ביאור:מ"ג דברים לא כח
הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עריכה
הקהילו אלי. ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל לפי שנאמר (במדבר י) עשה לך ולא השליט יהושע עליהם ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו (ס"א ביום מותו) לקיים מה שנאמר (קהלת ח) ואין שלטון ביום המות:
הקהילו אלי. ולא תקע היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, שכן כתוב (במדבר י) עשה לך שתי חצוצרות כסף, ולא נשתמש בהן יהושע אבל נגנזו בחייו של משה, לקיים מה שנאמר (קהלת ח) ואין שלטון ביום המות, שהרי תקיעת החצוצרות הוא סימן למלכות ושולטנות ואעידה בם את השמים ואת הארץ.
[מובא בפירושו לבמדבר פרק י' פסוק ב'] עשה לך, לך אתה עושה ואין אחר משתמש בהן, תדע שאפילו יהושע תלמידו לא נשתמש בחצוצרות אלא בשופרות כשבא להלחם ביריחו שהיא תחלת כבושה של ארץ ישראל מה כתיב שם (יהושע ו) וירע העם ויתקעו בשופרות, ולא עוד אלא אפילו משה עצמו בחייו נגנזו, שכן הוא אומר בשעת פטירתו (דברים לא) הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם, והיכן היו החצוצרות שהוא אומר להם הקהילו ולא אמר תקעו בחצוצרות ויתכנסו, אלא שנגנזו, לקיים מה שנאמר (קהלת ח) אין שלטון ביום המות.
ואדברה באזניכם את הדברים האלה. דברי שירת האזינו. ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כאמרו "האזינו השמים" וכו' (לב, א).
וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: עריכה
ואעידה בם את השמים ואת הארץ. וא"ת הרי כבר העיד למעלה (לעיל ל) העידותי בכם היום וגו' התם לישראל אמר אבל לשמים ולארץ לא אמר ועכשיו בא לומר האזינו השמים וגו':
יאמר זה על פסוק האזינו השמים ותשמע הארץ שהוא עתיד להזכיר מיד, ועתה העיד עליהם בסוף דבריו את השמים ואת הארץ כמי שמחתים העדים בסוף השטר על הדברים והתנאים שהתנו בינו ובין חברו, וכן אמר למעלה העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, כי הכל ענין אחד וכל הפרשיות כלן ביום אחד נאמרו.
ואדברה באזניכם את הדברים האלה. דברי שירת האזינו. ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כאמרו "האזינו השמים" וכו' (לב, א).
והנה משפט ספר תורה להיות ואעידה בראש הדף, כי הוא תשלום הסימן בי"ה שמ"ו, וכבר הזכרתי טעם הדבר בסדר בשלח (שמות יד) במלת הבאים, והוא"ו הזאת רמז לוא"ו שבשם הגדול, והוא השמים שהזכיר שהוא מכלל העדים, והבן זה:
[מובא בפירושו לבראשית פרק מ"ט פסוק ח'] יהודה. בי"ה שמו צריך להיות בראש הדף. בי"ת ב'ראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך. ה"א ה'באים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן ש'מר לך (שם לד, יא). מ"ם מ'ה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ו'אעידה בם את השמים (דברים לא, כח). על שם כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו, ד).