ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שישי
פרק שישי - האוכל תרומה
עריכה-----------------------------------דף לא
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לא עמוד א]
מתני’: ו_אהאוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחומש. ו_באחד האוכל, ואחד השותה, ואחד הסך. אחד תרומה טהורה, ואחד תרומה טמאה, משלם חומש, ו_גוחומש חומשה. אינו משלם תרומה ו_דאלא חולין מתוקנים, ו_הוהן נעשין תרומה. והתשלומין תרומה שהאכלם חייב חומש. אם רצה הכהן למחול, אינו מוחל. ו_ובת ישראל שאכלה תרומה, ואחר כך נשאת לכהן. אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה, משלמת קרן וחומש לעצמה. ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה. משלמת קרן לבעלים, וחומש לעצמה. מפני שאמרו, האוכל תרומה שוגג. משלם קרן לבעלים, וחומש למי שירצה:
גמ’: האוכל תרומה שוגג כו'. כתיב (ויקרא אמור כב יד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה, ויסף חמישיתו שיהא הוא וחומשו חמשה חלקים. ולא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הזיד בחלב ושגג בקרבן. מתרין בו, ולוקה ומביא קרבן. ואמור אף הכא, מזיד בתרומה ושוגג בחומש, יתרו בו וילקה ויביא חומש. כמו שאם שגג בקרבן מתרים בו ולוקה, כך כששגג בחומש, שהוא במקום קרבן . אמר רבי זעירא רבי זעירא°. גזירת הכתוב הוא דכתיב, (ויקרא אמור כב יד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה. שתהא כל אכילתו בשגגה. מזיד בספיקו ושוגג בודאו שאם היה יודע שזה ודאי תרומה לא היה אוכל אבל אף שידע שזה ספק אכל במזיד האם חייב חומש? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . לעניין קרבן חלב כתיב (ויקרא ויקרא ד כח) או הודע אליו חטאתו, ואיתמר עליה, השב מידיעתו נתחייב קרבן. מי שאינו שב מידיעתו פטור מקרבן. אף זה, כיוון שאם היה יודע שזה ודאי תרומה היה פורש ולא אוכל, נקרא שב מידיעתו וחייב, ולכן חייב על שגגתה חומש . אמר אני פורש מכזית, ואיני פורש מכחצי זית, וחשב שאין בתרומה כזית ואכלה. האם חייב בחומש? אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° נעשה כאוכל חצי זית בשוגג, וחצי זית במזיד, ופטור. חייבים לומר שרבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° לא סובר כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. האכל חצי זית בהעלם אחד פטור מותר מהתורה. וחייבים לומר שלדעת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, אף שפחות מכשיעור מותר, אם אכל כזית, נחשב כאילו כל האכילה היתה בשוגג וחיב. שאם לא כן, איך יתכן שיתחייב על אכילת כזית? שהרי חצי זית ראשון אכל בהתר, וכשאוכל את החצי השני ומשלים לכזית, הרי לא אכל באיסור אלא חצי זית. אלא על כרחך שלדעת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, אף שחלק מהאכילה היתה בהיתר, כיוון שהסוף היה באיסור, כל האכילה נחשבת אחת, וחיב. אם כן גם כאן כשאכל חצי כזית תרומה במזיד וחצי בשוגג, צריך להיות כאילו אכל הכל בשוגג וחייב. אפילו יסבור כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לא קשה. דמודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° באיסורי הנאה שהוא אסור בחצי שיעור . ומודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° ביום הכיפורים שאסור לאכול חצי שיעור . ומודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעתיד להשלים, שהתכוון לאכול כשיעור שהוא אסור גם בחצי הראשון. לכן יהיה חייב בקרבן אם היה בדעתו לאכול כזית. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ו_זהמגמע חומץ של תרומה, לוקה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הכוסס חטה של תרומה, לוקה. תני, הכוסס את החיטה של תרומה. משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לא עמוד ב]
°רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אני אומר, ו_חשמשלם קרן וחומש. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אימי רבי אמי°. מודין חכמים לרבי, במגמע חומץ של תרומה אחר טיבלו, שהוא משלם קרן וחומש. שהחומץ אחק טיבולו משיב את הנפש יש אומרים שהכוונה אחר אכילה, ויש אומרים אחר שטיבלו בחומץ הזה . תני, אכל תרומה טמאה, משלם חולין טהורים. ואם שילם חולין טמאין, יצא. °רבי נתן רבי נתן אומר, סומכוס אמר. שוגג, מה שעשה עשוי. מזיד, לא עשה ולא כלום. תמן תנינן. ו_טאין תורמין מן הטמא על הטהור. ואם תרם. שוגג, מה שעשה עשוי. מזיד, לא עשה ולא כלום . תני בשם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אם תרם מן הטמא על הטהור, בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי. אתיא דיחידאי דהכא שהוא סומכוס, כסתמא דתמן. ויחידאי דתמן שהוא °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, כסתמא דהכא. היאך עבידא מה עושים להלכה כשסתם משנה כתנא אחד וסתם משנה אחרת כתנא השני? לא נפשט אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ו_יתשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר, אלא שגידוליהן חולין. ו_יאגדולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר, אלא שאסורין לזרים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אנן תנינן תרתיהון. מה שנאמר שתשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר, דתנינן. אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין, והן נעשין תרומה. ומה שנאמר אלא שגידוליהן חולין. דתנינן גדולי תרומה תרומה. הא גידולי תשלומי תרומה, חולין. מה שנאמר שגידולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר, דתנינן. ו_יבוחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה, ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין. מה שנאמר אלא שאסורין לזרים, דתנינן. ו_יגועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה, והדמין שלהן. תני. גידולי תרומה, אין משלמין מהן קרן וחומש, ואין משלמין עליהן קרן וחומש, ואין חייבין בחלה, ואין הידים פוסלות בטבול יום כדרך שפוסלות בתרומה. ואוף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דסברי דעיסה שנדמעה או נתחמצה בשאור של תרומה, נפסלת בטבול יום. הכא מודים שלא נטמא. תנן, האוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחומש . אם רצה הכהן למחול, אינו מוחל. כשלא הפריש, הפריש ואחר כך מחל, תפלוגתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא ו°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. דתני, כתיב (ויקרא אמור כב יד) ונתן לכהן את הקודש. מתנתו מקדשתו ואין הפרשתו מקדשתו לחייב עליו חומש, דברי °רבי רבי יהודה הנשיא כך שכל עוד לא נתן לכהן לא נמחל לו והחולין שהפריש לא נעשו תרומה. °רבי אלעזר בן רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר. אף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו קרן וחומש וכשהפריש כבר נמחל לו.
[ע"א]
1 ו_א מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה א', סמ"ג לאוין רנח:
2 ו_ב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ב':
3 ו_ג מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ו:
4 ו_ד מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח:
5 ו_ה מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ו:
6 ו_ו מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ז:
7 ו_ז מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ז':
[ע"ב]
8 ו_ח מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ז':
9 ו_ט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ח':
10 ו_י מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ו:
11 ו_יא מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"א:
12 ו_יב מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ז:
13 ו_יג מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ז:
-----------------------------------דף לב
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לב עמוד א]
הפריש תרומה ומחל לו הכהן , ואחר כך אכל. תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , דאיתפלגון. אכל תרומה משל אבי אמו כהן. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ו_יד משלם לשבט שנתינה מכפרת. וריש לקיש ריש לקיש° אמר, משלם לעצמו שהפרשה מכפרת והנתינה זה רק בגלל גזל השבט. אמר רבי יונה רבי יונה°. כך היה משיב רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לרבי יוחנן רבי יוחנן°. על דעתך דאת אמר משלם לשבט. והא תנינן, ו_טו גנב תרומת הקדש שכהן הקדיש תרומה ואכלה, משלם שני חומשים וקרן, שאין כפל להקדש. לשיטתך שנתינה מכפרת, למה לא ישלם עוד קרן לכהן? לשיטת רבי יוחנן רבי יוחנן° שנתינה מכפרת. צריך לתת שנים. קרן אחת להקדש משום גזל ואחת לכהן כדי לכפר אבל לשיטת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שהפרשה מכפרת והסיבה שחייב לתת את הקרן זה מפני גזל השבט, כאן שהוא גזל מההקדש משלם להקדש ואין צורך בחומש נוסף. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. התורה אמרה יצא ידי גזילו וכך גם התכפר לו. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא° לרבי איסי. תרתין מילין אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, התורה אמרה , ולית אתון אמרין היכן. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° התורה אמרה יצא ידי גזילו, ולית אתון אמרין היכן. מהו כדון? כתיב, (ויקרא אמור כב יד). ונתן לכהן את הקודש. מכיון שנתנו לו, יצא ידי גזילו. אתון אמרין בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, התורה אמרה ו_טז במקום שחיטתה שם תהא שריפתה. ולית אתון אמרין היכן? מהו כדון? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° כתיב (במדבר חקת יט ה) על פרשה ישרוף
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לב עמוד ב]
. מה את שמע מינא? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אימי רבי אמי°. מקום פרישתה מחיים, שם תהא שריפתה. רבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שאם אכל תרומה משל אבי אמו כהן משלם לשבט כ°רבי רבי יהודה הנשיא שנתינתו מקדשתו . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאמר שמשלם לעצמו כ°רבי אלעזר בן רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון שהפרשתו מקדשתו . אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . אף אין יסבור רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כ°רבי רבי יהודה הנשיא, דעד כאן לא אמר °רבי רבי יהודה הנשיא שנתינה מכפרת ולא הפרשה, אלא בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן. אבל בדבר שאינו זקוק ליתנו לכהן כמו במקרה שאכל תרומה משל אבי אמו כהן, שאין כאן גזל השבט . אוף °רבי רבי יהודה הנשיא מודה שהפרשה מכפרת. ודמיא למתניתין דתנן , הפריש פדיון פטר חמור ומת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן. וחכמים אומרים, ו_יז אין חייבין באחריותו אלא כפדיון מעשר שני. מודי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בפטרי חמורות שנפלו לו מבית אבי אמו כהן, מכיון שהפרישו קדשו. ואף שבעלמא סובר שאינו פדוי עד שיתן ליד הכהן, זה רק כשזקוק לתת לכהן. אבל כאן שאינו נותן את השה לכהן, מיד בהפרשה נפדה . ו_יח אכל תרומת חבר, משלם לחבר. תרומת עם הארץ, משלם לעם הארץ. והרי התשלומים נעשים תרומה , ולא נמצא מוסר טהרותיו לעם הארץ? ו_יט כיצד הוא עושה? נותן שתיהן גם מה שאכל משל כהן חבר וגם מה שאכל משך עם הארץ לכהן חבר . ונוטל דמי אחת מהן, ונותן לכהן עם הארץ. רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . אמר קומי אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . אתיא כמאן דאמר הפרשתו מקדשתו, שכיוון שהפריש חולין לתשלום התרומה, יצא ידי חובתו ואינו חייב לכהן עם הארץ אלא דמים. ויכול למכור את התרומה לכהן חבר ולשלם לעם הארץ. ברם כמאן דאמר מתנתו מקדשתו, בלא כן אינו צריך לזכות לכהן על ידי נתינה, ואיך יכול למכור את התרומה? אמר להן, במזכה לכהן עם הארץ על ידי אחר על מנת שיוכל למוכרו. וחוזר ומוכרו לכהן חבר וחוזר ומשלם לעם הארץ. תנן, בת ישראל שאכלה תרומה, ואחר כך נשאת לכהן. אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה, משלמת קרן וחומש לעצמה. ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה. משלמת קרן לבעלים, וחומש לעצמה . ו_כ לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה מהו? האם יכולה לעכב את הכסף לעצמה, מאחר שזכתה בו בימי היותה נשואה לכהן? או שכיוון שלא הספיקה להפריש לא זכתה בו? איתא חמי בא וראה. אילו היה לה כמה מעשרות שזכתה בהם בהיותה נשואה , שמא משנתגרשה שוב אינן שלה? אינו דומה תמן מעשרות מסויימין שזכתה בהם . ברם הכא, תרומה עד שלא הפרישה אינה מסוימת. מה דמי לה? פיטרי חמורות. כשם שישראל שנפלו לו פטרי חמור מאבי אמו כהן, שאינם דבר מסוים שעדין לא הפריש עליהם אבי אימו שה, אינו צריך ליתנם לכהן אלא מעכבם לעצמו. כך הדין בתרומה שזכתה בהיותה תחת בעלה אף מעשרות שזכתה בהם בהיותה נשואה אף שלא הפרישה עליהם תרומה ואינם דבר מסוים אינה צריכה לתנם לכהן
מתני’: המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה. הוא משלם את הקרן והן משלמין את החומש, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים. ו_כא הן משלמין את הקרן ואת החומש, והוא משלם להן דמי סעודתן. ו_כב הגונב תרומה ולא אכלה. משלם תשלומי כפל דמי תרומה. אכלה, משלם שני קרנים וחומש. קרן וחומש מן החולין. וקרן של כפל דמי תרומה. ו_כג גנב תרומת הקדש ואכלה, משלם שני חומשים וקרן. שאין בהקדש תשלומי כפל. אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר. ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. שאין הקדש פודה את הקדש, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים ו_כדמתירין באלו
[ע"א]
14 ו_יד מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ב:
15 ו_טו מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
16 ו_טז מיי' פ"ד מהל' פרה אדומה הלכה ה':
[ע"ב]
17 ו_יז מיי' פי"ב מהל' ביכורים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"א סעיף ו', סמ"ג עשין קמה, סמ"ג עשין קמו:
18 ו_יח מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"א:
19 ו_יט מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"א:
20 ו_כ מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ז:
21 ו_כא מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י':
22 ו_כב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ג, מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
23 ו_כג מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ג, מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
24 ו_כד מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח:
-----------------------------------דף לג
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לג עמוד א]
גמ’: הא °רבי מאיר רבי מאיר אמר בעל הבית משלם לכהן , ורבנן אמרי בעל הבית משלם לפועלים ופועלים משלמים לכהן , מה ביניהון? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. עיקר סעודה ביניהן. °רבי מאיר רבי מאיר אמר, עיקר סעודה לבעל הבית והוא חייב לטרוח ולהביא להם סעודה חולין מתוקנים ולא דמים. נמצא שאם האכילם תרומה הוא צריך להביא להם מנה מדברים שמותר להביא מהם תרומה, והם צריכים לתת אותה לכהן. לכן אומר °רבי מאיר רבי מאיר שיכול הוא לתת חולין מתוקנים ישר לכהן. אבל לחכמים הוא חייב להם דמים והם חייבים לכהן חולין מתוקנים לכן הוא יתן להם דמים והם יתנו לכהן חולין מתוקנים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר לכולי עלמא עיקר הסעודה של בעל הבית. וטפלה ביניהן. °רבי מאיר רבי מאיר אמר, טפילה לבעל הבית, כיוון שהוא גרם נזק לכהן. ו°רבי מאיר רבי מאיר דן דינא דגרמי, לכן מדין מזיק חייב לשלם לכהן חולין מתוקנים. ורבנן אמרי, טפילה לפועלין שרבנן לא דנים דינה דגרמי. לכן בעל הבית יכול לתת להם סעודתן מכל מקום גם מההפקר, והם צריכים לתת לכהן חולים מתוקנים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. הא למה זה דומה מה שמחייבים את בעל הבית? למוכר חפץ לחבירו, ונמצא שאינו שלו. שהוא חייב להעמיד לו מקחו ואינו יכול להחזיר לו דמים שהרי התחייב להביא לו חפץ. כך בעל הבית הזה שנתן להם סעודה שאינה שלו, חייב להעמיד להם סעודה ולא יכול לפרוע להם דמים. אילו תעמיד את המחלוקת במשנה כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאמר שכולם מודים שעיקר הסעודה על בעל הבית ניחא, שזה דומה למוכר דבר שאינו שלו שחייב להעמיד לו מקחו ואינו יכול לפוטרו בדמים. אבל אין תעמיד את המחלוקת במשנה כרבי יוחנן רבי יוחנן° דאמר עיקר סעודתו ביניהן. לפי חכמים אין שום דמיון. שהרי לפי חכמים יכול לתת להם דמים . ואת אמרת הכי? כ°רבי מאיר רבי מאיר איתאמרת, שלשיטתו אינו יכול לפרוע להם דמים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°, שבח סעודה ביניהן. ל°רבי מאיר רבי מאיר כיוון שנתן להם דבר שאינו ראוי לאכילה, חייב לשלם להם את כל הסעודה, לכן ישלם לכהן. וחכמים סוברים שאינו חייב להביא להם סעודה שהרי כבר נתן להם, ואינו חייב להם אלא שבח של חולין על תרומה. שהרי פסק עמהן דובשני חולין והאכילן דובשני תרומה. ל°רבי מאיר רבי מאיר נותן להם דמי הסעודה כולה, שהרי נתן להם תרומה שאינה ראויה להם לאכילה, ולרבנן הן משלמין את הקרן ואת החומש, והוא משלם להם את ההפרש בין דמי החולין לדמי תרומה. ל°רבי מאיר רבי מאיר למה צריך לשלם להם דמי סעודת חולין. הרי התחייב להאכילן , ולא כבר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לג עמוד ב]
אכלו? כמאן דאמר ו_כה טבלים נפשו של אדם חתה מהן. ונחשב כאילו לא אכלו. תנן, גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין . אחת משום תרומה ואחת משום מעילה בהקדש. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. אין הכוונה שהוא משלם שני חומשין כאחת, אלא לצדדין היא מתניתין. ו_כויש בו כזית ואין בו שוה פרוטה, משלם לשבט. שאין תשלומי הקדש פחות משווה פרוטה. אבל תשלומי תרומה תלויים בכזית ולא בשווי, לכן צריך לכפר על עצמו אפילו בפחות משווה פרוטה . יש בו שוה פרוטה ואין בו כזית, משלם להקדש. יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה מהו? אמר רבי שמעון בר ווא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, משלם לשבט שאיסור תרומה קדם . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, משלם להקדש. מאי טעמא דרבי יוחנן רבי יוחנן°? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, גזירת הכתוב היא. דכתיב, (ויקרא אמור כב יד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה ונתן לכהן את הקדש ויסף חמישיתו עליו . למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך, והקרן להקדש, שהרי מן ההקדש גזל . כהנא רב כהנא° אמר משלם שני חומשין. חומש לשבט וחומש להקדש. ו_כז שאין בו בהקדש תשלומי כפל. מנין? שנאמר (שמות משפטים כב ח) ישלם שנים לרעהו. לרעהו ולא להקדש. תנן, אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר. ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. שאין הקדש פודה את הקדש, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים מתירין באלו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. מה שנאמר במשנה וחכמים מתירין באלו, זה רק על תרתין אחרייתא. למה? מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרות, שמתחילה, לפני שעשאן מעשר, או לפני שהקדיש היו ראויים להיות תרומה . ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומה ומעשרות? הרי לפני שנעשו לקט שכחה ופיאה היו ראויים להיות תרומה? אלא בנשירת לקט ובקמת פיאה ובשכחת קמה אנן קיימין ולא הייתה לו שעת הכושר להתחייב בתרומה, שמעולם לא היו ברשות בעלים בתלוש. לכן אין משלמים מאלה לתרומה לפי שהם עצמם לא היו ראויים להיות תרומה.
[ע"א]
[ע"ב]
25 ו_כה מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י':
26 ו_כו מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
27 ו_כז מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:
-----------------------------------דף לד
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לד עמוד א]
לית הדא פשטה שאילתיה דחילפיי האין זה פותר את השאלה של חילפי? דחילפיי חילפיי° שאל. לקט בנשירה מהו שיקדש? האם משעה שנקצר עוד לפני שהגיע לאדמה חל עליו דין לקט, או רק אחר שנפל לאדמה? אם תאמר שנעשה לקט רק לאחר שיפול על האדמה, אם כך בנשירת לקט כל זמן שהוא באויר ראוי לתרומה, ואיך אמרת שלקט לא היה ראוי לתרומה כלל? אלא צריך לומר שמשעה שנקצר כבר נעשה לקט, ולכן אינו ראוי להיות קודש, ופשטנו את בעייתו של אילפיי. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. גם מהמשנה אפשר לפשוט את הבעיה של אילפיי, דהא תנינן לקט ופאה מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה. אית לך מימר פיאה כלקט? כיון שנאמר במשנה לקט ופאה, משמע ששניהם מדברים בעניין אחד, וכיון שהפיאה נעשית פיאה במחובר ולא באה ליד הבעלים בתלוש, גם הלקט נעשה לקט מיד עם הקצירה בעודו באויר ולא בא ליד הבעלים בתלוש . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לו ו_כח על כולהן: חכמים מתירין שלא צריך זיקת תרומה
מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. משלמין ממין על שאינו מינו, בלבד שישלם מן היפה על הרע. ו°רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. ו_כט אין משלמין אלא ממין על מינו. ו_ל לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית, ימתין לקישואין של מוצאי שביעית, וישלם מהן. ממקום ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מיקל, משם °רבי עקיבא רבי עקיבא מחמיר. שנאמר (ויקרא אמור כב יד) ונתן לכהן את הקודש כל שהוא ראוי לעשות קודש דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. ונתן לכהן את הקודש, קודש שאכל:
גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. משלמין ממין על שאינו מינו, ובלבד שישלם מן היפה על הרע . הא כיצד? אכל ירק ושילם גרוגרות. גרוגרות ושילם תמרים, תבוא לו ברכה. אכל ביכורים שגם דינם כתרומה, מהו משלם? האם יכול לשלם גם שלא משבעת המינים, או דווקא משבעת המינים? ל°רבי עקיבא רבי עקיבא אכל ענבים האם יכול לשלם יין? זיתים משלם שמן? אכל חלה שדינה כתרומה , מהו ו_לא שישלם מפירות שלא הביאו שליש? האם אינו יכול לשלם, כיוון שפירות שלא הביאו שליש אין בהן זיקת תרומה. או כיוון שפירות שלא הביאו שליש חייבין בחלה יכול לשלם מהן? אכל ביכורים מהו שישלם במחובר לקרקע? האם אינו יכול לשלם, כיוון שפירות שמחוברין לקרקע אין בהן זיקת תרומה. או שיכול לשלם ו_לב שכן הביכורים נקנין במחובר לקרקע? תנן, לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית, ימתין לקישואין של מוצאי שביעית, וישלם מהן. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבנן דתמן. זאת אומרת, שאין משלמין מפירות חוצה לארץ. אפילו תימא משלמין. מתניתין עד שלא התיר °רבי רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה לארץ לארץ.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •
^[דף לד עמוד ב]
לא אמר אלא קישואין דבר שהוא פירות איסור שירק אסור משום ספיחין . אבל דבר שהוא פירות היתר, לא. ולא היא, דאפילו פירות היתר אסור שפורע חובו בפירות שביעית , שאם את אמר כן, ו_לג לא נמצא לוקח לו קורדם מדמי שביעית:
[ע"א]
28 ו_כח מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח, מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ט:
29 ו_כט מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח, מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ט:
30 ו_ל מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח, מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ט:
31 ו_לא מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ג':
32 ו_לב מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה י"ט:
[ע"ב]
33 ו_לג מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ט:
הדרן עלך פרק האוכל תרומה מזיד