ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ח
- למהדורה הרגילה: מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ח
תמלול החלק השיך לפרק ח מפי הרב יהונתן בלאס:: [1]
מקום.
זה השם עיקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל. ואחר כך הרחיבו הלשון ושמהו שם למעלת האיש וערכו. ר"ל לשלמותו בעניין אחד, עד שיאמר פלוני במקום פלוני בעניין הפלוני.
וכבר ידעת רוב עשות בעלי הלשון הזה,
באמרם: "ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה" (ראה כתובות קג ע"ב)
ואמרם: "ועדיין מחלוקת במקומה עומדת" (מקוואות ד, א) - ר"ל במדרגתה.
ועל זה הצד מן ההשאלה, נאמר:
"ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג יב) -
ר"ל כפי מעלתו ועוצם חלקו במציאות.
וכן כל זכרון "מקום" שבא באלוהים, אמנם הכוונה בו מדרגת מציאותו יתעלה אשר אין ערך לה ולא דומה, כמו שיעמוד עליו המופת אחר זה.
ודע כי כל שם שנבאר שתופו בזה המאמר, אין הכוונה ממנו להעיר על מה שנזכרהו בפרק ההוא לבד, אבל אנחנו נפתח שער ונעירך על עניני השם ההוא, המועילים לפי עניננו, לא לפי ענין מי שידבר בשפת בעלי לשון מן הלשונות, ואתה תתבונן בספרי הנבואה וזולתם מחבורי בעלי החכמה, ותבין השמות המשתמשים בהם כולם , ותבין כל שם משתתף כפי ענין מעניניו הנאות בו כפי המאמר ההוא. וזה הדבר ממנו הוא מפתח זה המאמר וזולתו. והמשל עליו מה שבארנוהו הנה מענין מקום, באמרו ברוך כבוד ה׳ ממקומו, שאתה תדע כי זה הענין בעצמו הוא ענין מקום, כאמרו הנה מקום אתי, מדרגת עיון והשקפת שכל, לא השקפת עין, מצורף אל המקום הרמוז אליו מן ההר אשר בו היה ההתבודדות והשגת השלמות:
- ^ תמלול השיעור: בפרק ח הרמב"ם מתחיל מהלך חדש מה שראינו עד כאן זה תיאור של האדם בצלם אלוקים אמרנו שההגדרה של האדם זה שהוא יודע את הבורא בפרק ב ראינו איך בעקבות החטא הוא הגיעה למצב של כבהמות נדמובפרק ג הוא דיבר על תמונה ועל תבנית בפרק ד הוא דיבר על ראיה שהראיה של הנביאים זה ראיה שכלית בפרק ה הוא דיבר על החטא של אצילי בני ישראל שניסו לראות דברים שהם עדיין לא היו מוכנים בפרק ו הוא דיבר על השלמות המושגת על ידי איש ואשה פרק ז מדבר על ילד ועל כך שאחרי חטא עץ הדעת הם לא הצליחו להוליד אנשים שלמים שיחזרו לצלם אלוקים שהיה לאדם לפני החטא וילדו שדים עד שנולד שת כלומר כל המהלך מההתחלה כצלם אלוקים הירידה אחרי החטא וחזרה במקצת גשהגיעה שת בפרק ח’ הוא מתחיל לדבר, לדעתי, על מהלך שמסביר חלק ממעמד הר סיני. הוא מתחיל בעניין של מקום. ראינו שהרמב"ם בהקדמה אומר שיש לו שתי מטרות פדגוגיות: אחד זה להסביר מילים שונות מילים שיש להם כמה וכמה פירושים וצריכים להבין מה הם, והשני זה לפרש משלים. ראינו שאת המשלים הוא כמעט ולא מפרש. הוא לא מביא את הנביא ואומר הנה זה הפירוש של המשל. בעיקר הוא מלמד את הנמשל ומתוך הנמשל אתה תגיד אה, אז לזה התכוון המשל ההוא. בדרך כלל הוא לא מצביע על משל ועל פירושו. את דרך הפעולה שלו במילים זכרנו בעבר. אבל נחזור על זה עכשיו: הוא מביא פסוקים כדי להסביר את הפירושים השונים של המילה והוא בוחר את הפסוקים שהוא מביא אתה צריך לשאול למה הוא בחר דווקא אותם. ומתוך זה תדע מה הנושא שהוא מדבר עליו מה הרעיון שהוא רוצה להעביר. זאת הכוונה. לדוגמא המילה מקום נמצאת