ביאור:מ"ג במדבר לב מ

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

במדבר לב · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ:

למי משה נותן את הגלעד?

אבן עזרא

וטעם למכיר בן מנשה. לבני מכיר כמו ויאמר יהודה לשמעון אחיו:

רמב"ן

[מובא בפירושו לפסוק מ"א] וטעם "ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה" (פסוק מ), למשפחתו, כי בניו לכדוה, וכן "ולמכיר נתתי את הגלעד" (דברים ג טו), "ולמכירי". כי בעבור היותו נכבד וראש לכל זרעו יקראו בניו בשמו, כי כן יאמרו הכתובים בראשי השבטים בנחלתם נגבה לאפרים וצפונה למנשה (יהושע יז י), וכן למנשה היתה ארץ תפוח וגו' (שם פסוק ח): ומה שאמר הכתוב בספר יהושע (יז א) ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן, גם כן על בניו שהיו אנשי מלחמה כי הם הלכו גלעדה וילכדוה, ולכך נתן להם משה חלק גדול מהם. ואולי היה עדין מכיר קיים, ולא נגזרה עליו גזירת המדבר לפי שלא היה מפקודי משה ואהרן שהיה לו יותר מששים שנה, והאריך שנים כדורות הראשונים: