ביאור:ירמיהו כג לו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הנבואה מכבידה על הנביא אבל מועילה לשומעים
עריכההמסרים שה' שולח לנו, למשל דרך נביאים או דרך ייסורים, נועדו לטובתנו, להזהיר אותנו מצרות ולקרב אותנו אליו, גם אם לפעמים הם נראים לנו כבדים וקשים לעיכול:
(ירמיהו כג לה): "כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו: 'מה ענה ה'?' ו'מה דבר ה'?'. ו'משא ה לא תזכרו עוד, כי המשא יהיה לאיש דברו, והפכתם את דברי אלהים חיים, ה' צבאות אלהינו!"
ירמיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם מכנים את הנבואות בשם " מַשָּא ה' ", ודורש מהם להשתמש במילים אחרות - " מה ענה ה'? " או " מה דיבר ה'? ".
משא הוא מטען כבד, וגם משל לטרחה כבדה:
- (שמות כג ה): "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"
- (דברים א יב): "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"
משא הוא גם אחד מהכינויים של נבואה ( פירוט ), במיוחד נבואה על הגויים (ראו ישעיהו, פרקים יג-כג) אבל גם נבואה שנאמרה לעם ישראל, למשל:
- (ישעיהו כב א): "משא גיא חזיון: מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות"- לפי המפרשים הכוונה לירושלים.
הנבואה נקראה " משא " כי היא מכבידה על הנביא, כמו שאמר ירמיהו:
- (ירמיהו כ ט): "ואמרתי 'לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו', והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי, ונלאיתי כלכל ולא אוכל"( פירוט )
אבל השומעים לא צריכים להתייחס אליה כאל טורח, כי הנבואה היא לטובתם, להזהיר אותם ולהציל אותם מצרה:
ו'משא ה לא תזכרו עוד, כי המשא יהיה לאיש דברו = אל תגידו שהנבואה היא משא וטורח עליכם, כי המשא והטורח הוא לאיש דברו, לשליח המעביר את דבר ה', ולא לבני ישראל השומעים;
והפכתם את דברי אלהים חיים, ה' צבאות אלהינו = כשאתם אומרים "משא ה'" אתם מציגים תמונה מעוותת והפוכה מהמציאות, כאילו הנבואה היא לטובת הנביא ולמשא על השומעים.
מקורות ופירושים נוספים
עריכהמדוע אסור לקרוא לנבואה "משא" אם יש נבואות שנקראו בפירוש "משא"?
עריכה1. פירשנו למעלה, שהנבואה היא אכן משא, אבל רק על הנביא, " איש דברו " של ה', ולא על השומעים: " "דברי הנבואה המה כאילו למשא על הנביא שה' דיבר בו... ואתם מהפכים... לומר שהיא למשא על השומעים, ולא כן היא" " (מצודת דוד) .
2. אפשר גם לפרש, שאכן יש נבואות שהן כמו משא על השומעים, שנועדו רק להכביד עליהם ולא להחזיר אותם למוטב, כמו הנבואות בישעיהו פרקים יג-כג; אך נבואותיו של ירמיהו לא היו מסוג זה, והוא הוכיח את בני ישראל על כך שהם מתייחסים אל נבואותיו באופן שגוי. לפי זה אפשר לפרש " כי המשא יהיה לאיש דברו " = רק לאיש דברו של ה' מותר לקרוא לנבואה "משא", כי רק הוא יודע את מטרתה האמיתית של הנבואה.
3. ויש שפירשו, שהמילה " משא " מציינת נבואה שיש בה משל. נבואותיו של ירמיהו לא נקראו "משא" כי רובן ברורות וחד-משמעיות, אזהרות חריפות מפני החורבן המתקרב, אך בני ישראל העדיפו להתייחס אליהן כאל משל ולהפוך את משמעותן, כך שיוכלו להתעלם מהאזהרות, ועל כך הוכיח אותם הנביא: " "שלא תשנו את דברי הנביא לעשות מהם משל ומליצה, כי... האיש, כשידבר דברו... יוכל לדבר לשון משא ומליצה, אבל איך תהפכו את דברי אלהים חיים לשנות אותם ולעשות מהם משל ומליצה?!" " (מלבי"ם) .
4. ויש שפירשו, שהמילה "משא" מציינת את המילים המדוייקות של הנבואה. בעם ישראל היו נביאי שקר, שביקשו מירמיהו שיגלה להם את " משא ה' ", המילים המדוייקות של הנבואות שקיבל מה', כדי שיוכלו לזייף ולהציג אותם כנבואות שלהם (ראו בפסוק ל: "מגנבי דבריי איש מאת רעהו"). הנביא דרש מהם שלא לשאול עוד על המילים המדוייקות אלא רק על התוכן, " מה אמר ה' ומה דיבר ה' ", " "כי המשא יהיה לאיש דברו ... לאיש עצתו, שאינו חשוד להפכו; ואתם שואלים אותו כדי להפכו, והפכתם את דברי הקב"ה" " (רש"י, פירוש שני) ; " "הם בקשו מן הנביא את משא דבר ה' , את החומר הגולמי של הנבואה. ואותה הם ניבאו, אבל בדרך אחרת, בדרך שהתאימה לקו הפוליטי, לאידיאות שהם רצו למסור לעם" " ( יהודה אייזנברג ) . ייתכן שהנוסח המדוייק של הנבואה כלל מעין "סיסמאות" שהוכיחו את האותנטיות של הנבואה, למשל צירופי שמות ה', והנביאים השתמשו בכך כדי להטעות את העם שהם אלו שיודעים מהו התיקון האמיתי. כדי ששקר יתקבל צריך שיהיה בו מעט אמת = קישוט על מנת לקנות את לב השומעים (ע"פ גליה) .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הנבואה מכבידה על הנביא אבל מועילה לשומעים
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-23-36