ביאור:מ"ג בראשית יא ג
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ
עריכהאיש אל רעהו. אומה לאומה מצרים לכוש וכוש לפוט ופוט לכנען:
הבה נלבנה לבנים. לבנות בתים וגדרות צאן, וזאת היתה עצת פרטי ההמון בזה, כאמרו "ויאמרו איש אל רעהו". [מובא בפירושו לפסוק ד'] ויאמרו הבה נבנה לנו עיר. זאת היתה עצת שרי הדור להמליך את נמרוד על כל המין האנושי.
הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים
עריכההבה נלבנה לבנים. לבנות בתים וגדרות צאן, וזאת היתה עצת פרטי ההמון בזה, כאמרו "ויאמרו איש אל רעהו".
הבה. הזמינו עצמכם. כל הבה לשון הזמנה הוא שמכינים עצמן ומתחברים למלאכה או לעצה או למשא. הבה הזמינו אפקרליי"ר בלע"ז (בערייטען צוריכטען):
נלבנה. מגזרת לבנים ואע"פ שהחבור עם מ"ם לשון נקבות הן כמו נשים ופלגשים.
לבנים. שאין אבנים בבבל שהיא בקעה:
וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה
עריכהונשרפה לשרפה. כך עושין הלבנים שקורים טוול"ש (ציגעל דאכשטיינע בלע"ז) שורפים אותם בכבשן:
והנה שרפו הלבנים עד שעמדו וזהו הבנין התקיף שלא ימס במים ולא באש:
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:
עריכהלחמר. לטוח הקיר:
ותהי להם הלבנה לאבן. תחת אבן: והחמר. תחת טיט ופירשו כמשמעו בלשון ישמעאל.
ואלה בוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו לעלות אל השמים גם לא פחדו מהמבול כי נח ובניו שנשבע להם השם שם היו וכלם היו סרים אל משמעתם כי בניהם היו. והנה הכתוב גלה חפצם וסוף דעתם לבנות עיר גדולה למושבם ולבנות מגדל גבוה להיות להם לאות ולשם ולתהלה לדעת מקום העיר להולכים חוצה כרועי המקנה גם יעמד שמם אחריהם כל ימי המגדל וזהו שאמר הכתוב ונעשה לנו שם: