ביאור:מבנה במדבר ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




פרק ל בספר במדבר עוסק, לכאורה, בדיני נדרים והפרתם. המבנה הכללי של הפרק הוא:

פסוק ב : כותרת - משה פונה אל ראשי המטות.

פסוק ג : החובה לקיים את הנדר, (במדבר ל ג): "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ - לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה".

פסוקים 4-17 : האפשרות להפר נדר של אישה על-ידי אביה או בעלה. חלק זה נחלק לכמה תת-חלקים:

  • פסוקים 4-6 : נערה הנודרת בבית אביה - אביה יכול להפר לה;
  • פסוקים 7-9 : נערה שנדרה בבית-אביה והתחתנה כשנדריה עליה - אישהּ יכול להפר לה;
  • פסוק י : אלמנה או גרושה שנדרה - אף אחד לא יכול להפר לה;
  • פסוקים 11-14 : אישה נשואה שנדרה בבית אישהּ - אישהּ יכול להפר לה;
  • פסוקים 15-16 : איש שהחריש כשאשתו נדרה נדר, ולאחר מכן התחרט והפר לה - זהו עוון, אולם העוון חל על האיש המפר ולא על האישה.
  • פסוק יז : סיכום,  (במדבר ל יז): "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ".


החוקים הנזכרים בפרשה מאפשרים לאב להפר את נדרי בתו במדבר ל ו ולאיש להפר את נדרי אשתו במדבר ל ט. מדוע?

1. בקריאה ראשונה נראה שהדבר נועד לחזק את המבנה המשפחתי שבו האב הוא המנהיג - הוא קובע חוקים לכל ילד וגם לאשתו, ואין להם זכות לקבוע חוקים חדשים לעצמם בלי רשותו. 

- אולם לפי הסבר זה, לא ברור מדוע האב מפר דווקא את נדרי בנותיו ולא את נדרי בניו, והרי גם הבנים הם ברשות אביהם?

- ועוד, לא ברור מדוע האיש מפר את נדרי אשתו רק כשהם נדרים של עינוי נפש במדבר ל יד, ולא כל סוג אחר של נדר?

- ועוד, לפי פשוטו של מקרא, האב והאיש יכולים להפר נדרים רק ביום שבו שמעו עליהם, (במדבר ל ט): "וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ - וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וה' יִסְלַח לָהּ".  אם האישה נודרת בליבה ולא מספרת לאף אחד, אי אפשר להפר את הנדר. האיש לא יכול לומר לאשתו "כל נדר שתדרי מופר אוטומטית" ( כך היא דעת חכמים במשנה נדרים י ז ) .

2. כדי להבין את העניין, יש להבין מדוע אנשים נודרים נדרים. באופן עקרוני, הנדרים מנוגדים לכוונת התורה, שהרי הנדרים מוסיפים לאדם מצוות מעבר למצוות התורה, ונאמר,  (דברים ד ב): "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם".   אנשים נודרים נדרים, בדרך-כלל, מתוך מצוקה: יעקב אבינו נדר כשברח מפני עשו והיה בסכנת-חיים (בראשית כח); חנה נדרה כי היתה מיואשת מסגירת רחמה (שמ"א א); דוד נדר כשנזקק לישועת ה' (תהלים קטז); ועוד.  

לפני שהפרשה מדברת על נדרים, היא מדברת על הקשבה. הפועל שמע מופיע בפרשה בשבעה פסוקים שונים: "וְשָׁמַע אָבִיהָ", "בְּיוֹם שָׁמְעוֹ", "וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ", "וְשָׁמַע אִישָׁהּ", "בְּיוֹם שָׁמְעוֹ", "בְּיוֹם שָׁמְעוֹ", "אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ" ".   בלשון המקרא שמע = הקשיב והבין .   כשהאישה נודרת נדר, האיש צריך קודם-כל לשמוע אותה - להקשיב לה ולהבין אותה, להבין מהי המצוקה שגרמה לנדר. אם הוא אכן מצליח לפתור את המצוקה הזאת, הנדר כבר מיותר, ולכן הגיוני להפר אותו מייד. אם אינו מצליח, או אינו מקשיב - הנדר מתקיים.

ומדוע דווקא האיש מפר את נדרי אשתו ולא להיפך? - כי האיש מטבעו פחות משתף אחרים (ובפרט את אשתו) במצוקותיו הרגשיות. אם לאיש יש מצוקה והוא נודר נדר, כנראה לא יספר את זה לאשתו, אלא (אולי) לראש המטה שלו (לרב) - ואכן, ראש המטה יוכל להתיר את נדרו (כפי שנרמז בתחילת הפרשה, במדבר ל ב).

"בורא עולם מכיר את השוני בין גברים ונשים, לכן קבע בתורתו דרכים שונות כלפי הגברים וכלפי הנשים. התורה קובעת כי הבעל והאב יפרו את נדרי הנשים, בכדי ליצור אצל הגברים מודעות לצרכים הרגשיים של הנשים (ההפוכים מצרכי הגברים). התורה מכוונת את הגבר להיות קשוב לאישה. היא מעוניינת שבעלה או אביה יהיו שותפים לעולם הפנימי שלה. כאשר הם מקשיבים לה, הם מסייעים לה להתמודד ולהתגבר" (ע"פ הרב גלעד שטראוס, "אתה חייב להקשיב לה!", אתר כיפה, כ"ה בתמוז התש"ע ).

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-08-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-30