ביאור:מ"ג ויקרא י ז
וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ
עריכה[בהמשך לפירושו לפסוק הקודם] וכבר הזכרתי (לעיל ח לה) הברייתא של תורת כהנים (ריש פרשת שמיני מב) שאמרה, "ומפתח אהל מועד לא תצאו", יכול בשעת העבודה ושלא בשעת העבודה, תלמוד לומר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל (להלן כא יב), אימתי לא יצא ואינו מחלל הוי אומר בשעת העבודה. "פן תמותו", ממשמע לאו אתה שומע הן. "כי שמן משחת ה' עליכם", מה תלמוד לומר, שיכול אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה שאם יצאו בשעת העבודה חייבין מיתה, מנין לכל הכהנים שבכל הדורות, תלמוד לומר כי שמן משחת ה' עליכם. וכן ראיתי עוד בתוספתא של סנהדרין (פ"ד ה"א), אמרו לו לר' יהודה אין מן המקדש לא יצא אלא בשעת עבודה בלבד: והנה לפי זה, האזהרה הזו והעונש היו באהרן ובניו שאם יצאו מפתח אוהל מועד בשעת עבודה יהו חייבין, ואהרן היה מקריב ביום הזה, והזהירו שלא יניח העבודה ויצא, אבל בניו ביום הזה אוננין היו ואינם עובדין, ואיך יהיו בכלל זה: ואולי נאמר, שמשה אמר לכולם ומפתח אהל מועד לא תצאו בשעת עבודה פן תמותו, והם היודעים כי אהרן מקריב אונן והוא באזהרתו מעתה, ובניו בכלל האזהרה והעונש כשיהיו ראויים לעבודה מיום זה ואילך. ומפני זה אמר בכאן סתם ומפתח אהל מועד לא תצאו, ולא פירש עד מתי, אם עד הערב או למחרתו, כי הכונה שלא יניחו העבודה, והיא מצוה נוהגת לדורות: ויתכן שהיה לבנים הוראת שעה שלא יצאו משם ביום הזה כאביהם לכבוד השמחה, אבל הכהנים שבכל הדורות מוזהרים שלא יניחו עבודה מן הכתוב שאמר, ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, כי כל כהן שיצא ויניח עבודתו מחלל. ולא הוצרכו ללמוד מכאן אלא העונש, שנתרבה כל מניח עבודה ויוצא למיתה מכי שמן משחת ה' עליכם, שהמשיחה לדורות היא עליהם, כמו שנאמר (שמות מ טו) והיתה להיות להם משחתם לכהונת עולם לדורותם. וכך שנו שם בברייתא של תורת כהנים (ריש הפרשה כח), מכאן אמרו הרוגי בית דין אין מתעסקין עמהן לכל דבר, שמא תאמרו הרי אנו הולכים לבתינו ומתאבלין אוננין ובוכין, והלא כבר פקדנו המקום שלא תצאו מן המקדש: נראה מכאן שהיתה הוראת שעה שיהיו המתים בבית דין של מעלה כנהרגין בבית דין על העבירות, שבאין ושואלין בשלום הדיינין ובשלום העדים (סנהדרין מו.), אף כאן יעמדו לפני השם ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה סיני, וביום שמחת לבו זה שמחת אהל מועד (במדבר רבה יב ח):
[מובא בפירושו לדברים פרק כ"ב פסוק ט'] וטעם "פן" כמו כי תקדש, וכן ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו (שם י ז), וכן ולא תגעו בו פן תמותון (בראשית ג ג). ויתכן שפירושו כמו פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה (להלן לב כז), כענין שמא, (...)
כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְקֹוָק עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה:
עריכהוהנה בכל המקרה הזה לא נתבטל דבר במלואים, שכבר קרבו הקרבנות, ולערב אכלום כולם הראוי לאכילה. ואפשר שיהיה זה כל ימיהם באלעזר ואיתמר שיהיה דינם כמשוח מלחמה, בעבור שנמשחו בשמן המשחה, ויהיה זה טעם כי שמן משחת ה' עליכם:
כי שמן משחת ה' עליכם. אתם נמשחים מחדש אם אביכם ובכהן גדול כתיב טעם זה ראשו לא יפרע וגו' ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו: ינזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה':
[מובא בפירושו לפרק ח' פסוק ל"ה] ודרשו (שם) פן תמותו (להלן י ז), ממשמע לאו אתה שומע הן, אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה שאם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה, מנין לכל הכהנים שבכל הדורות, תלמוד לומר כי שמן משחת ה' עליכם (שם). פירוש שלא אמר כי בשמן משחת ה' אתם משוחים, ואמר עליכם, כמו, והיתה להיות להם משחתם לכהונת עולם לדורותם (שמות מ טו):
[מובא בפירושו לפסוק ו'] ראשיכם אל תפרעו. אף על פי שהיו המתים מהקרובים שמטמא להם כהן הדיוט, החמיר על אלה מפני שהיו משוחים, כאמרו "כי שמן משחת ה' עליכם" (פסוק ז).