ביאור:מ"ג דברים כז כ
אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:
עריכהוטעם כי גלה כנף אביו. דרך כבוד לאב. כי בתורה הזכיר (ויקרא כ יא) ערות אביו גלה, וכן הזכיר באשת אחיו ואשת אחי אביו ערותם. כי שם יחייב עונש גדול מיתה או כרת, והוצרך לנבל הרעה שעשו על כן הזכיר בהם הערוה, אבל בכאן להיותו לאלה, די להזכיר כי גלה כנף אביו כי בגלוי כנף האב בלבד מחוייב קללה כי מקלה את כבודו, וכל מקלה את אביו ארור: וכן לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו (לעיל כג א), דרך כבוד, שלא יקרב אליה כי אין ראוי לגלות כנפו אשר פרש על אשה דרך חופה, כטעם ופרשת כנפך על אמתך (רות ג ט). ולא כמי שמרבה בו אנוסת אביו (יבמות צז.):
שוכב עם אשת אב ואחות וחותנת אינו נחשד להתייחד עמה על כן הוא דבר נסתר ואין כן שאר העבירות:
[מובא בפירושו לבראשית פרק מ"ט פסוק ד'] ובמדרש אז חללת יצועי עלה. אמר לו יעקב בני אין לך רפואה עד שיבא מי שכתוב בו (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים. וכיון שבא משה ועמד בהר עיבל ומנה שבטו של ראובן תחלה על הקללות ופתח פיו שבטו של ראובן ואמר ארור שוכב עם אשת אביו ידעו כל ישראל שהיה ראובן זכאי עד כאן: