ביאור:מ"ג ויקרא יד יח
וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְקֹוָק: עריכה
לפני ה'. (ת"כ) כנגד בית קדשי הקדשים:
יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני ה'. במעשה דם האשם והשמן תהיה הכפרה הזאת, וכן, לכפר עליו לפני ה' (להלן פסוק כט). ובתורת כהנים (פרק ג יב) והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר, אם נתן כפר ואם לא נתן לא כפר, דברי רבי עקיבא, רבי יוחנן בן נורי אמר שירי מצוה הם, בין שנתן בין שלא נתן כפר. וא"כ על דעת ר' יוחנן בן נורי יהיה "וכפר עליו", על האשם:
והנה אמר הכתוב באשם "וכפר", וחזר ואמר (בפסוק הבא) בחטאת "וכפר על המטהר מטומאתו", ואמר עוד בעולה ובמנחה (בפסוק כ) "וכפר עליו הכהן וטהר", ולא ידענו מה ענין הכפרות הללו כולן. אולי האשם יכפר על מעלו אשר מעל קודם נגעו, והחטאת על חטאו אשר חטא בימי הנגע, אולי בצערו נתן תפלה לאלהים, וזה טעם "מטומאתו". והעולה והמנחה יהיו לו כופר נפש שיזכה ליטהר ולשוב אל אהלו, ולכך אמר "וכפר עליו הכהן וטהר": ובת"כ (שם ג יג) ועשה הכהן את החטאת וכפר, מה תלמוד לומר, לפי שנאמר והעלה הכהן את העולה ואת המנחה המזבחה, יכול יהו כולן מעכבים אותו, ת"ל ועשה הכהן את החטאת וכפר, מלמד שכפרה תלויה בחטאת. ויתכן כי "וכפר עליו הכהן וטהר", רמז לכל הנעשה בו, כי גם הצפרים יבואו לכפרה ולטהרה, כי כן אמר בנגע הבית (להלן פסוק נג) וכפר על הבית וטהר: