ביאור:מ"ג בראשית כג ח
וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר ~אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי עריכה
נפשכם. רצונכם:
אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפני. טעמו, אני לא אקבור מתי בקבר אחר, אבל אם רצונכם שאקבור מתי פגעו לי בעפרון שיש לו מערה בקצה שדהו, ואיננה לו בית קברות אבותיו, כי לשדה היא להם: וטעם מלפני. כי אם לא תעשו כן אקברנו בארון. או יהיה טעמו, מתי אשר הוא לפני ואני צריך למהר לקברו:
וידבר וגו' אם יש את נפשכם וגו'. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ב לו.) וז"ל הני בי ריש גלותא לא מחזקי בן וכו', ואמרו הטעם כי לצד שהם תקיפים הגם שהחזיקו בארץ לא תועיל להם החזקה בקרקע ומוציאין אותה מידם:
[כהמשך לפירושו לפסוקים ד', ו'] והוא השיב להם אם יש את נפשכם, כלומר אין חפצי לקבור מתי בשדה קבר אחר אבל אם תרצו להיטיב לי פגעו בעפרון בן צחר, כך פירש הרמב"ן:
אם יש את נפשכם לקבר. אם רצונכם שאקבר את המת מהרה, כמו שהראיתם באמרכם "במבחר קברינו קבר" (פסוק ו), כדי שלא אשהה. שמעוני. להסכים שתהיה לי אחזת קבר. ופגעו לי בעפרון. שימכר, אף על פי שאינו נאות לאיש נכבד למכר מאחזתו, כמו שהעיד נבות כאמרו "חלילה לי מתתי את נחלת אבתי לך" (מלכים א כא, ג).
שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: עריכה
ופגעו לי. לשון בקשה כמו (רות א) אל תפגעי בי:
וטעם ופגעו לי. כי היה עפרון עשיר ונכבד, כאשר אמר ביני וביניך מה היא, ולא יהיה לו לכבוד למכור נחלת אבותיו, כענין נבות היזרעאלי (עיין מלכים א כא), על כן לא הלך אברהם אליו להרבות לו מחיר השדה, ובקש מאנשי העיר שיפגעו בעבורו דרך כבוד:
והנה בתשובת בני חת אמרו נשיא אלהים וגו' איש ממנו את קברו לא יכלה וגו', יש בדבריהם ב' דרכים, הא' הוא כי הוא גדול עד מאוד ותקיף יעשה חפצו ורצונו כי אין מוחה בידו לצד היכולת, וכפי זה אין לו דין חזקה בקבר ולכשתשיג ידם יפנו המת מקברו, וזה יגיד כי אינם חפצים שיקבור מתו מלפניו זולת אם יעשה בזרוע והרי הוא מותרה ועומד. ודרך הב' הוא על זה הדרך נשיא אלהים וגו' פי' אין לך לחוש לחששת דין דבי ריש גלותא שאין חזקתם חזקה כי הנידון אינו דומה כי טעם דבי ריש גלותא הוא לצד שנחשדים הם על הגזל והחמס אבל אתה נשיא אלהים פי' גדולתך היא לצד מעלת צדקתך ונקיות כפיך ואין לחוש לזה וחזקתך חזקה שאין כנגדה טענה. ואולי כי לזה נתכוונו באומרם שמענו פירוש הבן דברינו להיכן נוטים, לזה אמר אם יש את נפשכם וגומר פי' אם כוונתכם היא במשמעות דבריכם שאתם חפצים לקבור וגו' שמעוני והיו אתם סרסורים ביני ובין עפרון וגו' אבל זולת זה יכרע הדבר שפירוש דבריהם הוא כפירוש הראשון ואין רצונם לקבור וכו':