ביאור:מ"ג דברים לא כב
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
עריכהויכתוב משה את השירה הזאת. היא שירת האזינו.
ביום ההוא. שלא איחר הדבר ויתכן שהיה יום מותו אחר מכתב דברי התורה כי השירה כתב משה עמה:
ביום ההוא. אפשר שיהיה יום מותו כי לא אחר הדבר.
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] ועתה כתבו וגו'. אומרו ועתה הגם שלא היה משה מתעכב לעשות מאמר ה' תכף ומיד, נתכוון לזרזו לכתוב תכף ומיד קודם צוותו את יהושע את האמור בסמוך דכתיב קרא את יהושע, שהגם שהוועד היה לצוות יהושע דכתיב קרא את יהושע וגו' ואצונו אף על פי כן חפץ ה' להקדים הכתיבה של השירה ולימודה, וכן תמצא שאמר הכתוב ויכתוב משה את השירה וגו' וילמדה וגו' ואחר כך אמר ויצו את יהושע וגו' שהוא הקדוש ברוך הוא צוה את יהושע וחזקו להביא את ישראל, ומן הראוי היה לו לגמור כל מאמר יתברך אשר יצוה ואחר כך יקיימו מצותיו לכתוב השירה וללמדה, אלא הטעם הוא לפי שה' צוה לכתוב וללמד תכף וזריזות זו לא בא אלא שלא לעכב עד שיצוה את יהושע: