק ישנו מקום לחידוד הדברים.
אם נשים לב, "סכל" מאוד דומה למילה "שכל" אך שניהם דברים הפוכים. "שכל"-'אותו כח באדם, המסגל לעצמו תבל וכל עצמיה, מפשיט מהם דימויים ומושגים ומצרף אותם והופך בהם על פי עצם טבעו ומהותו הפנימית.' "סכלות" לעומת זאת, זהו שימוש מסולף בכח השכל, בלי לבדוק ולכוון אותם על פי אמיתות המציאות. לכן אומר לבן ליעקב "כסבור שהיית שנהגת בחוכמה יתרה, והנה אתה רואה, עד היכן טפשותך הגיעה."- ולכן "הסכלת עשו"...

מאת: יהודה הולשטיין
הקב"ה, שיודע צפונות ולב, יודע, שלבן יצדיק את דבריו הקשים בטענה שבאמת רצה לדבר טובות עם יעקב ורק הדברים התגלגלו במקרה גם לדברים קשים, ולכן אסר על לבן לדבר גם טוב בתחילה.

מאת: עופר לביא
בעברית ישנם כמה פעלים המשמשים להביע דברים מנוגדים, כגון: "שרש" - לשלוח שורשים אל תוך האדמה, וגם לעקור צמח מן השורש; וכן, "אבק", לכסות באבק, ולנער את האבק.
כך גם השורש "סכל".
כשם ש"להתבונן" בא מן "בין", שממנו באה גם "בינה", הרי "להסתכל" בא מן "סכל"="שׂכל" (השווה: כעשׂ=כעס, נשׂוג=נסוג ועוד).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0131_0