ביאור:מבנה יהושע א-ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תיחום היחידהעריכה

ישנן כמה סיבות לומר שבפרק ה' נחתמת היחידה הראשונה של ספר יהושע.

תחילה ניתן לראות כי בפרק ו' אנו קוראים על הנושא הבא של הספר: כיבוש הארץ.

בנוסף: בסיפור החותם את היחידה, סיפור שר צבא ה' ויהושע, ניתן לראות 'סגירת מעגל' עם דברים שבהם נפתחה היחידה - והספר.

בפרק א', ג נאמר: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה". מול פסוק זה, יהושע מצווה בפרק ה': "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא". יתכן שאף בכך שיהושע משיל את נעליו, הוא נותר עם כף רגלו נוגעת בקרקע, וכך דורכת כף רגלו במקום, כמו בפסוק שבפרק א'. תוספת חשובה לעניין היא העובדה שההבטחה הנזכרת מפרק א' חותמת במילים "כאשר דיברתי אל משה, והאמירה "של נעלך מעל רגלך..." היא ציטוט שנאמר למשה במעמד הסנה (ראה עוד: מבנה יהושע ה, תחת הכותרת "שר צבא ה' ויהושע").

ישנה הקבלה נוספת בין 2 הסיפורים. בפרק א' נאמר ליהושע: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ...". גם כאן מודגשת ההשוואה למשה; והנה, בפרק ה' נאמר: "והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו"! שאלתו של יהושע "הלנו אתה אם לצרינו", מעלה את האפשרות שאכן איש ניצב בפניו, דבר שהוזכר בפרק א'!

אם כן, ניתן לומר בוודאות רבה כי פרקים א'-ה' מהווים חטיבה אחת סגורה, אשר חתימתה כעין פתיחתה (אינקלוזיו).

'מבנה דמוי מראה' בפרקים אלועריכה

חטיבת הפרקים ביהושע א'-ה' מהווה את הפתיחה לספר, ועוסקת בהכנות לכניסה לארץ ובארועי הכניסה לארץ.

  • א', א-ט - דברי ה' ליהושע בתחילת דרכו כמנהיג.
  • [א', י-יא - יהושע מצווה את השוטרים להכין את העם למעבר]
  • א', יב-יח - דברי יהושע ל-2.5 השבטים ותשובתם
  • ב' - מרגלי יהושע ורחב
  • ג'-ה', א - ארועי מעבר הירדן
  • ה', ב-יב - המילה והפסח
  • ה', יג-טו - שר צבא ה' ויהושע


לכל אחד מסיפורים אלו ישנה מקבילה בסיפורי משה:

1. בדברי ה' ליהושע מקבילים כמעט מילה במילה לפסוקים רבים מספר דברים, ובמיוחד חיזוקי משה ליהושע שם.

[יש שטענו שציווי יהושע לשופטים מקביל לשימת השופטים המוזכרת בביאור:דברים א.]

2. השיחה עם 2.5 השבטים, בה יהושע מזכיר להם את חובתם, מקבילה לביאור:במדבר לב, שם הם התחייבו בחיובם זה.

3. סיפור מרגלי יהושע מקביל לסיפור חטא המרגלים, בביאור:במדבר יג.

4. מעבר הירדן מקביל ללא ספק לקריעת ים סוף.

5. סיפור המילה והפסח מקביל לפסח מצרים ש"כל ערל לא יאכל בו" (ויתכן כי חוץ מהפסח המפורש בספר במדבר, לא עשו ישראל פסח מאז יציאת מצרים ועד שנכנסו לארץ!).

6. ולבסוף, סיפור שר צבא ה' ויהושע מקביל להתגלות למשה בסנה.


אלא שאם נסדר את האירועים הנ"ל בחייו של משה בסדר כרונולוגי, נגלה כי הסדר הפוך ממקבילותיהם בספר יהושע:

1. ההתגלות למשה בסנה. 2. פסח. 3. קריעת ים סוף. 4. חטא המרגלים. 5. בקשת 2.5 השבטים. 6. דברי משה האחרונים בספר דברים.


אם כן יוצא שפרקים א'-ה' ביהושע מקבילים לסיפורים מרכזיים בתורה (ובחיי משה בפרט), אך בסדר הפוך (כיאסטי)!


מהי א"כ משמעות מבנה זה?עריכה

ניתן להציע כמה אפשרויות.

1. יהושע מושווה למשה ומשלים אותו. לא מדובר בחזרה על מה שמשה עושה, אלא על עשיית הכל 'היפך' מעשי משה. אילו היו הדברים מסודרים בסדר ישר, היינו חושבים שיהושע הוא בבואה של משה ולא עושה דבר מעצמו. כעת כשהדברים הפוכים ניתן רעיונית לומר שיהושע הוא אפילו 'הפכו' של משה. בכך אנו משווים את יהושע למשה, אך לא מורידים אותו למדרגת 'פני לבנה'.

2. הסיפורים עצמם מושווים לסיפורי התורה ומשלימים אותם: תהליך שהחל בהקדשת משה לשליחותו, ונקטע במותו של משה, חוזר אחורה ומשלים את כל הדברים הטעונים השלמה, עד הכניסה לארץ שהיא השלמת יציאת מצרים. חתימת הדברים בסיפור שר צבא ה' מובילה אותנו למסקנה שמשימתו של משה, אותה קיבל בסיפור המקביל - הושלמה, או לפחות עומדת להיות מושלמת ע"י שר צבא ה' ויהושע.