ביאור:מזוזה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מזוזות = שני העמודים משני צדי הפתח
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו, מזוזה היא מגילת-קלף שמדביקים על העמוד שליד פתח הבית. אולם בלשון המקרא, מזוזה היא העמוד עצמו:
- (שמות יב ז): "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף"- המזוזות הן שני העמודים משני צדי הפתח, והמשקוף הוא הקרש העליון (ובלשוננו, גם שני העמודים וגם הקרש העליון נקראים "משקוף") . וכן שמות יב כב, שמות יב כג.
- (שמות כא ו): "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה , וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"( פירוט ) - אם העבד לא רוצה לצאת לחופשי, יש לרצוע את אזנו אל הדלת (הניידת), או אל המזוזה (העמוד הקבוע בארץ).
- (דברים יא כ): "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", וכן דברים ו ט - יש לכתוב את דברי התורה על מזוזות הבית, כדי שיהיו לנגד עינינו כשאנחנו נכנסים ויוצאים. בימינו מקובל לכתוב את הדברים על מגילת-קלף הצמודה למזוזה, והיה ראוי לקרוא למגילה זו "המגילה הצמודה למזוזה", אולם הציבור מקצר וקורא לה רק מזוזה .
- (שופטים טז ג): "יָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת , וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ, וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו, וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן".
- (שמואל א א ט): "וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה'"- עלי יושב בפתח, הכיסא שלו נשען על המזוזה.
- מזוזות נזכרו כמה פעמים בתיאור בית המקדש שבנה שלמה, כגון (מלכים א ז ה): "וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף, וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים", וכן מלכים א ו לא, מלכים א ו לג.
- (ישעיהו נז ח): "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ"
- (יחזקאל מא כא): "הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה, וּפְנֵי הַקֹּדֶשׁ הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאֶה"
- (יחזקאל מג ח): "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם"
- (יחזקאל מה יט): "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית"
- (יחזקאל מו ב): "וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר"
- (משלי ח לד): "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי"( פירוט ).
לכאורה שורשה של המילה מזוזה הוא זוז , אבל קשה להבין מדוע דווקא העמוד הקבוע באדמה נקרא בשם המבטא תנועה וניידות? ולכן יש מפרשים שהמילה באה מהמילה האכדית MAZZAZU, שפירושה: ניצב ועומד (ניסן נצר, "עברית של שבת" על שמות יב ז, עמ' 64) , או מהמילה האשורית "מנזז" שפירושה דומה ( אנציקלופדיה מקראית , כרך ד': "מזוזה"; אליעזר בן-יהודה , מלון הלשון העברית הישנה והחדשה , ירושלים: בן-יהודה – הוצאה-לאור לזכר אליעזר בן-יהודה בע"מ, כרך שישי, "מזוזה", עמ' 2876, הערה 5) . וראו מזוזה בויקיפדיה .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מזוזות - שני העמודים משני צדי הפתח
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-04-14.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mzz