פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



אחת המידות של ה' היא מידת הזיכרון של מעשים טובים:

  • (שמות לד ז): "נצר חסד לאלפים"
  • (דברים ז ט): "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור"
  • (מלכים א ח כג): "ויאמר 'ה' אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם'"
  • (דניאל ט ד): "ואתפללה לה' אלהי ואתודה ואמרה 'אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו'"
  • נחמיה א ה: " "ואמר 'אנא ה' אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו" '"
  • (נחמיה ט לב): "ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה"

מצד שני, בספר יחזקאל נאמר שה' לא זוכר את המעשים הטובים של הצדיק כאשר הוא הופך לרשע:

  • (יחזקאל ג כ): "ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, ונתתי מכשול לפניו - הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה; ודמו מידך אבקש"
  • (יחזקאל יח כד): "ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות"
  • (יחזקאל לג יג): "באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות"

היה אפשר לפרש, שה' זוכר את החסד רק לאנשים ששומרים את מצוותיו, כמו שנאמר ברוב המקורות למעלה "שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו"; כלומר, מי שהוריו עשו חסד, או שהוא עצמו עשה חסד בעבר, ועכשיו אין לו כוח יותר לעשות חסד, אבל הוא עדיין אוהב את ה' ושומר את מצוותיו - ה' יזכור לו את חסדי העבר; אך מי שכבר הפסיק לשמור מצוות והתחיל לעשות פשעים - ה' לא יזכור לו את חסדי העבר.

אולם, פירוש זה לא מתאים למקור הראשון - שמות לד ז - שם נאמר שה' "נוצר חסד לאלפים" בכל מקרה, בלי התנאי של "לאוהבי".

לכן נראה לי שיש להבחין בין חסד לבין צדק:

  • חסד = מעשים שמעבר לחובה (ראו חסיד );
  • צדק = מעשים מחוייבים על-פי מידת הדין (ראו צדיק );

כשאדם עושה צדק, כלומר נותן לכל אחד את המגיע לו, המעשים שלו נזכרים רק כאשר הוא מתמיד בהם; כאשר הוא עוזב את צדקתו ומתחיל לעשות עוול, ה' נוהג עמו בדרכו שלו, דרך הצדק, ונותן לו את המגיע לו לפי מעשיו הנוכחיים;

אך כשאדם עושה חסד, כלומר נותן מעבר לחובה ומעבר למה שמגיע, המעשים שלו נזכרים לנצח; גם כאשר הוא עוזב את דרכו ועושה מעשים רעים, ה' נוהג עמו בדרכו שלו, דרך החסד, וזוכר לו את חסדי העבר למרות שזה כבר לא מגיע לו.

וכפי שניתן ללמוד מדברי ירמיהו, שנאמרו בתקופה שבה בני ישראל היו מאד חוטאים לה' (ירמיהו ב ב): "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

השאלה שעסקנו בה - לזכור או לשכוח? - מתייחסת רק למעשים שנעשו בעבר; אולם, כאשר אדם עושה מעשים טובים בהווה, ראוי לשים לב אליהם גם אם לא מדובר במעשי חסד - ראו איך לספר על מעשי הצדק של הרשעים?

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-23.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/zkr2