ביאור:ירמיהו ה א
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ירמיהו ה א.
איש אמונה אחד יכול להציל את כל ירושלים
עריכה(ירמיהו ה א): "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם, וּרְאוּ נָא וּדְעוּ, וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ; אִם תִּמְצְאוּ אִיש, אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה, וְאֶסְלַח לָהּ"
כדי שירושלים תינצל מחורבן, מספיק שיהיה איש אחד שהוא עושה משפט - נוהג בצדק, ומבקש אמונה - נוהג ביושר ואמינות. בתנאי שאותו איש נמצא בחוצות ירושלים וברחובותיה - מפגין בגלוי למען המשפט והצדק.
יש אנשים החושבים, שאין טעם לצאת להפגין - גם עבור מטרות שהם מאמינים בהן. הם אומרים "זה לא יעזור", "אף אחד לא יתייחס", וכו'.
יש אנשים החושבים, שאין טעם לצאת לבחור - גם במפלגה שהם תומכים בה. הם אומרים "זה לא ישפיע", "הם לא יעברו את אחוז החסימה", וכו'.
אולם, מדברי הנביא ירמיהו ניתן ללמוד שיש חשיבות עקרונית גם לפעולה של אדם אחד בלבד - גם אם כלפי חוץ לא נראה שהיא משפיעה.
כל עוד יש אדם אחד הפועל בגלוי למען הצדק והאמת, יש תקוה שאנשים נוספים יושפעו ממנו בעתיד, ולכן ה' סולח ונותן סיכוי.
אך כאשר החברה מתדרדרת עד כדי כך, שהצדיקים פוחדים לצאת לרחובות ולהפגין - נחתם גזר דינה להשמדה: " לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה " (רבא על פסוקנו, בבלי שבת קיט:) .
אין מדובר כאן רק בהפגנות המוניות, אלא גם בהפגנות פרטיות - יש עוולות שאף אדם אינו מתייחס אליהן ואינו מוחה, ומי שיודע עליהן צריך לצאת להפגין, אפילו לבד; מספיק אדם אחד שעושה משפט ומבקש אמונה ברחובות, כדי לתת סיכוי לכל המדינה.
הקבלות
עריכההאמנם לא היו בירושלים צדיקים?
עריכה1. מהפסוק נראה, שירמיהו לא הצליח למצוא בירושלים אפילו צדיק אחד. מצד שני, לא ייתכן שכל אנשי ירושלים היו רשעים, שהרי היו שרים שהקשיבו לירמיהו, היו אנשים שהצילו אותו כשנפל לבור, וכו' (כפי שהקשה ר' יצחק אברבנאל) , ולמרות זאת, ה' לא סלח לירושלים!
כדי להבין מדוע, נקרא שוב את התנאי - "שוטטו בחוצות ירושלים... ובקשו ברחובותיה": אין זה מספיק שיש צדיקים נסתרים, הפועלים בביתם; צדיקים כאלה יכולים להציל, לכל היותר, את עצמם (ראו יחזקאל יד יבוהלאה). כדי לתת סיכוי הצלה לעיר כולה, דרושים צדיקים העושים משפט בחוצות, ומבקשים אמונה ברחובות.
2. גם בסדום, כל עוד לוט היה אזרח בעל השפעה בעיר, היתה תקוה שהעיר תינצל; אך ברגע שאנשי עירו אמרו לו "האחד בא לגור וישפוט שפוט?! עתה נרע לך מהם!" נחתם גזר דינם להשמדה (ע"פ הרב מנשה וינר) .
3. מפסוק אחר ניתן ללמוד, עד כמה חשוב שהאנשים הנכשלים בעבירות, יתביישו במעשיהם ולא יפגינו אותם בגאווה ברחובות, (ירמיהו ח יב): "הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ, גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ;לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר ה'"( פירוט ). הפסוק שלנו משלים את הרעיון ומלמד כמה חשוב שהאנשים הטובים יפגינו את דעותיהם ברחובות ולא יתביישו.
4. בפרק ב ישנו פסוק שאפשר לראותו, אולי, כתוכחה לצדיקים על כך שאינם מוכיחים את דורם, (ירמיהו ב כג): "אֵיךְ תֹּאמְרִי 'לֹא נִטְמֵאתִי, אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי'? רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא, דְּעִי מֶה עָשִׂית, בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ"( פירוט ).
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איש אמונה אחד יכול להציל את כל ירושלים
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-03-02.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-05-01