בהרבה מקומות בתנ"ך. אבל הרמב"ם מפנה דווקא לפסוקים מסוימים וכך הוא יגיד כאן במפורש: מקום זה השם עיקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל. מקום המיוחד הכוונה מקום ספציפי. כמו אתה יושב במקומי, והכולל הכוונה למושג מקום מה שנקרא ספייס כמו הביטוי המקום והזמן זה השם עיקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל. ואחר כך הרחיבו הלשון ושמהו שם למעלת האיש וערכו. ר"ל לשלמותו בעניין אחד, עד שיאמר פלוני במקום פלוני בעניין הפלוני. הכוונה היא שבעניין הפלוני פלוני ממלא את מקומו של פלוני. זה לא שיש לו איזה חלל שזה יוצא וזה נכנס, אלא דוגמה שפלוני נקרא למילואים. עכשיו הוא נקרא למלא את מקומו, הוא עושה את תפקידו. כבר ידעת רוב עשות בעלי הלשון הזה באמרם ממלא מקום אבותיו, כלומר שהוא לקח את התפקיד שאבותיו והיו ממלאים מקום אבותיו בחוכמה או ביראה. זה בהלכה. ואמרם ועדיין מחלוקת במקומה עומדת. זה לא שהמחלוקת תופסת מקום אלא שהיא עדיין נשארה. רצונו לומר במדרגתה, כלומר זה לא נעשה פחות חריף. הכוונה שהדרגה של המחלוקת נשארה כפי שהייתה ועל זה הצד מן ההשאלה, נאמר ברוך כבוד ה' ממקומו רצונו לומר כפי מעלתו ועוצם חלקו במציאות. יש כמה וכמה תרגומים אבל זה פחות או יותר אותם דברים. אני רק אקריא לכם את התרגומים האחרים אבל הם לא יותר ברורים. נאמר ברוך כבוד השם מקומו רצונו לומר כפי מעלתו ועוצם חלקו במציאות זה בתרגומו של אבן טיבון ויש לפי התרגומים האחרים דרגתו ורוממותו או דרגתו ורוממות כבודו במציאות. זה התרגומים של רב קפח ושל שוורץ זה לא מוסיף הרבה. אבל הכוונה שהקדוש ברוך הוא מורם מהמציאות. כי השאלה מה זה מקומו במציאות? או דרגתו במציאות מה זה? אז הוא אומר שזה לא מקום אלא מעלה בהמשך נראה שכדי להבין את זה צריך לראות מה הוא כותב בכמה מקומות. ברוך כבוד השם במקומו, רצוני לומר כפי מעלתו ועוצם חלקו במציאות. וכן כל זכרון "מקום" שבא באלוהים, אמנם הכוונה בו מדרגת מציאותו יתעלה אשר אין ערך לה ולא דומה, כמו שיעמוד עליו המופת אחר זה. כלומר הוא יסביר את זה גם כן בהמשך. עכשיו כאן הוא מדבר באמצע, אחרי שהוא הציג את הפירושים למילה מקום, אז הוא מדבר על הספר הזה על המורה נבוכים. ודע כי כל שם הכוונה מילה שנבאר שתופו בזה המאמר, אין הכוונה ממנו להעיר על מה שנזכרהו בפרק ההוא לבד, אנחנו לא באים רק לדבר על מה שכתבנו בפרק הזה, אבל אנחנו נפתח שער ונעירך על עניני השם ההוא הכוונה המעלה ההיא, המועילים לפי עניננו, כלומר אנחנו מסבירים את המילה לפי הצורך שלנו כאן, לא לפי ענין מי שידבר בשפת בעלי לשון מן הלשונות, כלומר זה לא מילון רגיל מי שרוצה מילון יש את ספר אגרון שכתב לפניו רס"ג או את ספר השורשים שכתב רד"ק זה מילון. אני לא עושה מילון, אני בוחר את הפירושים שאני אביא, לדוגמה המילה עין, הוא מפרש את המילה עין, פעם בחלק א’, פעם בחלק ג’, חלק מהפירושים הוא מביא בחלק א’, חלק מהפירושים הוא מביא בחלק ג’, הוא מביא את הדברים כפי העניין שהוא כותב. ואתה תתבונן בספרי הנבואה וזולתם מחבורי בעלי החכמה, ותבין השמות הכוונה המילים המשתמשים בהם כולם , ותבין כל שם משתתף הכוונה מילה שיש לה כמה פירושים כפי ענין מעניניו הנאות בו כפי המאמר ההוא. כלומר כאשר תראה מילה מסויימת תוכל להתאים איזה פירוש שהרמב"ם