|
|
מַה לָּךְ יְחִידָה נפשי (הנפש מכונה במקרא "יחידה" מכיוון שהיא אחת ויחידה לכל אדם), תֵּשְׁבִי / דוּמָם כְּמֶלֶךְ בַּשְּׁבִי?
כַּנְפֵי רְנָנִים את נוצותייך היפות, ושירייך שאת שרה כציפור תֶּאְסְפִי תכנסי לתוכך / וּכְנַף יְגוֹנִים משא של עצב תִּסְחֲבִי?
כַּמָּה לְבָבֵךְ יֶאֲבַל, / כַּמָּה דְמָעוֹת תִּשְׁאֲבִי תשאבי מתוכך ותשפכי דרך העיניים?
דָּבַקְתְּ בִּיגוֹן בתחושת הצער, עַד אֲשֶׁר / קֶבֶר בְּתוֹכוֹ בתוך ליבך תַחְצְבִי (כנהוג בעבר שהיו חוצבים מערות קבורה, ולא חופרים את הקבר באדמה).
דֹמִּי שיתקי ואל תתלונני יְחִידָתִי לְאֵל וצפי שה' יעזור לך, / דֹמִּי וְאַל תֵּעָצְבִי,
עִמְדִי וְצַפִּי עַד אֲשֶׁר / יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יוֹשְׁבִי ה', המושיב אותי במקומי (בלשון מליצית כמו למשל בתהלים קיג ט)!
סִגְרִי דְלָתֵךְ בַּעֲדֵךְ כך שלא יוכלו להכנס אליך, / עַד יַעֲבָר-זַעַם חֲבִי הסתתרי.
יִקַל בְּעֵינַיִךְ יהיה הדבר לחסר חשיבות מבחינתך מְאֹד, / אִם תִּצְמְאִי אוֹ תִרְעֲבִי,
יִרֶב שְׂכָרֵךְ עַד מְאֹד / וּבְאַחֲרִיתֵךְ בעתידך, לאחר מותך תֵּיטְבִי יהיה לך טוב.
הִנָּזְרִי מֵאַחֲרֵי מינעי עצמך מלהסחף אחר תאוות תֵבֵל העולם, / וְאַל תִּתְעָרְבִי אל תתערבבי עם חוטאים!
מַה לָּךְ אֲדָמָה בוֹגְדָה ארץ שאינה נאמנה לעם ישראל (הגלות בספרד) / תִּתְהַלְּכִי וּתְסוֹבֲבִי (פונה לנפשו: למה תגורי ותסתובבי בגלות?)?
נַפְשִׁי בְּיָפְיֵךְ מָאֲסָה – / לַשָּׁוְא עָלַי תַּעְגְבִי לא יעזור לך אם תנסי למצא חן בעיני,
אַל תִּתְּנִי אל תצמיחי לי פירות, כִּי מָחֳרָת / תִּקְחִי אֶת אֲשֶׁר תִּתְּנַדְּבִי!
שׁוּבִי יְחִידָתִי, לְאֵל, / שׁוּבִי וְלִבֵּךְ שׁוֹבֲבִי השיבי אליך (כמו "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" בתהלים כג ג),
הִתְחַנֲנִי אֵלָיו, וְגַם / דִּמְעָה לְפָנָיו שַׁאֲבִי תשאבי מתוכך ותשפכי מעיניך,
אוּלַי יְצַו ה' יצוה וִישַׁלְּחֵךְ ויוציא אותך / מִבּוֹר, אֲשֶׁר בּוֹ תִשְׁכְּבִי,
מִבֵּין אֲנָשִׁים בּוֹעֲרִים נבערים, טפשים / שֶׁתִּשְׂנְאִי וּתְתַעֲבִי.
אִם תִּכְתְּבִי – לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּמְחֲקִי אוֹ תִכְתְּבִי,
אִם תּאֹמְרִי – לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּצְדְּקִי אוֹ תִכְזְבִי!
יוֹם תֵּצְאִי מֵהֶם – תְּנִי / תוֹדָה קורבן תודה וְזֶבַח קָרְבִי תקריבי,
יוֹם תֵּצְאִי לִרְאוֹת אֱנוֹשׁ ??, / אָז כֶּאֱנוּשׁ תִּתְחַשְׁבִי.
קוּמִי, עֲנִיָּה סֹעֲרָה נסערת, הנודדת ממקום למקום, / קוּמִי וְגַם הִתְיַצְּבִי,
קוּמִי וְגוּרִי שכני (מלשון מגורים) בַּאֲשֶׁר / תִּוָּדְעִי, תִּנָּקְבִי יכירו אותך ויוכלו לנקוב בשמך.
קוּמִי וְשִׁכְחִי אָב וְאֵם, / צוּרֵךְ רק את ה', הסלע שעליו את נשענת לְבַדּוֹ אֶהֱבִי,
קוּמִי וְרוּצִי אַחֲרָיו, / קַלָּה כְנֶשֶׁר אוֹ צְבִי.
אִם תִּמְצְאִי מָצוֹק וְצַּר או מקום צר – / אַל תִּפְחֲדִי, אַל תִּרְהֲבִי מלשון "רהב" אל הים המטיל מורא(על פי ישעיהו נא ט וגם תהלים פט יא וכן במקומות נוספים בתנ"ך ובתלמוד, ראה ערך "רהב"),
אִם תִּדְרְכִי עֵמֶק וְהַר, / אִם בָּמֳתֵי יָם על המקומות הגבוהים בים תִּרְכְּבִי.
שִׂימִי סְפָרַד אַחֲרֵי / גֵוֵךְ מאחורי הגב שלך וְאַל תִּתְעַכְּבִי,
עַד תִּדְרְכִי צֹעַן וְגַם / בָּבֶל וְאֶרֶץ הַצְּבִי כינוי לארץ ישראל –
שָׁם תִּדְרְכִי כָל עֹז בעוז, וְשָׁם / תִּנָּשְׂאִי, תִּשָׂגְבִי!
לָמָּה, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, / תִּכְלִי וְלָמָּה תִדְאֲבִי תצטערי?
הַעַל נְטֹשׁ עַמֵּךְ, וְאִם / עַל בֵּית מְגוּרֵךְ תִּדְאֲבִי?
שִׂימִי שְׁתֵּי אֵלָּה שיפורטו להלן: ה' שומר עליך, ושכך גם עשו גדולי האומה לְמוּל / עֵינֵךְ – וְאָז לֹא תִכְאֲבִי:
כִּי צֵל אֱלוֹהַּ בַּעֲדֵךְ מולך, לנגדך (כלומר: ה' תמיד הולך לצידך) – / אִם תֵּלְכִי אוֹ תֵשְׁבִי,
כִּי גֵר אֲנִי נֶחְשָׁב, עֲדֵי עד ש / עַצְמִי בְקֶבֶר תִּרְקְבִי.
זִכְרִי שְׁלֹשָׁה נִתְּנוּ / לָגוּר שלושה מגדולי ישראל שחיו חיי נדודים כגרים, וּבָהֶם חַשְּׁבִי:
אֵיתָן אברהם (על פי בבא בתרא טו א) וְאִישׁ תָּמִים יעקב (על פי בראשית כה כז) וְצִיר משה (שהיה שליח של ה') / נָס מִפְּנֵי יַד אוֹיְבִי,
חָסוּ בְגָלוּתָם נעזרו בהגנתו של ה' בהיותם בגלות בְּשֵׁם / צוּר בָּעֲרָבוֹת רוֹכְבִי הרוכב על העננים (על פי תהלים סח ה)!
אֶרֶץ יְרִיבַי של האויבים שלי, אַחֲרַי לאחר שאעזוב אותה / תּוּאַר תקולל בְּקִלְלַת בֶּן-לְבִי ??.
גָּפְרִית וְגַם מֶלַח וְאֵשׁ / תֹּאכַל יְבוּלָהּ בַּעֲבִי ??.
אִי-לָךְ אֶרֶץ שׁוֹרֲרַי ??, / יוֹם אַחֲרֵי תֵעָזְבִי שאעזוב אותך!
אֵין לִי בְּקִרְבֵּךְ נַחֲלָה / אִם תֵּצְרִי גם אם תהפכי לקטנה יותר אוֹ תִרְחֲבִי.
תַּאְוַת לְבָבִי לַנְּדוֹד – / עַד אָן וּמָתַי תִּקְרְבִי ??
הֵן בֵּין שְׁוָרִים נֶאֱסַר / לַהְפַה' עַלַי מַא חַלַּבִי![1]
לַהְפַה' עַלַי קַוְםִ גַ'דֻּו / לַם יַשְעַרֻו מַאְרַבִי,
לַהְפַה' עַלַי מֻכְתִ'י בִהִם / וַעַלַי עַטִ'ים תַנַשֻּבִי,
לַהְפַה' עַלַי זַמַאן אַבַי / קַד טַאלַ פִיהִ תַעַגֻּ'בִי,
לַהְפַה' עַלַי סַקְעִ אלַּדִ'י / קַד צַ'אקַ פִיהִ מֻטְלִבִי,
בַקַיְתֻ פִיהִ מֻפְרִדַא / חַתַּי אסְתַבַדַּ תַגַרֻּבִי,
חַלַּ אלְגַ'פַא מַקַאלַתִי / אַללַּהֻ יַעְלַםֻ מַדְ'הַבִי!
|
מקורות המשובצים בפיוט:
(איוב לט יג): "כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה"
(תהלים סב ו): "אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי"
(ישעיהו כו כ): "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ, חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם"
(דברים ח טז): "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ"
(משלי כד כא): "ירא את ה', בני, ומלך, עם שונים אל תתערב"
(ירמיהו ד ל): "לשוא תתיפי, מאסו בך עגבים, נפשך יבקשו"
(ישעיהו נד יא): "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה"
(מלכים ב ח א): "קומי ולכי אתי וביתך וגורי באשר תגורי"
(משנה אבות ה כ): "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם"
(איוב ט ח): "נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם"
(ירמיהו ג יט): "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים"
[1] תרגום הסיום הערבי:
- אוי לי על מה שקרני!
- אוי לבעלי האושר שלא הבינו את זממי!
- אוי לשבתי בקרבם ולהיותי קשור בהם!
- אוי לזמן הסרבן – ארך תמהוני עליו!
- אוי לנווי אשר הוצר בו מאווי!
- נשארתי בו מבודד עד שעלי לדאוג להגירתי.
- הקשיחות נתנה מוצא למלתי, אלוהים יודע את דרכי!
|
