הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

תגובה ל: כרת שנכתבה ב18:04:54  01.11.2004

בשני מקומות בתנ"ך נזכר ביטוי שקשור לכריתת לשון:

  1. (תהלים יב ד): "יַכְרֵת ה', כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת--    לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת",
  2. (משלי י לא): "פִּי-צַדִּיק, יָנוּב חָכְמָה;    וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת, תִּכָּרֵת ":

הפועל "כרת" בבניין קל משמעו - חתך בחזקה , כמו בביטוי "ויכרתו את ראשו"; לפי זה היה אפשר לפרש שהכתוב מדבר על חיתוך של הלשון, ומבקש מה' שיחתוך את לשונם של הרשעים המדברים דברי-הטעיה, גאוה ומרמה.

אך בפסוקים אלה הפועל הוא בבניין הפעיל ( "{{{1}}}" ) ונפעל ( "{{{1}}}" ); בבניינים אלה משמעו - ניתק/התנתק, וכשלא כתוב ממה בדיוק הוא התנתק - הכוונה היא שהוא יתנתק מן העולם, כלומר שלא יהיה יותר בעולם ( ע"ע הכרית - חלק ב ). לפי זה, אפשר לפרש את הפסוק באופן פחות "כואב": המשורר מתפלל לכך, שאנשים יחזרו בתשובה, ולא ידברו עוד דברי-הטעיה, גאוה ומרמה, כך שלא יהיו יותר בעולם "שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות" "ולשון תהפוכות".

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/krt_ljon