הביא מתאים לה וזה הדבר ממנו הוא מפתח זה המאמר וזולתו. כלומר על ידי זה שאתה תשאל למה הרמב"ם מביא את הפסוקים האלה בפרק ח תבין את מורה הנבוכים הוא לא כתב את המורה הנבוכים רק שתבין את המורה הנבוכים הוא כתב את המורה הנבוכים כדי שתבין את הנביאים ודברים אחרים אז זה יהיה מפתח גם לשאר הדברים. עכשיו, הדבר הזה לא היה צריך להיות בפרק ח’, זה היה צריך להיות בהקדמה. אבל הוא אומר את זה כאן כיוון שכאן זה רלוונטי. הוא מביא את זה כאן כדי שנשים לב לזה באופן ספציפי כאן בגלל שהוא ישתמש בהמשך הוא מדבר גם על המקום של הקדוש ברוך הוא, זאת אומרת, מה שהוא אמר קודם, ברוך כבוד השם ממקומו, ממקומו של כבוד השם, זה המקום של כבוד השם, ברוך כבוד השם ממקומו. אז הוא אומר, זה לפי מדרגתו, נראה איך שהוא מסביר בפרק ט’ ובפרק י’ דברים דומים ומזה אנחנו נוכל איכשהו להבין מה העניין העמום הזה של דרגתו במציאות, או דרגת הכבוד במציאות שאמרנו זה התברר בהמשך אמרנו שהוא עובר עובר למהלך שבסופו של דבר יאיר לנו על מעמד הר סיני. אפשר לשער למה הוא עושה את זה כאן. הרמב"ם זה על סמך הגמרא אומר שהעניין של החטא בגן עדן תוקן, במעמד הר סיני ולכן זה בא כאן, עכשיו הוא אומר, והמשל עליו כלומר מה שאמרתי לכם. לבחון כל מילה גם לפי איזה פסוקים אני מביא, אז המשל עליו מה שבארנוהו הנה מענין מקום, באמרו ברוך כבוד ה׳ ממקומו, שאתה תדע כי זה הענין בעצמו הוא ענין מקום, כאמרו הנה מקום אתי, מדרגת עיון והשקפת שכל, לא השקפת עין, מצורף אל המקום הרמוז אליו מן ההר אשר בו היה ההתבודדות והשגת השלמות: איזה מקום, איפה נאמר הנה מקום איתי? מיד אחרי שלוש עשרה מידות מידות, נאמר הנה מקום איתי אני אעביר כל טובי על פניך, כלומר זה אותו מקום, הנה מקום איתי ומה זה המקום הזה? מדרגת עיון והשקפת שכל לא השקפת עין. משה רבנו רואה את כבוד השם, זה לא ראייה חושית כאשר הוא רואה כבוד השם, אז יוצא כשהוא אומר הנה מקום איתי, זה מדרגת עיון והשקפת שכל לא השקפת העין מצורף אל המקום הרמוז אליו מן ההר, אשר בו היה ההתבודדות והשגת השלמות, כלומר אל תחשוב שהנה מקום איתי, זה מקום שממנו אתה מביט ומשקיף אבל משה נשאר באוהל שלו ישן במיטתו הוא עלה להר, הוא נמצא בנקרת הצור לכן הוא אומר מצורף כלומר נוסף הנה מקום איתי יש לה שתי משמעויות כלומר זה לא רק עניין רוחני אלא גם עניין פיזי הוא אכן נכנס לתוך נקרת הצור בהר סיני אבל יש בזה, מלכודת מה זה מקום איתי הקדוש ברוך הוא וכבודו מלא עולם מה הכוונה מקום איתי, אז זה המקום שאומרים ברוך כבוד השם ממקומו ונראה שהוא ממשיך עם זה בפרק ט’ ובפרק י’ כך שפרק ח’ ט’ י’ הם כאילו יחידה אחת וזה ממשיך גם כן עוד כמה פרקים ונראה מה הכוונה שלו בזה אבל זה נראה כאילו שני דברים שונים. כאשר אנחנו אומרים ברוך כבוד השם ממקומו אנחנו חושבים שיש מקום שבו עיקר כבוד השם מתגלה שם או משהו כזה ואילו אצל משה כאשר הקדוש ברוך הוא אומר הנה מקום איתי אנכי אעביר כל טובי איפה יהיה משה מאיפה הוא מביט על הכבוד יש מקום איתי כלומר תבוא איתי אל המקום איפה שאתה יכול להסתכל משם על כבוד השם זאת הכוונה. אבל הרמב"ם מקשר בין יש מקום איתי ובין ברוך כבוד השם ממקומו טוב הוא יחזור לפסוק הזה בפרק י’ בינתיים הוא מדבר על משהו כביכול אחר מה המילה הבאה שהוא מפרש בפרק ט’ כיסא