פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המשורר מדבר עם נפשו. הוא קורא לה לעזוב את הבלי העולם הזה ולחזור בתשובה אל ה'; לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל.

מַה לָּךְ יְחִידָה נפשי (הנפש מכונה במקרא "יחידה" מכיוון שהיא אחת ויחידה לכל אדם), תֵּשְׁבִי / דוּמָם כְּמֶלֶךְ בַּשְּׁבִי?
כַּנְפֵי רְנָנִים את נוצותייך היפות, ושירייך שאת שרה כציפור תֶּאְסְפִי תכנסי לתוכך / וּכְנַף יְגוֹנִים משא של עצב תִּסְחֲבִי?
כַּמָּה לְבָבֵךְ יֶאֲבַל, / כַּמָּה דְמָעוֹת תִּשְׁאֲבִי תשאבי מתוכך ותשפכי דרך העיניים?
דָּבַקְתְּ בִּיגוֹן בתחושת הצער, עַד אֲשֶׁר / קֶבֶר בְּתוֹכוֹ בתוך ליבך תַחְצְבִי (כנהוג בעבר שהיו חוצבים מערות קבורה, ולא חופרים את הקבר באדמה).

דֹמִּי שיתקי ואל תתלונני יְחִידָתִי לְאֵל וצפי שה' יעזור לך, / דֹמִּי וְאַל תֵּעָצְבִי,
עִמְדִי וְצַפִּי עַד אֲשֶׁר / יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יוֹשְׁבִי ה', המושיב אותי במקומי (בלשון מליצית כמו למשל בתהלים קיג ט)!
סִגְרִי דְלָתֵךְ בַּעֲדֵךְ כך שלא יוכלו להכנס אליך, / עַד יַעֲבָר-זַעַם חֲבִי הסתתרי.
יִקַל בְּעֵינַיִךְ יהיה הדבר לחסר חשיבות מבחינתך מְאֹד, / אִם תִּצְמְאִי אוֹ תִרְעֲבִי,
יִרֶב שְׂכָרֵךְ עַד מְאֹד / וּבְאַחֲרִיתֵךְ בעתידך, לאחר מותך תֵּיטְבִי יהיה לך טוב.
הִנָּזְרִי מֵאַחֲרֵי מינעי עצמך מלהסחף אחר תאוות תֵבֵל העולם, / וְאַל תִּתְעָרְבִי אל תתערבבי עם חוטאים!

מַה לָּךְ אֲדָמָה בוֹגְדָה ארץ שאינה נאמנה לעם ישראל (הגלות בספרד) / תִּתְהַלְּכִי וּתְסוֹבֲבִי (פונה לנפשו: למה תגורי ותסתובבי בגלות?)?
נַפְשִׁי בְּיָפְיֵךְ מָאֲסָה – / לַשָּׁוְא עָלַי תַּעְגְבִי לא יעזור לך אם תנסי למצא חן בעיני,
אַל תִּתְּנִי אל תצמיחי לי פירות, כִּי מָחֳרָת / תִּקְחִי אֶת אֲשֶׁר תִּתְּנַדְּבִי!

שׁוּבִי יְחִידָתִי, לְאֵל, / שׁוּבִי וְלִבֵּךְ שׁוֹבֲבִי השיבי אליך (כמו "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" בתהלים כג ג),
הִתְחַנֲנִי אֵלָיו, וְגַם / דִּמְעָה לְפָנָיו שַׁאֲבִי תשאבי מתוכך ותשפכי מעיניך,
אוּלַי יְצַו ה' יצוה וִישַׁלְּחֵךְ ויוציא אותך / מִבּוֹר, אֲשֶׁר בּוֹ תִשְׁכְּבִי,
מִבֵּין אֲנָשִׁים בּוֹעֲרִים נבערים, טפשים / שֶׁתִּשְׂנְאִי וּתְתַעֲבִי.
אִם תִּכְתְּבִי – לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּמְחֲקִי אוֹ תִכְתְּבִי,
אִם תּאֹמְרִי – לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּצְדְּקִי אוֹ תִכְזְבִי!

יוֹם תֵּצְאִי מֵהֶם – תְּנִי / תוֹדָה קורבן תודה וְזֶבַח קָרְבִי תקריבי,
יוֹם תֵּצְאִי לִרְאוֹת אֱנוֹשׁ ??, / אָז כֶּאֱנוּשׁ תִּתְחַשְׁבִי.
קוּמִי, עֲנִיָּה סֹעֲרָה נסערת, הנודדת ממקום למקום, / קוּמִי וְגַם הִתְיַצְּבִי,
קוּמִי וְגוּרִי שכני (מלשון מגורים) בַּאֲשֶׁר / תִּוָּדְעִי, תִּנָּקְבִי יכירו אותך ויוכלו לנקוב בשמך.
קוּמִי וְשִׁכְחִי אָב וְאֵם, / צוּרֵךְ רק את ה', הסלע שעליו את נשענת לְבַדּוֹ אֶהֱבִי,
קוּמִי וְרוּצִי אַחֲרָיו, / קַלָּה כְנֶשֶׁר אוֹ צְבִי.
אִם תִּמְצְאִי מָצוֹק וְצַּר או מקום צר – / אַל תִּפְחֲדִי, אַל תִּרְהֲבִי ??,
אִם תִּדְרְכִי עֵמֶק וְהַר, / אִם בָּמֳתֵי יָם על המקומות הגבוהים בים תִּרְכְּבִי.
שִׂימִי סְפָרַד אַחֲרֵי / גֵוֵךְ מאחורי הגב שלך וְאַל תִּתְעַכְּבִי,
עַד תִּדְרְכִי צֹעַן וְגַם / בָּבֶל וְאֶרֶץ הַצְּבִי כינוי לארץ ישראל
שָׁם תִּדְרְכִי כָל עֹז בעוז, וְשָׁם / תִּנָּשְׂאִי, תִּשָׂגְבִי!

לָמָּה, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, / תִּכְלִי וְלָמָּה תִדְאֲבִי תצטערי?
הַעַל נְטֹשׁ עַמֵּךְ, וְאִם / עַל בֵּית מְגוּרֵךְ תִּדְאֲבִי?
שִׂימִי שְׁתֵּי אֵלָּה שיפורטו להלן: ה' שומר עליך, ושכך גם עשו גדולי האומה לְמוּל / עֵינֵךְ – וְאָז לֹא תִכְאֲבִי:
כִּי צֵל אֱלוֹהַּ בַּעֲדֵךְ מולך, לנגדך (כלומר: ה' תמיד הולך לצידך) – / אִם תֵּלְכִי אוֹ תֵשְׁבִי,
כִּי גֵר אֲנִי נֶחְשָׁב, עֲדֵי עד ש / עַצְמִי בְקֶבֶר תִּרְקְבִי.
זִכְרִי שְׁלֹשָׁה נִתְּנוּ / לָגוּר שלושה מגדולי ישראל שחיו חיי נדודים כגרים, וּבָהֶם חַשְּׁבִי:
אֵיתָן אברהם (על פי בבא בתרא טו א‎) וְאִישׁ תָּמִים יעקב (על פי בראשית כה כז) וְצִיר משה (שהיה שליח של ה') / נָס מִפְּנֵי יַד אוֹיְבִי,
חָסוּ בְגָלוּתָם נעזרו בהגנתו של ה' בהיותם בגלות בְּשֵׁם / צוּר בָּעֲרָבוֹת רוֹכְבִי הרוכב על העננים (על פי תהלים סח ה)!

אֶרֶץ יְרִיבַי של האויבים שלי, אַחֲרַי לאחר שאעזוב אותה / תּוּאַר תקולל בְּקִלְלַת בֶּן-לְבִי ??.
גָּפְרִית וְגַם מֶלַח וְאֵשׁ / תֹּאכַל יְבוּלָהּ בַּעֲבִי ??.
אִי-לָךְ אֶרֶץ שׁוֹרֲרַי ??, / יוֹם אַחֲרֵי תֵעָזְבִי שאעזוב אותך!
אֵין לִי בְּקִרְבֵּךְ נַחֲלָה / אִם תֵּצְרִי גם אם תהפכי לקטנה יותר אוֹ תִרְחֲבִי.
תַּאְוַת לְבָבִי לַנְּדוֹד – / עַד אָן וּמָתַי תִּקְרְבִי ??
הֵן בֵּין שְׁוָרִים נֶאֱסַר / לַהְפַה' עַלַי מַא חַלַּבִי![1]
לַהְפַה' עַלַי קַוְםִ גַ'דֻּו / לַם יַשְעַרֻו מַאְרַבִי,
לַהְפַה' עַלַי מֻכְתִ'י בִהִם / וַעַלַי עַטִ'ים תַנַשֻּבִי,
לַהְפַה' עַלַי זַמַאן אַבַי / קַד טַאלַ פִיהִ תַעַגֻּ'בִי,
לַהְפַה' עַלַי סַקְעִ אלַּדִ'י / קַד צַ'אקַ פִיהִ מֻטְלִבִי,
בַקַיְתֻ פִיהִ מֻפְרִדַא / חַתַּי אסְתַבַדַּ תַגַרֻּבִי,
חַלַּ אלְגַ'פַא מַקַאלַתִי / אַללַּהֻ יַעְלַםֻ מַדְ'הַבִי!

מקורות המשובצים בפיוט:

(איוב לט יג): "כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה"


(תהלים סב ו): "אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי"


(ישעיהו כו כ): "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ, חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם"


(דברים ח טז): "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ"

(משלי כד כא): "ירא את ה', בני, ומלך, עם שונים אל תתערב"

(ירמיהו ד ל): "לשוא תתיפי, מאסו בך עגבים, נפשך יבקשו"






(ישעיהו נד יא): "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה"

(מלכים ב ח א): "קומי ולכי אתי וביתך וגורי באשר תגורי"

(משנה אבות ה כ): "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם"


(איוב ט ח): "נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם"

(ירמיהו ג יט): "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים"










[1] תרגום הסיום הערבי:

אוי לי על מה שקרני!
אוי לבעלי האושר שלא הבינו את זממי!
אוי לשבתי בקרבם ולהיותי קשור בהם!
אוי לזמן הסרבן – ארך תמהוני עליו!
אוי לנווי אשר הוצר בו מאווי!
נשארתי בו מבודד עד שעלי לדאוג להגירתי.
הקשיחות נתנה מוצא למלתי, אלוהים יודע את דרכי!

ראו גם: