ביאור:לפתח חטאת רובץ
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בפרשת בראשית מסופר על קין והבל - שני אחים:
מחד, קין - עובד אדמה, הביא קורבן לה' מפרי האדמה.
מאידך, הבל בהיותו רועה צאן, הביא מבכרות צאנו ומחלביהם.
אומרת הגמרא (זבחים, קט"ז): מהו מחלביהן?
"משמניהון צידהו".
כלומר, מהמובחר שבאותו המין . ומכאן למדים שיש להביא מהמובחר ביותר לקורבנות וזהו המקור להידור.
כמו שנאמר "..את הכבש ה אחד .. (1) ] " - אומרים חז"ל, אם נאמר "כבש" מדוע נאמר "אחד"? אלא ללמד "האחד" - המיוחד והמובחר.לימוד זה הינו הבסיס לנושאי הידור במצוות .
אומרים חז"ל מהכתוב:
"...וישע ה' אל הבל ואל מנחתו" (בראשית, ד', ד').
מכאן שבהכרעת הדין, הדין מוכרע ע"פ המובחר , ע"פ רמת ההידור. ולכן בסוכות יש מצווה מיוחדת להדר , בכדי להגיע מיום הדין – הוא יום הכיפורים, לגמר הדין הוא הושענא- רבה.
לאחר שקין כועס שה' לא שעה אל מנחתו פונה אליו הקב"ה ואומר:
"...הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ.."
מה פירוש משפט זה?
" שאת " – מפרש רש"י: כתרגומו, כמו אונקלוס. האחרון מפרש כך:
" הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר דעתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך"
ונפרש זאת:
"הלא אם תטיב עובדך " - הלא אם תיטיב מעשיך .
"ישתבק לך " – קרופניק וד"ר סילברמן מפרשים: נסלח לך .
"ואם לא תטיב עובדך ליום דינא ..." – כוחו של יצר הרע גדול כל כך שהחטא נמצא בפתח.
בדרך דומה מביאים בעלי המוסר את דברי הגמרא במסכת קידושין (ל:):
"תניא, אמר הקב"ה לישראל, בראתי יצה"ר ובראתי לו תבלין (תרופה) אם אתם עוסקים בתורה – אין אתם נמסרים בידו (בידי יצה"ר) שנאמר... הלא אם תטיב, שאת. ואם לא - אתם נמסרים בידו שנאמר לפתח חטאת רובץ, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בידך, שנאמר: 'ואליך תשוקתו' ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשול בו "
חז"ל מסבירים כך: אם תטיב , אם תיעזר בתבלין- שהיא התורה הנקראת טוב: שנאמר "..כי לקח טוב נתתי לכם – תורתי אל תעזובו..." (משלי, ד', ב'), הרי היא תעזור לך להימנע מעבירה.
ו אם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ, כלומר יצר הרע לפתחך.
הדברים נאמרים גם על סמך הגמרא בסנהדרין (צ"א:) שיצר
הרע שולט באדם משעת יציאתו לאויר העולם וזהו שנאמר:
" לפתח ".
כלומר מיד עם יציאת התינוך לאויר העולם, יצה"ר שולט בו.
ומהי התרופה כנגד יצר הרע? לימוד תורה, קיום המצוות.
חז"ל אומרים שיצה"ר שולט באדם החל מנעוריו, כמו שנאמר "..כי יצר האדם רע מנעוריו ..." (2) ] , אך ברור שכשאדם עוד בבטן אמו יצר הרע איננו שולט עליו.
לכן, ניתן להבין את תמיהתה של רבקה:
כאשר היא נשאה בקרבה את התאומים, יעקב ועשיו, נאמר:
". .ויתרוצצו הבנים בקרבה ..." (בראשית, כ"ה, כ"ב)
ואומרים חז"ל (3) ] כשעברה רבקה לפני ביהמ"ד נדחק יעקב לצאת וכשעברה לפני בית עבודת אלילים נדחק עשיו לצאת.
ואכן כאן נשתנו סדרי בראשית ולכן שאלה רבקה "..אם כן למה זה אנכי.." - מדוע נשתנו סדרי הבריאה דווקא במקרה שלי? שלמרות שהתינוק עדיין בבטן אמו, כבר שולט בו (בעשו) יצר הרע.
העובדה שיש לנו כאן תנאי כפול "אם תטיב ואם לא תטיב" ממחישה את חוזקו של התנאי . כדברי רבי מאיר במסכת קידושין (דף סא.):
" כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי (4) ] "
כמו שאמר משה (במדבר, ל"ב, כ"ט):
"... אם יעברו אחיכם... ואם לא יעברו ..."
התורה משתמשת בתנאי כפול – שנקרא גם: תנאי בני גד ובני וראובן. כפילותו של התנאי באה להמחיש את חוזקו.
כלומר התורה וקיום המצוות הם הערובה האמיתית להקטנת כוחו של יצר הרע הקיים באדם, בלבו, ואם לא נלחמים בו הוא מתפרץ ואין אדם חסין ממנו.
לכן אנו מקפידים לעטוף את הנער במצוות כשמגיע לגיל 13, כאשר החשובה שבהם היא תפילין של ראש ויד, הקושרים את הראש- המחשבה, ואת היד- המעשה, ברוח התורה.
(1) ] שמות, כ"ט, ל"ט.
(2) ] בראשית, ח', כ"א
(3) ] ראה רש"י על אתר.
(4) ] אחד ממרכיבי התנאי של בני גד ובני ראובן הוא כפילות התנאי.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/46