ביאור:כסה = אמצע החודש

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

תהלים פא ד: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"

משלי ז כ: "צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו"

נהוג לפרש כסה/כסא כראש חודש

לי זה לא נראה נכון  , לדעתי כסה = מכוסה אור = מלא

ואכן לפי המחקר כסה עניינו ירח מלא

בכתובות כנעניות כסא בא בניגוד לחודש (ירח חדש , "בכסאם ובחדשם")

וגם בסורית זה נקרא כסאה

תרגום הפשיטתא : "בחמשה עשר יום לחודש" = בכסאה (מלכים א יב לב , ועוד..)

(ראו עוד בעניין באנציקלופדיה מקראית)

--

בחודש שופר , לדעתי הכוונה לחודש ניסן

שופר = יובל = איל (מזל טלה - ניסן) ראו פה: יובל 

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-22.


תגובות עריכה

מאת: boniko

מה לדעתך בא לומר הפסוק: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"

האם לפרשו כך:

"תקעו בחדש שופר ובכסה ליום חגנו" כי לדעתך"חדש"- לא שווה ל- "כסה".אין תקבולת פסוקית.

או כך:

"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" האם יש משמעות ל"חדש" מבחינת יום תרועה (ראש השנה) , ול"כסה" יש משמעות של "פסח" או "סוכות"

להשתמעותך..

אמרת ש:

"בחודש שופר" =יובל = איל (מזל טלה - ניסן)

אבל למה לא נגיד ש"חודש" = ראש חודש.

או/וגם

למה לא נסבור שצריך לפי פסוק זה לתקוע ב"פסח" בשופר.

ולמה, לפי פירושך, כתוב "שופר" הרי במילא נבין שתוקעים בשופר, אז למה אתה אומר ש"בחודש שופר" זה החודש הראשון?

לדעתי "שופר" זה ממש שופר, עיין פסוק לפני שמביא עוד כלים: (תהלים פא ג): "שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"

מאת: אביתר כהן
במקור , השם חודש נקרא על שם חידוש הירח (התחלת החודש)
ובהמשך כל החודש נקרא חודש / ירח
לדעתי מדובר פה על תקיעה בחודש ניסן - בכסה בו
זאת אומרת באמצע החודש (בחג , ולא בתחילת החודש)
המזמור עוסק ביציאת מצרים ולכן בחג המצות
חודש שופר = חודש ניסן
שופר = קרן = יובל = איל = מזל טלה = ניסן
כמובן יכול להיות שיש פה משחק מילים..

מאת: אביתר כהן
משלי ז כ : "ליום הכסא.." חלק מהערה 42 :
..מבחינה לשונית מסמיכה ר"י ג'אנח בס' השרשים אל 'כסס' – היום הידוע
ביאור אחר הוא מביא בערך 'כסא' :
עניינו דומה למה שאומר(ים הערבים) כס אלשהר , כלומר לסוף {החדש} ..
ויהיה עניין 'ליום הכסא יבוא ביתו' – ביום האחרון מן החדש
מו"ר רצפ"ח בפירוש על תה' (שם) מביא תרגום הסורי 'כסאא'
שמובנו 'הזמן שבין מלוי הירח לסוף החדש' (עי' א' וויזר , מקרא ולשון 383)
אצל החדשים מקובל הפירוש כסא – מלוי הירח , כמו שתירגמו סומכוס והרומי
וכן בכנענית (ראה טור סיני איוב כו ט)
וכן נקרא חג חצי החדש באכדית (קויהלר LVT)..

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_ksh_0