ביאור:מ"ג במדבר יד כח

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

במדבר יד · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה

אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם יְקֹוָק

מהו "חי אני" כאשר ה' אומר זאת?

רש"י

חי אני. לשון שבועה:

ספורנו

כן אעשה לכם. בזמנים מתחלפים. ובזה נשבע, מה שהעיד המשורר באמרו "וישא ידו להם, להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים" (תהלים קו, כו) . וכן יחזקאל (כ, כג) באמרו "וגם אני נשאתי ידי להם במדבר, להפיץ אתם בגוים".

רש"י

[מובא בפירושו לדברים פרק ל"ב פסוק מ'] ואמרתי חי אנכי. לשון שבועה הוא [כמו חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני (במדבר יד) אף כאן] אני נשבע חי אנכי:

אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם:

מהו "אם לא"? מה הקשר לפיסקה הקודמת? הסבר למבנה הפסוק

רש"י

אם לא וגו' כן אעשה. כביכול איני חי:

רמב"ן

וטעם אם לא כאשר דברתם באזני. אם כאשר דברתם, כן לא אעשה לכם, כטעם תמיהה. וכן דרך הלשון, לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך (יחזקאל ג ו), וכן אם לא כאשר דמיתי כן היתה (ישעיה יד כד):

ספורנו

כן אעשה לכם. בזמנים מתחלפים. ובזה נשבע, מה שהעיד המשורר באמרו "וישא ידו להם, להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים" (תהלים קו, כו) . וכן יחזקאל (כ, כג) באמרו "וגם אני נשאתי ידי להם במדבר, להפיץ אתם בגוים".

לאילו דברים מתוך דבריהם ה' מתייחס כאן? האם ההתייחסות היא לדברי המרגלים או לדברי העם?

רש"י

כאשר דברתם. שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו:

אור החיים

אמור וגו' כאשר דברתם באזני וגו'. כאן ביאר דבריו שעל בני ישראל הוא אומר שהם אותם שהגיעו דבריהם ושמעם ה' באזניו לאלה הוא שהגביל זמן מבן עשרים וגו'. אבל המרגלים לא באה להם הודעת הגזירה כי לעיני כל ישראל שם שם ינגפו מיתה משונה כמו שכן היה:

ספורנו

אמר אליהם, חי אני נאם ה', אם לא. שתי שלילות במקום חיוב. כלומר כי אמנם כאשר דברתם באזני. באמרכם "או במדבר הזה לו מתנו" (פסוק ב), ובאמרכם "נשינו וטפנו יהיו לבז" (פסוק ג). וכן למרגלים באמרם "ארץ אכלת יושביה היא" (לעיל יג, לב) שהכל יתקיים בכם.

עיון בהנהגה זו של ה' – לממש את מה שהאדם טען לרעתו שהוא רוצה שיקרה

ספורנו

[מובא בפירושו לשמות פרק י"א פסוק א'] ישלח אתכם מזה כשלחו. באותו האופן שכבר שלח מרצונו אותך ואת אהרן בשבט עברתו, כאמרו "ויגרש אתם מאת פני פרעה" (לעיל י, יא), באותו האופן ישלח אתכם עתה מכרח בצרתו. כלה גרש יגרש אתכם מזה. אבל אז גרש את שניכם בלבד ומפניו בלבד, אמנם עתה יגרש את כלכם מכל זה המקום. כי אמנם זו מדת צדקו של הקדוש ברוך הוא, כשיתעקש אדם מעשות הראוי לבלתי עשות רצון קונו, יעשה מה שברח ממנו בצרה ויגון, ולא לרצון יהיה לו, כאמרו "תחת אשר לא עבדת.. ועבדת את איביך" (דברים כח, מז מח), "אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם" (במדבר יד, כח), כאמרם זכרונם לברכה "המבטל את התורה מעשר, סופו לבטלה מעני", (אבות ד, י).