ביאור:ירמיהו ה ח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ייתכנו שלוש פירושים הגיוניים, לעניות דעתי, ושלושתם מדגישים את יצריות האדם בתקופה: השניים הראשונים הם פירושים שלי..

1. ערבוב בכוונה של פעולות הסוסים והאנשים - הכוונה הייתה "סוסים מיזנים יצהלו, איש אל אשת רעהו משכים", תיאור של החיי ההוללות בתקופתו: סוסים עם מוזנים היטב יצהלו, כיוון שאוכל שהוא יצר בסיסי, והסוס אינו מסוגל למוסר. איש משכים אל אשת רעהו (נואף), שהוא יצר שהאדם לא משתלט עליו, למרות שיש לאדם אפשרות, והכל כמובן כיוון שאין אמונה ב-ה'.

2. אם נפרש "משכים" כ"מכים", ניתן לראות את אכזריות האדם - סוסים מוזנים היטב, שאין צורך להכותם כדי לגרום להם לזוז, מוכים היו. זאת ועוד, היו צוהלים האנשים מסביב ממעשי ההכאה.

3. (פירוש מצודת דוד) כמו שסוסים מלאי מזון משכימים וצוהלים, ואז יש להם כוח לפרו ורבו, כך גם האנשים מונעים ע"י הדחפים הפיסיים שלהם.