ביאור:מ"ג שמות ו טז
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי עריכה
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] והזכיר בבני לוי "לתולדותם", כי בראובן ושמעון לא הזכיר רק יורדי מצרים עמהם, ובלוי יזכיר תולדותיו ושנותיו ותולדות אבות הנביאים ושנותם לכבודם. ועוד כי הם בעצמם חסידי עליון ראויין לספר בהן כאבות העולם:
(...) אבל לוי שהאריך ימים על כלם גדל גם את בני בניו להבין ולהורות, וכן קהת ועמרם, באפן שיצאו מהם משה ואהרן ומרים.
בני לוי. הזכיר אלה השני שבטים בתחלה בעבור שהם גדולים מלוי. כי לוי הוא העיקר כי לא בא לפרש עתה רק יחס משה ואהרן
והזכיר גרשון וקהת ומררי כאשר נולדו הם ירדו מצרים:
וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: עריכה
ושני חיי לוי וגו'. למה נמנו שנותיו של לוי להודיע כמה ימי השעבוד שכל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד שנאמר (שמות א) וימת יוסף וכל אחיו ואח"כ ויקם מלך חדש ולוי האריך ימים על כולם:
ושני חיי לוי. לפי הפשט שפירשתי בבראשית שכל שנות הדורות הוא מונה עד שני [חייהם] [נ"א חשוביהם] מנח ועד אברהם ואחר אברהם שנות יצחק ואחריו שנות יעקב ואחריו שנות לוי בנו ואחריו שנות קהת ואחריו שנות עמרם ואחריו שנות משה ואחריו יהושע ושופטים והמלכים וגלות בבל שבעים וגם שנות בית שני בדניאל:
אלה ראשי בית אבתם. בדין מנה את אלה שרים על ישראל, כי הם היו נכבדים מכל האמה, וזה כי ראובן בכר ישראל, ולא היו מצאצאיו אנשים ראויים להקרא בשם זולתי בניו הנזכרים שהיו מכלל שבעים נפש שכבר מתו, כמו שבאר באמרו "וימת יוסף וכל אחיו" (לעיל א, ו). וכך היה מבני שמעון, אבל לוי שהאריך ימים על כלם גדל גם את בני בניו להבין ולהורות, וכן קהת ועמרם, באפן שיצאו מהם משה ואהרן ומרים.
שייך להמשך הפרשה עריכה
הוא אהרן ומשה. הקדים שם אהרן בעבור שניו. והזכיר חיי לוי ולא הזכיר חיי השבטים בעבור כבוד משה ואהרן: