ביאור:מ"ג בראשית לד כב
אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד עריכה
מהו הבנין הדקדוקי של "יאותו"?
אבן עזרא
יאותו. מגזרת כי לך יאתה. והנוח הנעלם אחר האות המשרת תחת פ"א הפועל:
בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים: עריכה
פירוש "בהמול"
רש"י
בהמול. בהיות נמול:
אבן עזרא
בהמול. מפורש והנה הם חשבו רעה על יעקב ובניו שאמרו מקניהם וקנינם: