ביאור:כרמל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כרמל = שדה מרעה ותבואה (?) עריכה
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כרמל
למילה כרמל יש לפחות 4 משמעויות שונות:
1. שם של יישוב או אזור במדבר:
- נמצא בנחלת יהודה, (יהושע טו נה): "מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה";
- שם גר נבל הכרמלי - אליו פנה דוד כאשר היה במדבר יהודה, (שמואל א כה ב): ""וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַּכַּרְמֶל...".
- משם כנראה הגיע אחד מגיבורי דוד, שמואל ב כג לה, (דברי הימים א יא לז): ""חֶצְרוֹ הַכַּרְמְלִי".
2. שם של איזור הררי סמוך לים:
- נמצא בנחלת זבולון, (יהושע יט כו): "וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל, וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת";
- נמצא ליד יקנעם, שגם היא נזכרה בקשר לנחלת זבולון, (יהושע יב כב): "מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד".
- איזור הררי, שם כנראה הרג אליהו את נביאי הבעל, (מלכים א יח יט): "וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל..."(זה היה במלכות שומרון - מצפון ליהודה).
- שם כנראה פעל אלישע אחרי שנפרד מאליהו, (מלכים ב ב כה): "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן", (מלכים ב ד כה): "וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז"
- זהו כנראה ההר שנזכר בנבואתו של עמוס, שחי במלכות שומרון, (עמוס א ב): "וַיֹּאמַר: ידוד מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל", (עמוס ט ג): "וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם"
- נזכר כמה פעמים בהקבלה לבשן, (ישעיהו לג ט): "אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל, הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה, וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל"; (מיכה ז יד): "רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן נַחֲלָתֶךָ; שֹׁכְנִי לְבָדָד, יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל; יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם", (ירמיהו נ יט): "וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ; וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן, וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ", (נחום א ד): "גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב, אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל"
- וגם בהקבלה להרים אחרים, (ירמיהו מו יח): "חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ידוד צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא", (ישעיהו לה ב): "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ידוד הֲדַר אֱלֹהֵינוּ".
3. סוג של מאכל מחיטה:
- (ויקרא ב יד): "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה'; אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"
- (ויקרא כג יד): "וְלֶחֶם וְקָלִי וכרמל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם"
- (מלכים ב ד מב): "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים, עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים, וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ; וַיֹּאמֶר 'תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ!'"
4. סוג של חבל ארץ:
- מנוגד ל"יער" ול"לבנון", שהוא יער גדול של עצי ארז, (ישעיהו כט יז): "הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר; וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל, וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב"( פירוט )
- מנוגד ל"מדבר", ישעיהו לב טו-יז: " "עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם; וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל, [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב" . "וְשָׁכַן במִדְבָּר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב" ", (ירמיהו ד כו): "רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל עָרָיו נִתְּצוּ, מִפְּנֵי ה' מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ"
- מקביל ל"יער", מלכים ב יט כג, (ישעיהו לז כד): "בְּיַד מלאכיך חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר 'ברכב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מבחור בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאה מלון קצה יַעַר כרמל ו'", (ישעיהו י יח): "וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס"
- מקביל ל"כרם", (ישעיהו טז י): "וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל, וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע; יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ, הֵידָד הִשְׁבַּתִּי", (ירמיהו מח לג): "וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד"
- מקביל לפרי ולטוּב, (ירמיהו ב ז): "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה"
האם יש קשר בין המשמעויות? עריכה
נבדוק את מרכיבי המילה:
כר = שדה מרעה, כמו ב (ישעיהו ל כג): "ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב":
מל = אולי מהשורש מלל, שממנו המילה מלילות = עשבי תבואה, (דברים כג כו): "כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך, וחרמש לא תניף על קמת רעך"
מכאן: כרמל = שדה מרעה ותבואה.
זה מתאים לכל המשמעויות של המילה:
- א. הכרמל במדבר יהודה - היה מקום מרעה משובח, בו רעה נבל את צאנו הגדול ("ואיש במעון ומעשהו בכרמל...");
- ב. הכרמל במישור החוף - גם בו יש מקום למרעה ולתבואה, כידוע;
- ג. גרעיני הדגן הטריים נקראים "כרמל", כי קוטפים אותם בשדה = בכרמל;
- ד. הכרמל הוא מקום פורה, ומנוגד למדבר השומם.
- יש מקומות שהם רק "כרמל" (כמו הכרמל במדבר יהודה, שבו יש עשבי מרעה בלבד); יש מקומות שהם גם "כרמל" וגם "יער" (כמו הכרמל במישור החוף, שיש בו עצים נמוכים וגם שטחי מרעה ותבואה); ויש מקומות שהם רק "יער" (כמו הר הלבנון, שיש בו עצים גבוהים, שלג וחושך).
[הערה: פרופ' יהודה פליקס ז"ל פירש כרמל = חורש, אך פירוש זה אינו מתאים לכרמל שבמדבר יהודה; ולא הבנתי דבריו]
"נספח - פסוקים שבהם משמעות המילה "כרמל" אינה ברורה" עריכה
- (שמואל א טו יב): "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הכרמלה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל"- לא ברור האם הכוונה לכרמל במדבר יהודה או בנחלת זבולון.
- (דברי הימים ב כו י): "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים ובכרמל, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה"- עוזיהו היה מלך יהודה ולכן הכוונה כנראה לכרמל שבמדבר יהודה; אך אין זה ברור איך הוא הצליח "להפריח את השממה" וליישב איכרים וכורמים במדבר?
- (שיר השירים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ ככרמל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים"- ע"פ רש"י זהו משל לחוזק - "חוזקן ומוראן כסלע הרים, וכרמל הוא ראש ההרים".
תגובות עריכה
מאת: על-פי ש.ל גרדון
בפירוש לשמואל א טו יב ש.ל. גרדון כותב:
"בא שאול הכרמלה - בדרך שובו ממסע המלחמה, עבר שאול דרך העיר כרמל, שבהרי יהודה (יהושע טו, נה), היום תל כַּרְמִל, כעשרה ק"מ דרומית-מזרחית לחברון"
כמו-כן, הוא מפרש את משמעות המילה "כרמל" לא כסוג של צמחיה, אלא כמקום פורה ומשגשג בכלל. כך למשל בפרוש לעמוס א ב הוא כותב:
"הכרמל - מלשון כֶּרֶם בתוספת למד, והכוונה למקומות פורים ומשגשגים. נראה שהכרמל היה מכוסה כרמים וגנים, ועל-כן שימש סמל לכל מקום פורה".
בפרוש לישעיהו כט יח הוא כותב:
"ושב לבנון לכרמל - (שוב ל...-כמו היה ל...) והלבנון, המכוסה ביערות ארזים ובשלג-עולמים, יהיה לארץ כרמים וגני-חמד. והכרמל - ומקום כרמי-חמד"
- מאת: אביתר כהן
- נראה לי שהפירוש המילולי של "{{{1}}}" הוא "{{{1}}}"
- השבעים מתרגמים "שרון" = "{{{1}}}" (שרון מלשון שער / שעיר ?)
- ה "{{{1}}}" מופיע לפעמים עם ה "שרון" ולפעמים עם "{{{1}}}" והוא מקביל להם
- בקשר ל "
- אביב קלוי גרש כרמל " , "
- לחם וקלי וכרמל " , "
- לחם שערים וכרמל בצקלנו "
- כנראה "{{{1}}}" = "שעורה" (לקראת הבשלתה?) = "אביב" ("כי השעורה אביב")
- "
- אביב קלוי - גרש כרמל " , הביטוי "גרש "{{{1}}}" " זה חזרה והסבר של "אביב"
- ומשמעותו הוא גרש (גריסים) של "{{{1}}}" (שעורה)
- "
- לחם שערים וכרמל בצקלנו " = "{{{1}}}" , האות וו היא וו הפירוש , שעורים = כרמל
- שיר השירים פרק ז פסוק ו : "ראשך עליך כ "כרמל" ודלת ראשך כ "ארגמן" מלך אסור ברהטים"
- "{{{1}}}"
- מלשון "כרמיל" והוא מקביל ל "ארגמן" , שניהם מקבילים לצבע "אדום"
- אדום = חור = עשו = שעיר = "{{{1}}}"
- מאת:
- מאת: יעקב
- כרמל
- כיוונים דומים ומקושרים
- כר-מל(א)
- כרמ (א)ל
- ארץ הכרמל מאופינת גם בגפן השורדת במיעוט משקעים עם שורשים עמוקות עד 15 מ.
- וגם אזור חיטה ושעורה בעיקר הזקוקה לפחות גשם,באזור הדרום והמזרח התרחב השימוש בשעורה ביחס הפוך לכמות המשקעים.
- המעבר מהמדבר -איזור המרעה הנגב
- לבין ארץ המטעים המעובדת בא לידי ביטוי גם בעליה מהנגב להר חברון וגם בעליה להרי מואב.
- ומסבירה את האופי החקלאי של המילה.
- התיחסות זו מסבירה רק חלק מהשימושים בשם כרמל.
- י.ב.ד
שמעתי שאחד משמות ירושלים הוא כרמל. מה המקור לכך?
- -- Yakov Kenig, 2019-02-14 17:08:28
א. הכרמל במדבר יהודה - היה מקום מרעה משובח, בו רעה לבן??? את צאנו הגדול ("ואיש במעון ומעשהו בכרמל...");
יש לתקן כי נבל ולא לבן
- -- DAIAN SHEM, 2019-02-14 21:05:48
תיקנתי, תודה
- -- Erel Segal-Halevi, 2019-02-15 01:54:27
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כרמל - שדה מרעה ותבואה (?)
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/krml