הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


(סיום מזמור 'ברכי נפשי' בתהלים)
יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו!
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ - וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים - וְיֶעֱשָׁנוּ!
אָשִׁירָה לַה' - בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי - בְּעוֹדִי!
יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי - אֶשְׂמַח בַּה'!
יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים - עוֹד אֵינָם...
בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'! הַלְלוּ יָהּ!
בתפילת שחרית פסוקים אלו נאמרים בסמוך למזמור 'תהילה לדוד' המרכזי, הכתוב לפי האלף-בית, ולקראת סופו:
רְצוֹן יְרֵאָיו - יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם - יִשְׁמַע, וְיוֹשִׁיעֵם!

יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם

כי בהירות הקב"ה - במקור הודפס כנקודה, ויש לשער שהכוונה קו אין כל העולמות יכולים לסובלו
אך הוא ית׳ עושה כמה צמצומים - כדי שיכלו לסובלו
וקשה: לכאורה הוא זה יותר כבוד - שאין העולמות יכולים לסובלו?!
אך יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו - שרוצה לשמוח במעשיו -
כדמיון: אב, שיש לו בן קטן
והבן קטן רוצה ליקח מקל לרכוב עליו כמו על הסוס
אעפ"י שדרך הסוס להנהיג להרכיב את האדם, והוא האבא, כמו סוס מנהיג אותו את הבן הקטן
מ"מ מכל מקום יש לו תענוג בזה ואביו עוזר לו ונותן לו מקל - למלאות תַּאֲוָת הבן.
- כך הם הצדיקים, רוצים להנהיג את העולם וברא הקב"ה את העולמות כדי שיתענגו בהנהיגם
וכבוד עצמיותו אין אנו משיגים
אך כבודו שבעולמות אנו משיגים.
לפיכך צמצם א"ע את עצמו בעולמות: כדי שישתעשע בתענוג של הצדיקים - שיש להם תענוג מהעולמות
רְצוֹן יְרֵאָיו - יַעֲשֶׂה:
שבא"ס באין סוף לא שייך הרצון, רק יריאיו עושים
- שהם הצדיקים
ע"ד על דרך: 'נמלך בנשמותיהם של הצדיקים'