ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שלישי
פרק שלישי- התורם קישות
עריכה
^[דף יד עמוד ב]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
מתני': ג_אהתורם קישות ונמצא מרה, אבטיח ונמצא סרוח - תרומה ויחזור ויתרום. התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ - אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה, אינה תרומה. ואם משתרמה החמיצה, הרי זו תרומה. ואם ספק - תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה ואין חייבים עליה חומש, וכן השנייה. ג_בנפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן, נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן, נפלו שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן.
גמ': תנן התורם קישות ונמצא מרה, אבטיח ונמצא סרוח - תרומה ויחזור ויתרום. ניחא אבטיח ונמצא סרוח שקיים ספק האם תרם קודם שסרח ותרומתו תרומה, או אחר שסרח ואין תרומתו תרומה. לכן מספק אומרים תרומה ויחזור ויתרום. אלא קישות ונמצא מרה איזה ספק יש כאן? הלא מעיקרא היא הייתה מרה ואין תרומתו תרומה, ולמה אמרה המשנה תרומה ויחזור ויתרום? אמר רבי יוחנן° בר נפחא קישות מרה עשו אותן כספק אוכל. דאם הוא אוכל תרומתו תרומה, ואם לא אין תרומתו תרומה, ולכן מספק תרומה ויחזור ויתרום. רבי יונה° בעי ולכל הדברים עשו אותן כספק אוכל: נפקא מינא האם מטמא טומאת אוכלין מדאוריתא, ואם נגעה בתרומה האם שורפין אותה בטומאה, אם היתה תרומה ואכלה זר האם חייבין עליה חומש, אם היתה מעשר שני האם לוקין עליה חוץ לחומה, עירב בה האם נעשה חמר גמל. דספק אם זה אוכל וקונה עירוב או לא. ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא, ספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור. תמן אמר רבי יוחנן° בר נפחא ככר שנטמא בספק רשות היחיד שספקו טמא וחזר ונגע באוכלין או במשקין ברשות הרבים טימא אותם ולא אומרים הרי זה ספק טומאה ברשות הרבים לפי שכבר הוקבע לככר טומאה. אף על גב דתמן אמר רבי יוחנן° בר נפחא ככר שנטמא בספק רשות היחיד מגעו ברשות הרבים טמא, והכא בקישות מרה שבאה לה ספק ברשות היחיד מגעה ברשות הרבים טהור, שלא הוקבע לה טומאה ברשות היחיד אלא בספק. נמצא שהן שני ספיקות: ספק נגע בה שרץ ספק לא נגע, ואם תמצא לומר נגע ספק אם הוא אוכל או לא. וכיון שזה ספק ספיקא טהור. תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אין לך מר בקישות אלא תוכו. אם כך כיצד הוא עושה? שהרי חלק נתרם כראוי מוסיף על החיצון שלה ותורם. רבי בנימין בר לוי° בעי דבר שאפשר לך לעמוד עליו חכמים חלוקין עליו, אלא על עיקר בדיקתה חלוקין. דאף טעם הקליפה מר מעט. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא סובר שזה נחשב אוכל וחכמים סוברים שאין זה נחשב אוכל. תנן ג_גתרם חבית ונמצאת מגולה, אבטיח ונמצאת נקור - תרומה ויחזור ויתרום. רבי יודן בר פזי° ורבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי°
[ע"א]
[ע"ב]
1 ג_א מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה כ"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ס"ה:
^[דף טו עמוד א]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
לא אמרו אלא שאחר שתרם נמצא נקור, אבל לכתחילה אסור לתרום על אבטיח נקור. ואם תרם אין תרומתו תרומה. רבי יעקב דרומייה° בעי קומי רבי יוסי° בר זבידא לא מסתברא שמה שאמרו שאם תרם לכתחילה על אבטיח נקור אין תרומתו תרומה בשראו אותו נוקר, אבל בסתם יהיה תרומה מספק שאולי לא נחש הוא זה שנקר? אמר לו אם כך אפילו ראו אותו נוקר יהיה תרומה מספק שהרי אינו יודע הוא אם הטיל בו אירס. אלא ודאי מאחר שנמנעים לאכול נקור מפני הסכנה אין זה אוכל, ואפילו כשלא ראו את הנחש נוקר אין תרומתו תרומה. חברייא בעון קומי רבי יוסי° בר זבידא מה בינה לטמא? למה אם תרם מן הנקור אין תרומתו תרומה, ואילו אם תרם מהטמא על הטהור בשוגג תרומתו תרומה? הרי את שניהם לא אוכלים. אמר לון טמא בעינו הוא איסור טמאה היא שגרמה שלא תאכל. ברם הכא עפר הוא. אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא הלכה כדברי °רבי רבי יהודה הנשיא . שיין וחומץ שני מינים הם. תנן התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ - אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה. אמר רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי יוחנן° בר נפחא ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא. רבי אבא בר כהן° בעי קומי רבי יוסי° בר זבידא לא כן אמר רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי יוחנן° בר נפחא °רבי רבי יהודה הנשיא וחביריו הלכה כ°רבי רבי יהודה הנשיא ? ואמר רבי יונה° ואפילו °רבי רבי יהודה הנשיא אצל °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון . אם כך למה היה צריך רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא לומר שהלכה כדברי °רבי רבי יהודה הנשיא ? דיין וחומץ שני מינים הם. אמר לו בגין שאת הדעה החולקת על °רבי רבי יהודה הנשיא ואומרת שיין וחומץ מין אחד העמיד °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי משום °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אביו. ואמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יוחנן° בר נפחא °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא וחביריו הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא. דלא תסבור למימר אוף הכא כן שהלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אף שהוא חולק על °רבי רבי יהודה הנשיא , לכן צריכה מימר הלכה כ°רבי רבי יהודה הנשיא . רבי זעירא° ורבי יעקב בר אידי° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי ו°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי הלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי . ואין צריך לומר °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי שהלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי . רבי אבא° ורבי יעקב בר אידי° אמרו בשם רבי יונתן° °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי ו°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי הלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי , ואין צריך לומר °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי הלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי . ומינה את שמע °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי ו°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי הלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי . תנן תרומה ויחזור ויתרום. ג_דכיצד הוא עושה? נותן שתיהן לכהן והכהן נותן לו דמי אחת מהן. איזה מהן נותן לו? דמי גדולה או דמי קטנה? מן מה דתנינן מדמעת כקטנה שבשתיהן הדא אמרת ג_הדמי גדולה נותן לו.
מתני': השותפין שתרמו זה אחר זה - °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר תרומת שניהם תרומה ששותף לא יכול לתרום עבור חלק חברו בלא ידיעתו. וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר ג_ואם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה, ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השני תרומה. במה דברים אמורים? בשלא דיבר ולא מינה אותו שליח. אבל אם הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום, תרומתו תרומה. ביטל - ג_זאם עד שלא תרם ביטל, אין תרומתו תרומה. ואם משתרם ביטל, תרומתו תרומה. הפועלין אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת.
^[דף טו עמוד ב]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
גמ': תנן השותפין שתרמו זה אחר זה - °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר תרומת שניהם תרומה, וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. מה אנן קיימין? אם בממחין מקפידים, אף רבנן מודיין. אם כשאינן ממחין אף °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מודה. אלא כי אנן קיימין בסתם: °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר סתמן אינן ממחין, ורבנן אמרין סתמן ממחין. היה שם חמישים סאה והלך הראשון הפריש עליהן סאה וחזר השני והפריש עליהן סאה. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף סאה שהפריש ראשון כיוון שאינו יכול להפריש אלא על החצי שלו חציה תרומה וחציה טבולה לכל. סאה של שני חציה תרומה וחציה טבל טבול למעשרות שהרי כבר הפריש חבירו עליה תרומה גדולה. לא צורכה דאאלא בזה יש עדיין מקום להסתפק חצי סאה של שני שנעשת תרומה ופותרת את כל חלקו מהו שתפטור את החצי סאה שנותרה טבל ביד הראשון מהסאה שהפריש והיא מחלק חבירו שאולי לא עלתה על דעתו שיצטרך לפטור מה שכבר נטל חברו.
[ע"א]
4 ג_ד מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה כ"ג:
5 ג_ה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה כ"ג:
6 ג_ו מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ה:
7 ג_ז מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ו:
[ע"ב]
^[דף טז עמוד א]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
נשמעינא מן הדא: אריסטון אייתי פירין ולא ידע ששייר גו שקא חלק מהפירות ותרם. אתא עובדא קומי רבי יוחנן° בר נפחא ואמר חזקה על הכל תרם. תנן וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה. מהו כשיעור? כשיעור תורה שקבעו חכמים לפחות אחד משישים. או כשיעור שהתכוון חברו? אין תעבדיניה שהראשון הפריש כשיעור תורה היינו המינימום שקבעו חכמים, לית °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא כרבנן כיוון שאם הראשון הפריש שלא במידה שחברו רגיל אפילו חכמים מודים שחבירו מקפיד ואין תרומתו על חלק חבירו תרומה, ואף תרומת השני תרומה. אין תעבדיניה כשיעור חבירו - °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא כרבנן. תנן ביטל את השליח - אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה, ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה. ולית הדא פליגא האין זה חולק על ריש לקיש°? דריש לקיש° אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים. דלא אתי דיבור ומבטל דיבור. ג_חתפתר כגון שאמר ליה לך וקבע בצפון והלך הבעלים וקבע בדרום. דהוה מעשה ומעשה מבטל דיבור. תנן הפועלין אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת. אמר רבי יוחנן° בר נפחא הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד. הכוונה שמפסיקים להקפיד שלא יטמאו ואם לא שמר אותם חזקתן שנטמאו. והתני הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה, ואם היה הבור קטן או שהיו הבעלים אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה דניחה לבעלים שיתרמו לפני שיטמא. מפני שאחרים משכשכין בהן, הא אם אין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה. דאין טמאתן מצויה ואיך אמר רבי יוחנן° בר נפחא שהדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד? מהו כדון? כאן ביין כאן בשמן. ולא היא יין היא שמן שהרי בשניהם משקה היוצא מהם מכשיר ומה ההבדל ביניהם? יין טומאתו מצויה שהכל מצוין לשתות ממנו. שמן אין טומאתו מצויה. תני מאימתי תורמין את הענבים? משהילכו בהן שתי וערב. מאימתי מטמאין אותן שמפסיקים להקפיד שלא יטמאו וחזקתן שנטמאו? °בית שמאי בית שמאי אומרים משיוציא מעשר שני, ו°בית הלל בית הלל אומרים משיוציא מעשר ראשון. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא הלכה כ°בית שמאי בית שמאי והרבים נהגו כ°בית הלל בית הלל . אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי נראין דברי °בית שמאי בית שמאי בשעת מקדש שכיוון שהיה מעלה את המעשר שני לירושלים הקפידו שלא לטמא את הבור עד שהפרישו מעשר שני ודברי °בית הלל בית הלל בזמן הזה. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מוציא תרומה ותרומת מעשר ומטמאין את הבור מיד. מאימתי תורמין את הזיתים? אית תניי תני
^[דף טז עמוד ב]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
משיטחנו היטב להוציא את השמן ואית תניי תני משיטענו את הממל ויצא השמן הראשון. ניחא למאן דאמר משיטענו, אבל למאן דאמר משיטחנו קשה לא כן אמר רבי יוחנן° בר נפחא הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד? אלא כאן ביין וכאן בשמן ולא היא יין היא שמן. מה בין יין מה בין שמן? יין טומאתו מצויה שהכל רצים לשתות ממנו לכן החמירו שמיד כשיוצא היין הראשון מפרישים ממנו שלא יטמא. שמן אין טומאתו מצויה. אמר רבי חייא בר אדא° כאן וכאן הטומאה מצויה, אלא שהטומאה מצויה ביין יותר מבשמן שאם לא כן לא היו מטמאים בשמן אפילו אחר טחינה. תני °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר אם רצה מביא זיתים ונותנן תחת הממל והולך ובא עליהן כמו בענבים, ומיד תורם. אמרו לו לא דומין זיתים לענבים: ענבים דיהות רכות ונותקות את היין ודי בהילוך שתי וערב, זיתים קשין ואינן נותקין את השמן.
מתני': האומר תרומת הכרי הזה בתוכו או מעשרותיו בתוכו או תרומת מעשר זה בתוכו - °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר קרא שם אף שלא הגדיר מקום. וחכמים אומרים ג_טעד שיאמר בצפונו או בדרומו שצריך להגדיר מקום כדי שיהיו שיריה ניכרים. °רבי אלעזר חסמא רבי אלעזר חסמא אומר האומר תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם. °רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר האומר עישור מעשר זה עשוי תרומת מעשר עליו קרא שם. ג_יהמקדים תרומה לביכורים, מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון - אף על פי שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי שנאמר (שמות משפטים כב כח) מלאתך ודמעך לא תאחר. ג_יאומנין שיקדמו הבכורים לתרומה? זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית, אלא יקדמו הביכורים שהן ביכורים לכל ותרומה לראשון שהוא ראשית ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית.
גמ': תנן האומר תרומת הכרי הזה בתוכו או מעשרותיו בתוכו או תרומת מעשר זה בתוכו - °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר קרא שם אף על פי שלא קבע מקום לתרומה. תנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו °בית שמאי בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. דסוברים °בית שמאי בית שמאי שכאשר מפריש חלק אחד כתרומה על השאר, חלק מאותו חלק שהפריש פוטר את אותו חלק מתרומת עצמו, ושאר אותו חלק שהפריש, פוטר את השאר. ולכן כאשר הפריש זתים על השמן חלק מהזתים פטר את הזתים שהפריש, ושאר הזתים באו לפטור את השמן. וכיוון שלא פטרו את השמן, נמצא חלק מהזתים תרומה וחלק חולין טבל. אמר רבי יוסי בר בון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא אתיא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי כ°בית שמאי בית שמאי : כמה ד°בית שמאי בית שמאי אמרין תרומת עצמם בהן וקדשו מדומעין אף שלא קבע מקום לתרומת עצמן, כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר קדשו מדומעין ואף שלא קבע מקום לתרומה כל הכרי נעשה מדומע. עד כדון באומר בתוכו, שאפשר שלדעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אף תוכו זה מקום מוגדר. אומר בו מהו? נשמעינא מן הדא דתנן מעשר שני שבחפץ זה ולא קבע לו מקום מחולל על המעות הללו, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר קרא לו שם אף שלא קבע מקום. וחכמים אומרים לא עשה ולא כלום ג_יבעד שיאמר בצפונו או בדרומו. הדא אמרה היא תוכו היא בו למה לדברי חכמים צריך לקבוע מקום. אמר רבי זעירא° אמר רבי אבדומי דחיפה° בשם רבי שמעון בן לקיש° כתיב (במדבר קרח יח כז) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתכם: מה מרים דבר מסויים, אף הקורא שם בדיבור או במחשבה צריך שיהיה על חלק מסויים. אמר תרומת הכרי הזה יהיה בצפונו או בדרומו, ואף תרומת כרי זה כרי אחר בזה? אמר רבי יוחנן° בר נפחא ג_יגמקום שנסתיימה תרומתו של ראשון שם נסתיימה תרומתו של שני. דמן הסתם לכך התכוון ששתי ההפרשות יהיו במקום אחד. רבי יצחק ברבי אלעזר°
[ע"א]
8 ג_ח מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ט':
[ע"ב]
9 ג_ט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ב:
10 ג_י מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ז:
11 ג_יא מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ז:
12 ג_יב מיי' פ"ד מהל' מעשר שני הלכה י"ז:
13 ג_יג מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ג:
^[דף יז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • לדף חדש Ctrl+click🎧
בעי סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי ואמר תרומת הכרי הזה בתוכו מי אמרינן ג_ידמקום שנפלה אותה סאה שם נסתיימה תרומה של הכרי? דאף שלא יודע היכן נפלה, כיוון שכלפי שמיא ידוע הרי זה כמקום מסוים. אמר תרומת הכרי הזה בצפונו כיוון שלא ברור לאיזה חלק בדיוק התכוון, מחציו ולצפון מדמע דברי °רבי רבי יהודה הנשיא ונסב פלגא ומוכרו לכהן חוץ מחלק תרומה שבו. וחכמים אומרים ג_טועושה אותה כמין כי שמחלק את צד צפון לשנים ונמצא נותן רק חד מן ארבעה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל תרומתו מצפון צפונו שאף את הרבע מחלק לשנים ונמצא נותן חד מן תומנייא.
תרומת שני כריים באחת מהן ולא אמר באיזה מהו? רבי יוחנן° בר נפחא אמר כיוון שאחד ודאי מתוקן כך שיש ודאי שיריים קרינן ביה שייריה ניכרים והתרומה חלה, אבל כיוון שלא ידוע לאיזה מהם התכוון ג_טז שניהם קדשו מדומעין. רבי שמעון בן לקיש° אומר לא קדשו מדומעין. אמר רבי הושעיא ברבי שמאי° ג_יזהיו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמר אחד מן הסאות הללו עשויה תרומה על הכרי הזה כיוון שאינו יודע איזה הוא, קדשו שניהם מספק והכרי מתוקן. ג_יחהיו לפניו ב' כריים וסאה אחת ואמר הרי זו תרומה על אחד מן הכריים הללו הסאה קדשה ואחד מהכריים ניתקן, וכיוון שאינו יודע איזהו שניהם ספק טבל עד שיתקן. תנן המקדים תרומה לביכורים מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון - אף על פי שהוא עובר בלא תעשה מה שעשה עשוי. אמר רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי ברבי חנינא° מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע דמה שעשה עשוי. אמר רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי ברבי חנינא° כיוון שעל פי דיבורו התרומה חלה הרי זה כלאו שיש בו מעשה ולוקה. אמר רבי זעירא° מתיבין קומי רבי יוחנן° בר נפחא ושתיק מה העובר על הלאו הזה לוקה או אינו לוקה? אתא רבי יעקב בר אחא° ואמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא ג_יטאינו עובר ואינו לוקה. כיוון שהאיסור להקדים אינו מהתורה אלא רק מדרבנן והפסוק אינו אלא אסמכתא בלבד. אם כך מה מקיים רבי יוחנן° בר נפחא את הפסוק (שמות משפטים כב כח) מלאתך ודמעך לא תאחר? פתר לה בביעור שכשיגיע זמן הביעור לא תאחר לבער את הטעון ביעור. המקדים תרומה לביכורים אימת הוא עובר? רבי חייא בר אבא° אמר מתחילה כשהפריש תרומה. רבי שמואל ברבי יצחק° אמר בסוף כשיפריש הביכורים אחר שכבר הפריש התרומה שרק אז נמצא שמאחר את הביכורים לתרומה. מה נפיק מביניהן? לסירוף הכרי נפק מביניהן. הפריש תרומה ונשרף הכרי וממילא אינו מפריש ביכורים. על דעתיה דרבי חייא בר ווא° עובר, על דעתיה דרבי שמואל ברבי יצחק° אינו עובר.
^[דף יז עמוד ב]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
רבי שמואל בר אבא° בעי מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין עובר כיוון ששינה או אינו עובר? כיוון שרק אחר מרוח הכרי חייב להפריש על סדר. תניין קומי דרבי אבוהו° תרומה אינה מעכבת את הביכורים. אמר לון ד°אבא פנימון אבא פנימון היא. רבי יוסי° בר זבידא בעי היידא ד°אבא פנימון אבא פנימון ? אמר לו רבי מנא° בן יונה שמעית אבא תני ביכורים בימינו ותרומה בשמאלו שהפרישם כאחד. אית תניי תני עובר שהרי לא הקדים ביכורים לתרומה. אית תניי תני אינו עובר שהרי לא איחר והפריש ביכורים אחר תרומה. מאן דאמר עובר - רבנן, מאן דאמר אינו עובר - °אבא פנימון אבא פנימון .
מתני': ג_כהמתכוין לומר תרומה ואמר מעשר, מעשר ואמר תרומה, ג_כאעולה ואמר שלמים, שלמים ואמר עולה, שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה, שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום עד שיהא פיו ולבו שווין.
גמ': תמן תנינן שור שחור שיצא מבתי ראשון הקדש ויצא לבן קדש. דברי °בית שמאי בית שמאי ד°בית שמאי בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש. ואמר רבי ירמיה° על דעתי ד°בית שמאי בית שמאי בא לומר חולין ואמר עולה קדשה. אמר רבי יוסי° בר זבידא מה שאמרו °בית שמאי בית שמאי הקדש טעות שמיה הקדש דווקא במתכוין להקדש אנן קיימין, אלא שטעה מחמת דבר אחר כגון שחשב שיצא לבן ויצא שחור. אבל כשלא התכוון להקדש אלא לחולין אפילו אם טעה ואמר הקדש אינו כלום. והדא מתניתא דידן מה היא? על דעתיה דרבי ירמיה° במחלוקת והמשנה שלנו שלא כ°בית שמאי בית שמאי . ועל דעתיה דרבי יוסי° בר זבידא דברי הכל. תני כתיב (ויקרא ויקרא ה ד) נפש כי תשבע לבטא בשפתים בשפתים ולא בלב. יכול שאני מוציא את הגומר בלב? ולא היה בדעתו להוציא בשפתיו? תלמוד לומר לבטא מכל מקום ואפילו בלבו. דכיון שלא היה בדעתו להוציא בשפתיו חל הנדר כשחשב בלבו. ושמואל° בר אבא בר אבא אמר ג_כבהגומר בלבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני (שמות ל"ה, כ"ב) ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם כל נדיב לב ג_כגזה הגומר בלב. שאפילו אם התנדב בלבו ולא הוציא בשפתיו חייב. אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו? כשהוא אומר גבי הנודר להביא קרבן (דברים כי תצא כג כד) מוצא שפתיך תשמור הרי מוציא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב? זה הגומר בלב. וקשה לשמואל° בר אבא בר אבא שאמר שאינו חייב עד שיוציא בשפתיו מה דאמר שמואל° בר אבא בר אבא לקרבן אבל לעניין חיוב צדקה ותרומת המשכן מודה שמואל שהנודר בלב חייב.
מתני': ג_כדהנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשיהן הקדש. °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אומר אין לנכרי כרם רבעי אף שיש לו ערלה. וחכמים אומרים ג_כהיש לו. תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי פוטר.
[ע"א]
14 ג_יד מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ט"ו:
15 ג_טו מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ט"ו:
16 ג_טז מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ט"ז:
17 ג_יז מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ט"ז:
18 ג_יח מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה ט"ז:
19 ג_יט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ"ג:
[ע"ב]
20 ג_כ מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף מ"ה:
21 ג_כא מיי' פי"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב:
22 ג_כב מיי' פ"ב מהל' שבועות הלכה י', מיי' פ"ב מהל' נדרים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"י סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ט סעיף א':
23 ג_כג מיי' פי"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב:
^[דף יח עמוד א]
קישורים
במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס
מפרשים
הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •
לדף חדש Ctrl+click🎧
גמ': הוציא הגוי להן לכהנים תרומה מתוך ביתו מספק נוהגין בה כטבל שאי אפשר לאכול עד שיפרישו ממנה תרומות ומעשרות וכתרומה גדולה שאסורה לזרים, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא שאין קנין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מיד תרומות ומעשרות. אבל מכיוון שהגוי לא בקיא, חיישינן שמא הפריש ממין על שאינו מינו, לכן חוששים שמא נשארו טבל. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי זו תרומה ודאי שהגוי יודע להפריש. הוציא להן ללוים מעשר ראשון מתוך ביתו נוהגין בו כטבל וכמעשר ראשון דברי °רבי רבי יהודה הנשיא . °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אין צריך להפריש אלא תרומה ותרומת מעשר בלבד דחישינן שמא הקדים מעשר ראשון לתרומה גדולה. הוציא להן מעשר שני מתוך ביתו נוהגין בו כטבל וכמעשר שני דברי °רבי רבי יהודה הנשיא . °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך להפריש אלא תרומה ותרומת מעשר ומעשר ראשון בלבד. אמר רבי יוסי ברבי בון° °רבי רבי יהודה הנשיא חשש שמא הפריש הגוי ממין על שאינו מינו, ו°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל חשש שמא הקדים. תנן תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי פוטר. אמר רבי זעירא° אמרה קומי רבי אבוהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא מה פליגין? בתרומת גורנו ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי סובר שיש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ואין תרומתו תרומה אלא מדרבנן שגזרו בנכרי משום בעלי כיסין שלא ילכו ויקנו קרקעותיהם לנכרי כדי לפוטרם. אבל לא גזרו על המדומע ועל החומש. אבל גוי שלקח מפירות ישראל שחייבים מדאוריתא בתרומות ומעשרות והפריש מהם תרומה אף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מודה שהיא מדמעת. אמר לון רבי אבהו° בשם רבי יוחנן° בר נפחא אף בלוקח מישראל היא המחלוקת. ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל סובר שאין תרומת הנכרי מדמעת ואין חייב עליה חומש וקשיא על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי שהרי הוא סובר שתרומת הנכרי פוטרת טבלו דבר תורה, ואת אמר הכן שאינה מדמעת ואין חייב עליה חומש? מה אתה מתפלא והרי קדשים דבר תורה דכתיב (ויקרא אחרי מות יז ח) איש איש מבית ישראל אשר יעלה עולה או זבח ותנן איש איש לרבות את הנכרים ואף על פי כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי פוטר את האוכלן משום פיגול ונותר וטמא. דתנינן תמן קדשי גוים ג_כואין חייבים עליהן משום פיגול ונותר וטמא והשוחטן בחוץ פטור. חייב דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי ג_כז מחייב. פוטר אף בתרומה ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי הדין כן דתרומת הנכרי תרומה אבל זר האוכלה פטור מחומש ואינה מדמעת. הוון בעי מימר מה פליגין? בחומש ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי פוטר בחומש כשם שפוטר משום פיגול, הא בדימוע לא דמאחר שנקרא עליה שם תרומה הרי מדמעת. אשכח תני היא הדא היא הדא.
[ע"א]
26 ג_כו מיי' פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ"ד:
27 ג_כז מיי' פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הלכה ט"ז:
[ע"ב]
הדרן עלך פרק התורם קישות