ביאור:מ"ג בראשית לד ד

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית לד · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר

פירוש "לאמר" כאן

רבינו בחיי

אל חמור אביו לאמר. טעם לאמר, שיאמר כן ליעקב, או לחזק הענין כלומר אמירה ודאית שתתקיים. וכן בלבן (בראשית לא) אמש אמר אלי לאמר. וכן באשת פוטיפר (בראשית לט) ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו:

קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה:

האם שכם לא חשב שגם מהצד של דינה יש צורך בהסכמה?

רמב"ן

[מובא בפירושו לפסוק י"ב] וטעם הפיוס הזה כדי שיתנו אותה לו לאשה ברצון, כי הנערה לא היתה מתרצה אליו וצועקת ובוכה תמיד. וזה טעם: וידבר על לב הנערה, ולכך אמר: קח לי את הילדה הזאת לאשה, שכבר היא בביתו ובידו ולא יירא מאחיה כי הוא נשיא הארץ, ואיך יגזלוה ממנו להוציאה מביתו.