ביאור:לשון המקרא:קולות

העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


ביאור מושגים במקרא - השלמה למהדורה המעומדת של התנ"ך

על קולות במקרא: צהלה, הלצה, הרעה, נשימה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


נשימה

עריכה

מלים ומושגים רבים באים מקולות הנשימה והחירחור באף, כולל אברי הגוף

ומושגים הקשורים ישירות בנשימה

עריכה

אברי הנשימה

עריכה
  • פה:
  • שפה
  • גרון
  • אף: אנף בארמית ובערבית, נאז - בשפות לטיניות (היפך אוזן)
  • לשון
  • שן

קולות נשימה

עריכה
  • נשמה, נשמת אדם: מצליל הנשימה מהאף
  • חי, חיים : קול הנשימה בפה
  • אנף: במשמעות כעס. יתכן שזו גם אחת ממשמעויות שורש נאף המקראית. מקור המילה מצליל קולות הנשיפה בעת כעס המושמעים מהאף, ודומים לקולות ההיסוי המושמעים בידי בעלי חיים בשעת כעסם.
  • חרון אף: כעס. ומקורו בקול החרחור הגרוני המושמע בעת כעס מהאף. ראו לעיל "אנף". וראו סרטון חתולים "מחרפים" מאפם בעת כעס.
  • חרפה, חירוף
  • נחמה
  • חלום
  • הפחה - ויפח באפיו נשמת חיים


רגשות ונשימה

עריכה

מושגים נוספים הקשורים בנשימה בלשון המקראית

עריכה
  • שאיפה : להשלים


כתובים במקרא הקשורים בנשימה

עריכה

להשלים

קולות צהלה, צהללולים, הללויה, יהל ותהל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.



דברי אליפז הראשונים, איוב הֵן בַּעֲבָדָיולֹא יַאֲמִין! וּבְמַלְאָכָיו - יָשִׂים תָּהֳלָה?!
מקורו בצליל הצהלולים, ודומה לו: "עטישתיו תהל אור" דברי איוב האחרונים שמשמעותם "ישמיע קולות של ברקים", כלומר את הרעם הנלווה לברק.

הלצה

עריכה

לץ, יליץ, לוצץ, ליצן, ששון (ישיש), שמח, טלל, צחק,