ביאור:מ"ג דברים ז א
כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ עריכה
[מובא בפירושו לפרק ו' פסוק כ"ה] כאשר צונו. כי יביאך. בשכר המצות:
וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ עריכה
ונשל. לשון השלכה והתזה וכן (דברים יט) ונשל הברזל:
ונשל. והשליך. כל דבר הנעקר ממקום שהוא אדוק וקבוע בו. וכן כי ישל זיתך. ונשל הברזל מן העץ:
ונשל. הנו"ן שורש והוא מגזרת כי ישל זיתך:
[מובא בפירושו לבמדבר פרק י"ד פסוק ל"ז] מוצאי דבת הארץ רעה. כבר פירשתי (לעיל יג לב) כי ענשם הגדול היה בעבור הדבה שהוציאו כי ארץ אוכלת יושביה היא, והיה שקר גמור, שהיא היתה מלאה עמים רבים, כמו שכתוב ביהושע (יא ד) הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרוב וסוס ורכב רב מאד, ובתורה (דברים ז א) ונשל גוים רבים מפניך שבעה גוים רבים ועצומים, והם היו מפליגים בחוזק העם, כי עז העם (לעיל יג כח), כי חזק הוא מאד (שם פסוק לא), ולא השיבו על דברי משה שאמר להם המעט הוא אם רב (שם פסוק יח), אבל אמרו לעם אחרי כן כי הארץ אוכלת יושביה:
הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: עריכה
[מובא בפירושו לשמות פרק י"ג פסוק ה'] (...) ועל הדעת הזו הכתוב למעלה (ג ח) אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש, לא בעבור זבת חלב ודבש הוסיף שם את הפריזי, אלא בעבור ארץ טובה ורחבה, והם הששה גוים הנזכרים בכל מקום, כי הגרגשי פנה ולא נזכר בתורה רק בפסוק ונשל גוים רבים מפניך וגו' (דברים ז א), ולכן אמר רבים, וכן כתוב (שם כ יז) כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי, ולא הזכיר הגרגשי, ירמוז כי לא יבא עמהם במלחמה ויפנה מפניהם:
[מובא בפירושו לפרק ב' פסוק כ"ג] ועל דעתי העוים הם החוים, כי המנהג בכתוב שיחליפו השמות כאשר אמרנו (לעיל פסוק י) בהיותם מורים על ענין אחד, והנחש יעות עצמו בדרך. ובבראשית רבה (כו ז) אמר ר' אלעזר ברבי שמעון שהיו בקיאין בעפרות כנחש, בגלילא צוחין לחויא עויא. ונהגו בו חכמים לקרותו עכנא ולקרותו חכינא. ואמרו (רות רבה ה ו) ויעתר לו וישמע תחנתו (דהי"ב לג יג), אמר רבי לוי בערביא צוחין לחתירה עתירה. ואמרו (איכה רבה ב ב) איכה יעיב באפו ה', אמר רבי חמא בר' חנינא איך חייב ה' ברוגזו, אית אתרא דצוחין לחיבא איבא. חוקים עוקים, ומורגל הוא בלשון. ומה עויא אומר בדבר זה, על רבי חייא: וכן נהגו רבותינו לומר על "היסח הדעת" שהוא במקום "היסע הדעת", ובירושלמי לעולם "הסיעו", ובמשנה, והסיע את לבו מלאכול. וכן אמרו המפרשים בעושו ובאו כל הגוים (יואל ד יא), שהוא חושו. ובמכילתא (בא ז), ר' יאשיה אומר על תקרי ופסחתי אלא ופסעתי, שהמקום ב"ה מדלג על בתי בני ישראל, עשאו מלשון פסיעות, בחלוף חי"ת בעי"ן. ועתה השלים להודיענו כל ארץ החוי שאבדה מהם, כי ממנה לעשו והיא אסורה לנו, וממנה לכפתורים ונקח אותה מהם: ובבראשית רבה (שם) מצאתי כי העוים הם רפאים, אמרו בפסוק הנפילים היו בארץ (בראשית ו ד), רפאים הם העוים, רפאים שכל מי שרואה אותם לבו רפה כשעוה, עוים שהיו בקיאין בעפרות כנחש וכו'. ועוד אמרו שם (ב"ר מד כג) במתנתו של אברהם, רבי דוסתאי בשם רבי שמואל לפי שאינו מזכיר כאן חוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם: וכאשר עיינתי בזה מצאתי כי הדבר אמת ויציב ונכון וקיים. כי השבעה גוים שירשו ישראל שהזכירם משה רבינו להם כמו שאמר (להלן ז א) ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים, והששה מאלו נזכרים במתנתו של אברהם, והחוי לא נזכר שם, ועל כל פנים הוא הרפאים או מן קיני קנזי וקדמוני, ורבותינו (ב"ר שם) כלם אומרים כי קיני קנזי וקדמוני לא נחלו ישראל ועתיד להנחילם להם, ובהם נאמר ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך (להלן יט ח), וכן לא הוזכר בשום מקום שנחלום בימי יהושע, אם כן הרפאים שנתן לאברהם הוא החוי שהוא הבן הששי לכנען (בראשית י יז). ואביו קרא לו חוי, ובימי אברהם כנו לו רפאים: ועל דעתי הוא שם מכונה מן החוי, על שם חור פתן ומאורת צפעוני (ישעיה יא ח), כי הטמונים בעפר יקרא הלשון רפאים, כמו הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם (איוב כו ה), וארץ רפאים תפיל (ישעיה כו יט): והנה בני החוי הזה רבו למעלה, וכאשר נפוצו משפחות הכנעני נחלה המשפחה הזאת ארצות גדולות, ומהם שתקרא ארץ רפאים ומהם חורים ומהם עוים, ובכללם כלם חוי וכולם רפאים, כאשר בעמנו אפרים יהודה וישראל ובכללם כולם ישראל. והשמות האלה כולם מתוארים מן החוי, כי כאשר היה שמו חוי כנו לו מן חויא רפאים, שהנחש שוכן בחורי עפר, והחורי והעוי על שם הנחש כמו כן, כאשר פירשתי (לעיל פסוק י): והקב"ה נתן לאברהם הרפאים בכללם, ומשה יזכיר לישראל החוי השם הראשון שקרא לו אביו, כי ארץ רפאים בימי משה כבר נחלקה וממנה אסורה לישראל: